הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מוכרים אשליות: הבטחות המועמדים לנשיאות

מאינייסטה לריאל מדריד ועד קסיאס לברצלונה. ההבטחה להחתמת הלאנד ממש לא חסרת תקדים כשמדברים על בחירות בספרד. על הכרזות הזויות, סיפורים משעשעים ומה הקשר לאתלטיקו?

אברהם בן עמי
אברהם בן עמי   05.06.26 - 15:26
Getting your Trinity Audio player ready...
"אם אבחר לנשיא ריאל מדריד, אחתים את ארלינג הולאנד", הכריז השבוע בשידור חי בטלוויזיה הספרדית אנריקה ריקלמה, איש העסקים הצעיר שקורא תיגר על פלורנטינו פרס בבחירות שיתקיימו ביום ראשון. מנגד אותו פרס הבטיח למחרת שיציע לא פחות מ-150 מיליון על "גלאקטיקו" שאת שמו לא חשף. אחרי ש-20 שנה לא התקיימה מערכת בחירות לנשיאות ריאל מדריד, קשה לזכור שלמעשה השניים לא המציאו שום דבר. בספרד קוראים לזה "מכירת עשן". הבטחות בחירות מפוצצות, הזויות לעיתים, הן חלק בלתי נפרד מה-DNA של המועדונים הגדולים.

זוכרים את דייויד בקהאם, איקר קסיאס או ארלינג הולאנד בברצלונה? ואת ססק פברגאס, רוד חוליט או ג'רארד פיקה בריאל מדריד? ברור שלא, אבל כולם היו חלק מהבטחות בחירות רשמיות. רגע לפני שהעשן של ריקלמה מתפזר, חזרנו להיסטוריה המטורפת של הבטחות הרכש הגדולות - אלו ששינו את פני הכדורגל, ואלו שנשארו רק בארכיונים של העיתונים בספרד.
הקרקס הזה נולד בקיץ 1987, במקום הכי פחות צפוי: מועדון הופעות מיוזע במדריד בשם "חאקרה". יומיים לפני הבחירות לנשיאות אתלטיקו מדריד, המועמד חסוס חיל הבין שהוא צריך לשלוף שפן מהכובע, אז הוא עלה על מטוס פרטי, סגר מבצע בזק, והציג במועדון הלילה את הכוכב הפורטוגלי הלוהט של אותם ימים - פאולו פוטרה. ליריביו של חיל, שהבטיחו מאמנים אפרוריים או חלוצים ברזילאים אלמונים, לא היה סיכוי מול החלוץ הפורטוגלי בעל הרעמה. חיל נחל ניצחון מוחץ, הפך לנשיא, ומאז כל מערכת בחירות בספרד הפכה למכירה פומבית של שמות.

השיטה חלחלה מהר מאוד לריאל מדריד. ב-1991, הנשיא רמון מנדוסה רצה להיבחר מחדש והבטיח להביא את המילאן הגדולה לספרד: המאמן אריגו סאקי והכוכב ההולנדי רוד חוליט היו על הכוונת. יריבו, אלפונסו אוסיה, השיב עם שמות כמו פול גאסקוין ולותאר מתאוס. מנדוסה ניצח, חוליט מעולם לא הגיע, אבל הבטחת בחירות אחרת שלו, רוברט פרוסינצ'קי, נחת בבירת ספרד, אך בילה את עיקר זמנו במרפאה.

שנת 2000 הביאה איתה את "אם כל המלחמות". הבחירות בריאל מדריד ובברצלונה התקיימו במקביל. בריאל, הנשיא המכהן לורנסו סאנס הרגיש בטוח בעצמו אחרי שתי זכיות בליגת האלופות. מולו התמודד קבלן בנייה בשם פלורנטינו פרס, ששלף את קלף הבחירות המטורף בהיסטוריה: סיכום מראש עם לואיס פיגו, הכוכב הכי גדול של היריבה השנואה, ברצלונה.
סאנס המזלזל בנה על כך שמדובר בספין זול, וסיפק את אחד הציטוטים הגדולים אי פעם: "ההחתמה האפשרית של פיגו היא תרגיל, עכשיו שפלורנטינו יכריז על קלאודיה שיפר. הבא שהוא יכריז עליו יהיה זידאן". כדי להרגיע את השטח, סאנס הבטיח את חלוץ מאיורקה הצעיר, דייגו טריסטן.

אבל פרס היה רציני לחלוטין. הוא הצהיר בפני חברי המועדון: "אם אבחר לנשיא ופיגו לא ישחק בריאל מדריד, אני מתחייב לשלם לכל אחד מכם את דמי המנוי של העונה הבאה מכיסי הפרטי". מהלך אגב, שאותו שחזר אמש ריקלמה בנוגע להחתמתם של הולאנד ורודרי. פרס ניצח, פיגו הגיע, והשאר היסטוריה.

בברצלונה ההמומה, ז'ואן גספאר ניצח בבחירות יממה בלבד לפני שפיגו הוצג במדריד. גספאר הבטיח לעשות הכל כדי להשאיר את הפורטוגלי, ובמקביל, הבטיח את חאבייר סאנטי ומארק אוברמארס. באסאט, שהפסיד לו, הבטיח סיכומים עם פבלו איימאר ומגעים עם זינדין זידאן. באותו שבוע, פפ גווארדיולה סיכם את המעבר של פיגו למדריד בצורה הטובה ביותר: "הם לקחו שחקן חד-פעמי, פנומנלי ועם המון כישרון".

ב-2003, ברצלונה הייתה מרוסקת ומחקה את גספאר. ואז, נכנס לתמונה מועמד צעיר וכריזמטי בשם ז'ואן לאפורטה, שהחליט ללכת על כל הקופה והבטיח את האייקון הגלובלי הגדול ביותר - דייויד בקהאם. מנצ'סטר יונייטד אפילו הוציאה הודעה רשמית על סיכום עם בארסה, ולאפורטה עקץ את מדריד: "מדריד היא עיר של פפראצי, בקהאם יחיה הרבה יותר טוב בברצלונה".

אלא שבקהאם עצמו בכלל רצה רק את ריאל מדריד של פלורנטינו פרס. לאפורטה השתמש בשם של האנגלי כדי לנצח בבחירות, וכשבקהאם ברח לו לבירת ספרד, הוא נאלץ להפעיל את תוכנית ב'. התוצאה? החתמה של ברזילאי אחד העונה לשם רונאלדיניו. בסופו של דבר, בקהאם הביא עוד אבק כוכבים למדריד, רונאלדיניו החזיר את החיוך לקאמפ נואו.
באותן בחירות ב-2003, אגב, המועמדים האחרים איבדו כל רסן: לואראדו הבטיח להביא את פאביו קאפלו, ארסן ונגר ואיקר קסיאס (כן, השוער של ריאל מדריד), בעוד ז'וזפ מריה מינגייה הבטיח את דקו ולוסיו.

אם חשבתם שזה נעצר שם, הבחירות של ריאל מדריד ב-2006, האחרונות עד היום, יכלו למלא שלושה סגלים שונים. חמישה מועמדים רצו לנשיאות וזרקו שמות בקצב של מכונת ירייה: רמון קלדרון (שניצח בסוף) הבטיח והביא את פאביו קאפלו, והבטיח גם את קאקה, אריין רובן וססק פברגאס. לורנסו סאנס חזר והבטיח את מונצ'י ודל בוסקה כמנהלים, יחד עם פרננדו גאגו ופרנק ריברי. ויאר מיר הבטיח את ארסן ונגר על הקווים וטען לסיכומים עם כריסטיאנו רונאלדו, זלאטן איברהימוביץ' ופאביו קנבארו. חואן פאלאסיוס אף הגדיל לעשות והבטיח את דל בוסקה יחד עם חואקין ואנדרס אינייסטה, שהפך בשנים הבאות לאגדת ברצלונה.

השנים עברו, השמות השתנו, השיטה נשארה. ב-2015 לאפורטה ניסה לחזור לבארסה והבטיח את פול פוגבה וברנרדו סילבה, אך ז'וזפ מאריה ברתומאו ניצח בזכות הטרבל של לואיס אנריקה. ב-2021, טוני פריישה ניסה לקושש קולות בברצלונה ונשאל על קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד. תשובתו? "אמבפה והולאנד? הם אפשריים". כולם יודעים איפה מסי סיים באותו קיץ ואיפה אמבפה והולאנד משחקים היום.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים מועמד לנשיאות של אימפריית כדורגל מבטיח לכם את הכוכב הכי גדול על הגלובוס, תיזכרו בחואניטו נבארו. נבארו, קומיקאי ספרדי מפורסם, הריץ את עצמו במשך שנים כמועמד (פיקטיבי למדי) לנשיאות ריאל מדריד. כששאלו אותו אילו כוכבים הוא מבטיח להביא לברנבאו, הוא סיפק את הסלוגן הכי אמיתי בתולדות הכדורגל הספרדי: "אני לא מתכוון לשים שקל".
-->