$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

רוקד ללא הפסקה: על הפריחה של רוביניו

דווקא כשנראה היה שהוא מעבר לשיא, הקרנבל של רוביניו ממשיך בגיל 33. החלוץ שבגד בסנטוס ועורר זעם נחת באתלטיקו מיניירו, בה חזר לקרוע רשתות. זה ייגמר בתואר?

נדב דשתי  18.03.17 - 08:30
החיוך לא יורד מהפנים. רוביניו (getty)
החיוך לא יורד מהפנים. רוביניו (getty)

תגיות: רוביניו

כאשר חושבים על רוביניו תמיד עולה ההשוואה לניימאר. שני שחקנים שגדלו בסנטוס, שניים עם טכניקה מדהימה, שקיבלו זימון בגיל צעיר לנבחרת ברזיל ושעברו בגיל צעיר לאריות אירופה. בינואר האחרון ראינו עוד דמיון לא צפוי מהשניים. זוכרים את הפציעה של ניימאר במונדיאל האחרון נגד קולומביה שמנעה ממנו לשחק בחצי הגמר? ובכן, לפני חודש הסלסאו קיימו משחק ידידות נגד אותה קולומביה, במפגש שמטרתו לעזור לשאפקואנסה לגייס כסף. רוביניו נפצע בגב התחתון, בדומה לניימאר. למזלו של החלוץ הוותיק, אצלו לא התגלה שבר ותקופת ההחלמה הייתה מהירה יותר.

אותו מפגש שהתקיים ביום הולדתו ה-33, היה מיוחד מבחינת רוביניו, לאחר תקופה ארוכה זו היתה הפעם ראשונה שהוא שיתף פעולה עם דייגו, חברו לסנטוס בעבר, וכן בהופעתו ה-100 בנבחרת, הוא שיחק בפעם הראשונה תחת טיטה, המאמן החמישי שלו שמדריך אותו במדים הלאומיים.

בפברואר 2016, רוביניו חזר לקדנציה שלישית בברזיל אחרי הפוגה של 7 חודשים שבילה בסין בגוואנגז'ו אבנגרנדה של פליפה סקולארי. הפעולה הטבעית מבחינתו היתה חזרה לסנטוס, המועדון היחיד בו שיחק במולדתו, אך החלוץ עורר סערה כשבחר דווקא באתלטיקו מיניירו.

אוהדי הפאקסי היו בטוחים שמדובר בצעד שנבע משיקולים כלכליים, הפרשנים יאמרו שהעובדה שהקבוצה משחקת בליברטדורס גם חיזקה על הבחירה. "אני מכבד את סנטוס, יש לי היסטוריה מכובדת שם ואני בטוח שאוכל לתרום גם לאתלטיקו מיניירו", סיפר השחקן במסיבת העיתונאים שבה הוא הוצג.

"היום בכדורגל אין סנטימנטים, יש לנו משפחה וקריירה. כדורגל נהפך לעסק ומי שמכיר את האופי שלי יודע שלא אמחק דבר ממה שעשיתי בסנטוס", ניסה רוביניו להרגיע את אוהדי קבוצתו לשעבר ללא הצלחה. דבר נוסף שעזר להחריף את היחסים בין האוהדים של סנטוס לרוביניו היה ראיון שנתן בנו בו העיד שהוא מעדיף שאביו ישחק באתלטיקו ולא בסנטוס. "מגרש האימונים של סנטוס הוא קטן, הייתי נותן שם פס וכבר היה נגמר המגרש", הוא ביקר, "פה לפעמים אני מסתובב במגרש ולא מצליח למצוא את אבא".

עוד לפני הראיון שהבן נתן וכמה ימים אחרי שהצטרף לאתלטיקו, בשנת 2012 אחד מציירי האומנות הידועים בברזיל שגם מזוהה עם סנטוס הרים מחווה למועדון שציין 100 שנים להיווסדו: מחוץ למתחם האימונים צוירו דמויות חשובות בהיסטורית המועדון, ורוביניו זכה לכבוד.

המקום הזה עם הזמן נהפך לזירת מחאה עבור שחקנים שאכזבו את אוהדי סנטוס (ארוקה ואדו דרסנה שעברו לפלמייראס וגאנסו שעבר לסאו פאולו) שעשו את הדרך ליריבות השנואות, כאשר רוביניו היה הבא בתור ברשימה. מרגע החתימה באתלטיקו מיניירו, התמונה של החלוץ התמלאה בזפת והמועדון החליט למחוק את התמונה שלו מהקיר כדי למנוע פעולת ונדליזם נוספת.

המחאה של קהל השחורים לבנים לא הסתיימה כאן. אוהדים אלמוניים פרצו לאתר הרשמי של הקבוצה ומחקו מרשימת השחקנים הגדולים ששיחקו במועדון את השם שלו, כאשר במקרה הזה המועדון לא נכנע ללחץ, החזיר את שמו של רוביניו ופרסם הודעת התנצלות רשמית.

שנה וחצי לפני שרוביניו הצטרף לאתלטיקו, רונאלדיניו היה הכוכב הכי גדול של הקבוצה, וסידר לה זכייה בתואר החשוב ביותר בכדורגל הדרום אמריקאי, גביע הלברטדורס. "אני יודע שרונאלדיניו היה מאוד אהוב כאן ואני מקווה שיאהבו אותי בדרך שלי", רוביניו סיפר, "לרונאלדיניו יש את הסגנון שלו, לי יש את הסגנון שלי".

כבר מההתחלה, רוביניו השתלב בצורה נהדרת בקבוצתו החדשה. החלוץ הוותיק הפך למלך השערים של ליגת המינראו (ליגה שמשוחקת בחודשים פברואר-מאי לפי איזורים שלכל "מדינה" יש ליגה משל עצמה) עם 9 שערים, כאשר בשני משחקים הוא כבש שלושער. הרגע המשמעותי בתקופה הזאת מבחינתו היתה במשחק הראשון בגמר נגד אמריקה מיניירו, כאשר רוביניו הפך לגיבור טראגי כשהחמיץ פנדל חשוב שבדיעבד מנע מאתלטיקו את הזכייה בתואר. "עם כל הכבוד לג'ון ריצ'ארד, בעטתי גרוע", הכוכב לקח אחריות ולא החמיא לשוער שהדף את הפנדל שלו.

פרד, כוכב נבחרת ברזיל בעבר, שמשתף איתו פעולה בהווה החמיא לחלוץ ריאל מדריד בעבר: "רוביניו אמר לי לפני תחילת העונה שאני אהיה מלך השערים והוא יהיה השחקן המצטיין של העונה. אנחנו שני שחקנים עם נסיון, אך בסופו של דבר אנחנו מוכנים לוותר על תארים אישיים בשביל תואר קבוצתי".

העונה הקבוצתית של רוביניו הייתה מאכזבת ואופיינה בהרבה חוסר מזל. בנוסף להפסד בגמר המינראו, אתלטיקו מיניירו הפסידה בגמר הגביע לגרמיו והודחה ברבע גמר הליברטדורס ע"י סאו פאולו עקב שערי חוץ. בליגה הקבוצה סיימה במקום הרביעי אחרי שחלקים גדולים מהעונה היא הייתה במקומות 2-3 ולא הייתה רחוקה מאליפות. ואם כבר מזכירים את המילה אליפות, בקרב אתלטיקו מדובר במילה מאוד גסה בארבעת העשורים האחרונים, שכן הפעם האחרונה שזו זכתה בתואר הזה היתה לפני 46 שנים, בצורת כל כך גדולה למועדון בסדר גודל כזה.

יחד עם זאת, עונתו השניה של רוביניו באתלטיקו מיניירו היתה סיפור אחר לגמרי. הברזילאי כבש 25 שערים בכל המסגרות, יותר מכל שחקן אחר בברזיל, והזכיר שוב למה מדובר באחד מהשחקנים הכשרוניים שצמחו בברזיל בשנים האחרונות. טיטה, מאמן הנבחרת, לא יכול היה להתעלם מהעונה הנהדרת של רוביניו והזמין אותו למשחק הידידות של ברזיל נגד קולומביה בינואר. "הוא בין שחקני ההתקפה הבולטים בכדורגל הברזילאי בשנה האחרונה, יש לו איכות יוצאת דופן והוא שחקן עם נסיון שזה דבר הכרחי בכדורגל", הסביר טיטה את ההחלטה.

רוביניו מתאושש מהפציעה ולא קל לו ולשחקנים שמשחקים בברזיל לתפוס מקום בנבחרת של טיטה, בעיקר כשהעסק דופק ולא צריך להיות למאמן כל כוונה לשנות את סגל השחקנים. לקראת צמד המשחקים מול אורגוואי ופראגוואי, טיטה בחר שלא לזמן את החלוץ, אבל גם הוא יודע, שאם היכולת הזו תמשיך, אי אפשר יהיה להתעלם ממנו יותר.