אינייסטה לטורס: "הכדורגל יהיה עצוב יותר"

הקשר נפרד מחברו שיעלה למשחקו האחרון: "זה היה מסע מופלא"

מערכת אתר ערוץ הספורט  23.08.19 - 10:29
תחילת כתבה

בגיל 35, אחרי קריירה מפוארת במועדונים ובנבחרת ספרד, פרננדו טורס יערוך היום את משחק האחרון בקריירה. "אל ניניו" יפגוש עם קבוצתו היפנית, סגאן טוסו, את ויסל קובה של דויד וייה ואנדרס אינייסטה, ולאחר מכן יתלה את הנעליים. "קרב אחד אחרון", צייץ הספרדי לקראת המשחק.

אינייסטה, שזכה עם טורס במונדיאל ופעמיים ביורו עם "לה רוחה", נפרד מהחלוץ האגדי במכתב מרגש בעיתון "אל מונדו": "כמה מוזר. אל תגיד לי שלא, פרננדו. זה ממש מוזר, בצורה יוצאת מהכלל. שנינו נמצאים כאן, רגע לפני שתעלה למשחק האחרון שלך כמקצוען. לי עוד נשאר. אנחנו כאן, בצד השני של העולם. ככה זה בחיים הגחמניים האלה, שהביאו אותנו עד יפן כדי להיפרד.

"הכדורגל איחד אותנו לפני יותר מ-20 שנה, כשהיינו ילדים, למרות שאתה תהיה תמיד 'אל ניניו' ולעולם לא יפרידו בינינו. נפגשנו כשהיו לנו חלומות אוטופיים, עם השער שלך שהביא את אליפות אירופה עד גיל 16 בנבחרת. לעולם לא אשכח את המחווה שעשית כשהקדשת לי אותו, כשצפיתי בו בטלוויזיה בבית, כי הייתי פצוע".

"זוכר, פרננדו, את החולצה החתומה בטרינידד וטובאגו, עם הבטחה שנראתה לא מציאותית?", המשיך הקשר הוותיק, ודיבר על התארים בנבחרת: "אבל עשינו את זה. מאז, תמיד ביחד. בווינה, יוהנסבורג... המסירה הבלתי נשכחת מצ'אבי שעשתה צדק עם המורה החכם, לואיס אראגונס. הבעיטה שלך שכבשה את השער הכי חשוב בחיים שלנו. נפרדים, אך תמיד יחד. עד הרגע האחרון. מעל החולצות או המועדונים. חיינו בערים שונות, אתה במדריד ואני בברצלונה, אבל מעולם לא היינו אויבים. רק חברים שלבשו חולצות שונות ותמיד התמזגו ב'לה רוחה'. כי לא רבים יודעים, אך ההיסטוריה שלנו ארוכה, ארוכה מאוד".

אינייסטה המשיך: "פרצת את הגבולות בדרך לפרמיירליג, שם הם גילו יחד עם כישרון ייחודי. קודם בליברפול ואז בצ'לסי, אבל כשחזרת הביתה, לאתלטיקו, התרגשתי כמו כולם. כי הכדורגל, מעבר להצלחות ולכשלונות, הוא דרך להבין את החיים. ואתה, פרננדו, כיבדת את הספורט הזה, הספורט שלנו. אני לא מדבר על השערים שכבשת, שכבר איבדתי את הספירה לאורך השנים, וגם לא על התארים שזכית בהם בקריירה הנפלאה שלך. אני מדבר על ההתנהגות שלך והכבוד שלך למשחק, לחברים בקבוצה, ליריבה וכמובן לכדור".

"התחלנו את הדרך שלנו במגרשים אלמוניים, הרחק מאור הזרקורים ומהמצלמות, וחלקנו אלפי קילומטרים של חוויות לפני שזכינו במונדיאל עבור הנבחרת שלנו", סיכם אינייסטה. "האמת שאין אוצר גדול יותר מהחברות שלנו, פרננדו. זה היה מסע יוצא מן הכלל, שלקח אותנו לכל פינות העולם. תראה איפה אנחנו היום, בטוסו, משחקים יחד כדורגל. אבל זה לא עוד משחק, זה המשחק האחרון שלך, מי היה מאמין. תפגוש את ה'גואחה' וייה ואותי, ואז תחזור הביתה. תדע שהכדורגל יהיה עצוב יותר מאתמול. תהנה מכל מה שיבוא ותהיה שמח. אבל כמה זה מוזר, פרננדו. עוד לא עזבת, אבל כבר מתגעגע".

הדפס