אתלטיקו מדריד סוערת. הקבוצה נפרדה מוויאריאל אמש (ראשון) ב-2:2 קצבי במטרופוליטנו, במשחק אחריו הסיפור הגדול ביותר היה דווקא חוליאן אלבארס, שעלה בדקה ה-67 לקול קריאות בוז רועמות במטרופוליטנו.
"אלבארס לא רצה לפגוש את האוהדים האלה שוב, הוא חלם על ברצלונה", נכתב באס הספרדי. "כשהשם שלו עלה, האוויר התמלא בשריקות בוז. הוא שבר את הלב שלהם לאורך כל הקיץ".
יאן אובלק, חברו לקבוצה, התייחס: "הסיטואציה לא נוחה לאף אחד מאיתנו. אנחנו צריכים להיות מאוחדים, הוא חלק מהקבוצה ולכן נתמוך בו. הוא רוצה להיות חלק מאיתנו בצורה הכי טובה שיש, אנחנו יודעים שהוא יכול לתרום. בשאיפה הכל ייפתר".
דייגו סימאונה התייחס לכך שאלבארס ירד בנפרד מחבריו לקבוצה: "אנשים במועדון אמרו לי שהוא לא צריך להיות ליד האוהדים. ההחלטה התקבלה ע"י הקבוצה כדי לשמור אותו בנפרד משאר הקבוצה, אז הוא ירד לחדר ההלבשה".
מאמן ושחקן העבר הארגנטינאי, חורחה ולדאנו, התייחס לנושא בנימה פילוסופית: "במקרים כאלה אני תמיד משתמש במשפט של הסופר הארגנטינאי, חוליו קורטאסר, שאומר שכאשר מישהו אומר שהוא עוזב, הוא בעצם כבר עזב. אם הייתם מסתכלים היום על הפנים של חוליאן, אלו היו פנים של מישהו שכבר עזב. אפשר היה לראות במבט שלו שהוא כבר לא שם. ואם היינו מסתכלים על הקהל, גם מבחינתם הוא כבר עזב".
עוד מוולדאנו: "אני לא יודע איך אפשר לשקם את מערכת היחסים הזו בין הכוכב הגדול ביותר של אתלטיקו לבין האוהדים שלה. אני לא יודע אם זה בכלל אפשרי. אני לא יודע אם חוליאן יהיה מסוגל מבחינה מנטלית להפוך סיטואציה מהסוג הזה, כי ברור שהראש שלו נמצא במקום אחר".
"המטרופוליטנו מפורק", המשיכו במארקה. "אלבארס עזב את הדשא מפורק, אחרי קריאות בוז. חבריו לקבוצה הלכו למחוא כפיים והוא ברח. הוא התקשה להשפיע, למרות שהיו לו 23 דקות לשחק. הסיפור של המשחק הזה לא היה קשור לכדורגל".