המשבר בסביליה הגיע לשיא חדש ביום שבת האחרון לאחר שהקבוצה הפסידה 2:0 לוולנסיה בסאנצ`ס פיסחואן. יושבי האצטדיון שמאסו בתוצאות האחרונות של הקבוצה שרקו בוז לשחקנים וכינו אותם "mercenarios" - ביטוי גנאי נפוץ בספרד ושפרושו: "שכירי חרב". כלומר שחקנים שלא נותנים את "הדם" עבור המועדון ונוהגים באפתיות על הדשא. חלק מהשריקות הופנו גם להנהלה של הקבוצה שמואשמת בדרדור הקבוצה לתחתית הליגה, כשהיא מדורגת במקום ה-15 המעליב רק 3 נקודות מהקו האדום, והאפשרות לירידת ליגה ראשונה מאז 1999/00 נראית מוחשית מתמיד.המאמן מתיאס אלמיידה, שבקיץ הוזכר כמועמד להגיע למכבי חיפה, שילם את המחיר ופוטר לאחר שלפי התקשורת הספרדית "איבד את הכיוון ואת חדר ההלבשה". המאמן הארגנטינאי לא הצליח לעצור את הדימום ההגנתי של הקבוצה, שמחזיקה במאזן הספיגות הגרוע ביותר בלה ליגה, לאחר שהוציאה 49 כדורים מהרשת. קבוצתו הפכה להיות מכניסת האורחים הכי נדיבה בספרד לאחר שספגה כבר שבעה הפסדים בבית. ואם לא די בכך אז נוסיף שעם 31 נקודות ב-29 מחזורים, כשחרב הירידה מונחת על צווארה, האנדלוסים רושמים את המאזן השני הכי נמוך שלהם במאה ה-21. יש משהו סימבולי בהפסד האחרון של סביליה. שכן היא הפכה לוולנסיה החדשה של הליגה. הקבוצה מדרום ספר, שעד לא מזמן הפכה לאחת התחרותיות והמצליחות בכדורגל הספרדי, זו שבילתה כמעט באופן קבוע בצמרת הליגה הספרדית, הסתכלה לריאל מדריד, ברצלונה ואתלטיקו מדריד בלבן עיניים וזכתה יותר מכל קבוצה אחרת - 7 פעמים בליגה האירופית, נהייתה לתמונת המראה של הקולגה שלה מהמסטאייה: מועדון שבור עם בעיות הנהלה קשות, הסוחב חובות כספיים מעיקים. מועדון המחזיק סגל שחקנים בינוני וסובל מחוסר אמון מוחלט מצד האוהדים התובענים שלו.הנסיגה הגדולה של סביליה לא התחילה העונה. רבים מסמלים את השקיעה דווקא בעונת 2022/23, בשעה שהקבוצה הצליחה לזכות בפעם האחרונה בליגה האירופית על ידי המושיע חוסה לואיס מנדיליבר, שגם הרחיק אותה מסכנת ירידת ליגה במהלך השבועות האחרונים לעונה. אלא שהתקופה הזו התבררה כפלסטר שלא ריפא פצע עמוק הרבה יותר. בארבע העונות האחרונות סביליה לא סיימה במקום גבוה יותר ממקום 12, כאשר במהלכן היא החליפה תשעה מאמנים ובעונה שעברה נחלצה ממש ברגע האחרון מירידה, וסיימה עם נקודה אחת מעל הקו האדום. בפרק הזמן הזה סביליה הפסידה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה, כן אפילו יותר מוולנסיה המיואשת. הדג מסריח מהראש כמו שאומרים שכן סביליה נקלעה למערבולת ניהולית מאז פרוץ הקורונה. במישור האישי זה כלל מאבקי שליטה בין מחזיקי רוב המניות בקבוצה: משפחת דל נידו (האב נכנס לכלא בשל פרשת שחיתות, והבן מנהל את הקבוצה כיום) בינם לבין עצמם וגם למחלוקת עם הנשיא הקודם חוסה קסטרו. במישור הכלכלי המועדון נושא חובות מידי שנה ובסיום 2025 דיווח על סכום של 88 מיליון יורו. להיבט זה משמעות גדולה מאוד על תקרת השכר של סביליה, שנחשבת לשניה הכי נמוכה בליגה, מה שהגביל את המאמנים לתמרן ולהביא שחקנים ראויים יותר.בקיץ 2023 מיד לאחר הזכיה בליגה האירופית, קרה עוד דבר דרמטי. מונצ`י, המנהל המקצועי המוערך, עזב אחרי קדנציה שניה במועדון האהוב עליו ועבר לאסטון וילה בפרמיירליג. מי שנחשב למידאס של הכדורגל האירופי והצמיח כישרונות כמו סרחיו ראמוס, חסוס נבאס וחוסה אנטוניו רייס עליו השלום, ידע כמובן לאתר גם כישרונות מבחוץ (דני אלבס, איבן ראקיטיץ`, ז`ול קונדה ואחרים) ולמכור אותם לאחר מכן בכסף גדול לקבוצות העשירות בספרד ובמערב אירופה. האיזון בין שחקני בית למציאות מבחוץ, יחד עם בחירה של מאמנים הישגיים (חואנדה ראמוס, אונאי אמרי וז`ולן לופטגי למשל) הם שהרימו את המועדון לגבהים.אלא שמחליפו של מונצ`י - ויקטור אורטה לא הצליח לפגוע ברכש והעמיס שחקנים מבוגרים שלא הביאו תועלת מקצועית או כלכלית למועדון. לאחר התפטרות אורטה, הגיע בקיץ האחרון אנטוניו קורדון, שלא קיבל תקציב לרכש ונאלץ לאתר שחקנים בהעברות חופשיות והשאלות. כך קרה שסביליה נתקעה עם סגל שחקנים יחסית מבוגר (שליש חצו את גיל ה-30), שערכו לפי טרנספרמרקט עומד על 140 מיליון יורו בלבד. לשם השוואה, לפני 5 שנים בלבד הסגל היה שווה כמעט 420 מיליון יורו. השחקן הכי יקר של הקבוצה נכון להיום הוא חואנלו סאנצ`ס ששווה 15 מיליון בלבד. לסביליה, באופן לא מפתיע, אין אף שחקן היום בסגל הנבחרת הספרדית הצעירה, שלא לדבר כמובן על הנבחרת הבוגרת. בשבועות האחרונים פורסם כי סרחיו ראמוס, אגדת העבר, מעוניין לרכוש את הקבוצה יחד עם קבוצת משקיעים שמציעה 450 מיליון יורו, כולל כיסוי החובות, על מנת לקחת את הקבוצה ממשפחת דל נידו. בינתיים, הנושא הזה תקוע והמשימה הברורה והמיידית של הקבוצה היא להחלץ מירידה. לשם כך מונה לואיס גרסיה פלאסה, שמנוסה במאבקים כאלה (ואף העלה את מאיורקה ואלאבס לליגה הבכירה לאחרונה). מחשב העל קבע כי סביליה צריכה להשיג 9 נקודות מ-27 אפשריות על מנת להשאר בליגה. בהתחשב במצב השפוף של הקבוצה ובעובדה שהיא צריכה לשחק עדיין נגד אתלטיקו, ריאל, ויאריאל, סוסיאדד וסלטה ויגו המשימה הזאת הולכת להיות מאתגרת במיוחד.