דרוש מנהיג: המשבר של המועדון הגדול בעולם

ריאד מדריד, תקציר 2025/26: המאמן קרלו אנצ'לוטי נפרד מהקבוצה אחרי עונה בלי תואר. צ'אבי אלונסו מגיע במקומו תמורת 15 מיליון יורו בניסיון לבנות מחדש את הקבוצה ומנצח בקלאסיקו. בדקה ה-72 של אותו משחק ויניסיוס יורד לספסל וצועק "לך לעזאזל" לעבר המאמן. הוא מתנצל, לא מתייחס לאלונסו עצמו. חודשיים לאחר מכן, המאמן מפוטר. אלבארו ארבלואה ממונה במקומו, ובמשחק הראשון מודח מהגביע מול קבוצת אמצע טבלה מהליגה השנייה בספרד.

לא סיימנו. קיליאן אמבפה נפצע, נוסע לאיטליה ורואה 15 מיליון בני אדם חותמים על עצומה שקוראת לריאל למכור אותו בקיץ הקרוב, בזמן שבתקשורת מפרסמים על תקרית בה הוא לא הפסיק לקלל את אחד מעוזרי המאמן באמצע משחק אימון. אנטוניו רודיגר מוריד סטירה לאלבארו קרראס באמצע אימון. עוברים שלושה ימים, ופדה ואלוורדה סובל מנזק מוחי אחרי עימות אלים עם אורליאן טשואמני. כל זה רגע לפני הקלאסיקו היום (ראשון), בסיומו ברצלונה יכולה לזכות לראשונה אי פעם באליפות באופן סופי אחרי משחק ישיר מול היריבה המושבעת.

עכשיו אפשר לעצור ולקחת אוויר. מה לעזאזל קורה בריאל מדריד?! המועדון הכי מעוטר בעולם, המועדון הכי גדול בעולם, עם רצף פרשות שמזכיר מועדוני תחתית מליגת העל או הליגה הלאומית בעונה רעה, אבל כשמדובר בשחקנים הטובים ביותר בעולם. ויניסיוס וקיליאן אמבפה יכולים לטעון שהם בחמישייה הראשונה של כדורגלני העולם, בעוד כמעט כל אחד יכניס את פדה ואלוורדה ואורליאן טשואמני לעשיריית הקשרים הטובים ביותר בעולם. כל זה, והם לא מפסיקים ללכת מכות ולהדליף לתקשורת. הבלאנקוס החליפו שני מאמנים במהלך העונה, ונראה שבשנה הבאה הקבוצה תלך לגורם שלישי - ז'וזה מוריניו, מאמן בנפיקה ליסבון ואקס ריאל מדריד.

לאורך חלקים ארוכים מהעונה, ריאל שיחקה כדורגל לא רע בכלל. היא התמודדה עם שורה של פציעות, אבל בכל זאת הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות ואף הובילה את הליגה במחזור ה-24, לפני פחות משלושה חודשים. עונה בלי תואר היא כישלון לריאל מדריד, אבל יש כישלון ויש להיראות ככה. שחקנים מתקוטטים באימון, כוכב על אחד שהלך לטיפולים רחוק מספרד לקראת סיום העונה וכוכב על אחר, ויניסיוס, שמסיים חוזה בשנה הבאה ובמבוי סתום. ג'וד בלינגהאם, הכוכב השלישי, התמודד עם פציעות והבקיע שישה שערים בלבד העונה.

אפשר לדבר על כל מיני נושאים טקטיים כמו החופש של ויניסיוס, העדר הלחץ מקדימה, הפציעה של טיבו קורטואה בטיימינג קריטי או זה שאין לריאל מדריד בלמים מספיק טובים. אפשר לדבר גם על פרשיות קטנות יותר, בדומה להמצאת הפציעה של ראול אסנסיו שסירב לשבת על הספסל מול מנצ'סטר סיטי או ההתפרצות של דני קרבחאל. תיקולים קשים ועימותים באימון הפכו לדבר שבשגרה, דווקא בקבוצה עם סגל איכותי בצורה יוצאת דופן. בימים האלה אין מלך במדריד. איש הישר בעיניו יעשה.

זאת, אולי, הסיבה שריאל החליטה להחזיר את ז'וזה מוריניו. בשנים האחרונות ראינו את הנשיא פלורנטינו פרס מחליט להחזיר מאמנים לקדנציה שנייה, כמו קרלו אנצ'לוטי וזינדין זידאן. בעוד זידאן עדיין לא אימן מחוץ למדריד, אנצ'לוטי הוא השוואה מעניינת. הברזילאי שזכה פעמיים בליגת האלופות בסיבוב השני שלו התקשה מחוץ למדריד, כשהוא איבד את חדר ההלבשה בבאיירן מינכן, פוטר אחרי חצי שנה בנאפולי ואז מצא את עצמו באמצע טבלת הפרמייר ליג באברטון.

מוריניו, אולי, במצב דומה. הוא לא זכה באליפות מאז 2014/15, לא ניצח משחק נוקאאוט בליגת האלופות מאז 2014 (!), החזיק שנה אחת בפנרבחצ'ה והשנה במקום השני בליגה הפורטוגלית, כשבנפיקה שלו סיימה בתיקו בעשרה משחקים מתוך 32. אפשר לטעון שמבחינה טקטית הכדורגל שלו מעט מיושן, ואפשר לטעון אותו דבר על אנצ'לוטי. מצד שני, יש למוריניו משהו שאין לארבלואה בן ה-43 או אלונסו בן ה-44: מעמד.

מוריניו מבוגר מהשניים בעשרים שנה. טיאגו פיטארץ' נולד מספר חודשים לפני שהוא פוטר מצ'לסי והוחלף ע"י אברהם גרנט. הוא הגיע לריאל בסיטואציה דומה ב-2010, אחרי עונה בלי תואר, והצליח ללכד את חדר ההלבשה. אמנם לעתים זה היה נגדו, אבל בשונה מארבלואה או אלונסו (שבעצמו פוטר מהקבוצה אחרי עיסוק אובססיבי בבעיות משמעת) הוא יכול לשדר לשחקנים שהוא גדול יותר מהם, או שהמועדון גדול יותר. בשונה משני המאמנים שהיו לריאל העונה, אי אפשר להוריד מה"מיוחד" את העיניים.

מוריניו ורונאלדו. הלוחש לכוכבים (Gonzalo Arroyo Moreno/Getty Images)

קיליאן אמבפה לא זכה בתואר משמעותי בשתי העונות הראשונות שלו בריאל, בדומה לכריסטיאנו רונאלדו. הפורטוגלי זכה באליפות הראשונה רק בשנה השלישית שלו בקבוצה והפך לגדול שחקניה בעת החדשה, בין היתר בזכות מוריניו שהפך את השלם לגדול מסכום חלקיו. בעונתו הראשונה במדריד, מוריניו נפטר מגוטי וראול, שני הסמלים הגדולים ביותר של הקבוצה דאז, במה שעזר לריאל לבנות את עצמה מחדש.

החריש העמוק הזה דרוש גם הפעם, בריאל מדריד מודל 2026. אלימות בחדר ההלבשה, מגונה ככל שתהיה, היא לא דבר חדש. ההדלפות כן. ארבלואה עצמו, שעדיין עומד על הקווים, סיפר ש"בתקופתי שחקן הרביץ לשחקן אחר עם מחבט גולף". שמענו דברים ברוח דומה גם אחרי הקטטה בין מוחמד עלי קמארה לרז שלמה במכבי ת"א. יש בעיות בכל קבוצה, ובסביבה לוחצת ומלאת אנדרלין כמו קבוצת ספורט מקצועית זה עלול להגיע לעימותים פיזיים. קבוצות גדולות ידעו להשאיר את זה בפנים.

לא מקרי שארבלואה אמר ש"ההדלפה היא פגיעה בסמל של ריאל מדריד". קולות דומים נשמעו בספרד, וזה אולי מעיד על אותו אובדן שליטה. לא מקרי שקרלו אנצ'לוטי, המאמן הקודם, בחר לפרסם את ההרכב של כל משחק שעתיים לפני שריקת הפתיחה ולא שעה קודם, בהתאם לנהלים. גם אם בפועל זה הפך לצפוי, יש כאן משמעות סמלית. תחושה של בעל בית.

אלברו ארבלואה. בחור נחמד, נחמד מדי (Dennis Agyeman/Europa Press via Getty Images)

בעל הבית הזה יכול להגיע מהקווים, בדומה למוריניו, ובעיקר יכול להיות על המגרש. הבלאנקוס איבדו בקיץ האחרון את לוקה מודריץ', שהצטרף לנאצ'ו פרננדס וטוני קרוס שעזבו בשנה שעברה. שלושתם נחשבו למנהיגים בחדר ההלבשה ובעיקר למי שיכולים לייצב את הכוכבים. במקרה של מודריץ' וקרוס, שניים מהקשרים הגדולים בדורם, ראינו את הרוגע הזה גם על הדשא. לא מקרי שריאל רוצה להחזיר את קרוס לתפקיד חדש, דמוי מנהל ספורטיבי.

גם כאן, בדומה לסיבוב השני של מוריניו וההשוואה לאנצ'לוטי, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מנואל פלגריני, מי שאימן את ריאל ב-2009/10 והוחלף ע"י מוריניו, אמר בסיום הקדנציה ש"לא הייתה לי השפעה במדריד. הם החתימו את השחקנים הכי טובים, אבל לא את השחקנים הכי טובים בעמדות נחוצות. אין ערך לתזמורת עם עשרה גיטריסטים ובלי פסנתר. אם הייתי מבקש מהם לעשות דברים אחרים, הם לא היו עושים אותם כל כך טוב".

יש דמיון לריאל. יש לקבוצה שחקנים טובים מאוד, חד משמעית, אך היא סבלה מניהול סגל רע שהוביל למצב בו שחקנים שהיו כוכבים בינלאומיים הפכו לשחקני ספסל או מנודים (כמו קרבחאל ורודריגו לפני הפציעה), במה שהוביל לתסיסה בחדר ההלבשה. שחקנים כמו טשואמני או ואלוורדה, טובים ככל שיהיו, הם לא המנהיגים שריאל הזאת צריכה. זה מתחיל מפסיכולוג על הקווים, ומוריניו בהחלט יכול להיות הפסיכולוג הזה, אבל מחלחל לדשא.

המשחק הענק בקאמפ נואו המתחדש הוא מבחן אופי, החל מוויניסיוס שצפוי לעלות עם סרט הקפטן ועד אחרון השחקנים. האם יש בהרכב או בסגל של ריאל מדריד מישהו שיכול לדחוף את הקבוצה הזאת קדימה, ולגרום לשחקנים לעשות את המשימות האפורות כמו לחץ במרכז המגרש או ירידה נכונה להגנה? האם הסגל הזה יכול להפוך לשלם מסך חלקיו? כולם תחרותיים וכולם רוצים לנצח, אבל קשה להגיד שיש מנהיג של ממש בקבוצה בה הקפטן צורח על המאמן וסגנו נעדר מהמשחק הכי גדול של העונה אחרי שהלך מכות עם חברו לקישור.

ריאל מדריד זכתה שנים בליגת האלופות בהובלת כריסטיאנו רונאלדו, גארת' בייל וקארים בנזמה. יש לה כישרון התקפי דומה עם ויניסיוס ואמבפה, אבל היא לא הייתה מגיעה לשום מקום בלי מודריץ', קרוס וסרחיו ראמוס. לא השחקנים הנוצצים בעולם, אבל ווינרים שיודעים להיות שם בשביל הקבוצה ולהפוך את השלם לגדול מסך חלקיו. החיפוש אחרי היורשים שלהם הוא המשימה האמיתית של ריאל, והיא מתחילה כבר הערב.

דרוש מנהיג: המשבר של המועדון הגדול בעולם

מועדון הכדורגל המעוטר במשבר קיומי, לא פחות, ששיאו הגיע עם רצף העימותים בחדר ההלבשה. מהשתלשלות האירועים, דרך העניין המחודש במוריניו ועד השאלה שתכריע את הקלאסיקו