דרום קוריאה ידועה בתור המדינה האסייאתית שהביאה לעולם את הגנגנאם סטייל ואת הקיי פופ. אבל חוץ משגעונות מוסיקליים צבעוניים, דרום קוריאה היא מדינה של כדורגל. לאחר דחייה של חודשיים ה-K ליג נפתחת היום (שישי). סיפור על עם קשוח שיעשה הכל כדי להשיב את הכדורגל.
כדי להבין כמה הכדורגל מהווה נדבך חשוב בתרבות הקוריאנית צריך לחזור מאתיים שנה אחורה. מאז הוצג המשחק בסוף המאה התשע עשרה, הכדורגל היה אחד מהכוחות המניעים להתגברות של הקוריאנים על תלאות לאומיות בעידן האפל של כיבוש קיסרי, בעת מלחמה וגם בהפרדה בין קוריאה הדרומית לאחותה מהצפון בימינו אנו.
כמדינה שנמצאת במלחמה מתמדת, בה הגיוס לצבא הוא חובה (נשמע מוכר?), הכדורגל בדרום קוריאה היווה תמיד מעין תרופה. המדינה האסייאתית ייצרה שחקנים שהצליחו לפרוץ מחוץ לגבולותיה ואף לככב בקבוצות הגדולות באירופה.
רבים וודאי מכירים את יונג מין סון כוכבה של טוטנהאם (שבימים אלו סיים טירונות - התמונות בהמשך) ופארק ג'י סונג שחקנה לשעבר של מנצ'סטר יונייטד, כשמות שהותירו חותם באירופה. כמו כן כמובן קשה לשכוח את הנבחרת האגדית של 2002 שהגיעה עד לחצי גמר המונדיאל.
גם סון לא הצליח להמנע מהגיוס בארצו. (GETTY)
10 מ-10 במטווחים וראשון במבדקי כושר מתוך 157 חיילים. סון (GETTY)
ההצלחות הללו הינן בסך הכל פירות של האופי חסר הפשרות של הכדורגלנים הקוריאנים. רפא בניטס, שאמנם מאמן בסין, אבל בקיא מאוד במתרחש בכדורגל האסייאתי תיאר את השחקנים הקוריאנים בדיוק כפי שמפקד מתאר את החיילים הכי טובים שלו: "השחקנים הקוריאנים מחויבים, אמיצים, עם משמעת חזקה ובעלי מוסר עבודה יוצא מגדר הרגיל. לא פלא שהם מצליחים באירופה".
אם כבר ההשוואה לליגה הסינית, שם אנחנו הישראלים תמיד אוהבים להגיד כמה ההגנות חלשות, בקוריאה הדרומית, כפי שתיאר זאת בניטס, הסיפור הוא שונה. מי שעוד העיד על כך הוא לנרי קהינדה, אקס מכבי תל אביב והיום חלוצה של אינצ'און יונייטד, קבוצת מרכז טבלה ב-K ליג. קהינדה הדגיש שלהבדיל מהמקבילה בסין, הקושי המרכזי איתו נאלץ להתמודד על הדשא הוא אותה קשיחות של הבלמים המקומיים, אליה התייחס גם בניטס.
נחזור לקשיחות מייד. חוץ מקהינדה שעשה סיבוב ארוך בכדורגל הישראלי, עוד נגיעה של פרובינציאליות: עוד שניים שיש להם קשר לישראל הם צמד הבלמים הקרואטים: איגור יובאנוביץ', ששיחק שתי עונות בבני סכנין וכיום לובש את מדיה של סאונגנאם וגורדאן בונוזה, ששיתף פעולה עם מאור מליקסון במדי ויסלה קראקוב וכיום חולק את חדר ההלבשה עם קהינדה באינצ'און.
קהינדה במדי הפועל כפר סבא. (אלן שיבר)
בונוזה לצד מליקסון בימים בויסלה. (האתר הרשמי של ויסלה קראקוב)
חזרנו.
ההחלטה לפתוח את העונה בקוריאה לא הייתה פשוטה. כפי שהשחקנים המקומיים קשוחים, באותה הדרך נוקטים קברניטי הליגה בכל הנוגע לחזרה למגרשים. ההגבלות מחמירות; חל איסור על חגיגות שערים, לחיצות ידיים, יריקות על הדשא ואפילו נאסר על לדבר אחד עם השני, והכל כדי למנוע הדבקה במהלך המשחקים. שכמובן ישוחקו ללא קהל.
השחקנים יצטרכו להתרגל למציאות החדשה, בה המאמנים ינסו להעביר הוראות מאחורי מסכת הפנים ושחקנים ינסו לתקשר אך ורק באמצעות הכדור, כי כאמור על השחקנים חלים הגבלות בכל הנוגע לדיבור אחד עם השני. ההתמודדות שתפתח את עונת המשחקים, אשר קוצרה בסיבוב שלם בעקבות העיכוב, תהיה בין האלופה בחמש מתוך שש השנים האחרונות, ג'ובוק מוטורס, למחזיקת הגביע, סוואן בלו-ווינגס.
מה שמיוחד בפתיחת הליגה בדרום קוריאה זה שלהבדיל ממדינות אחרות שהמשיכו לשחק בתקופה זו, הרמה בדרום קוריאה היא לא רעה בכלל. היא נחשבת לליגה השנייה בטיבה באסיה, אחרי המקבילה ביפן. עניין שגרר מעל לעשר מדינות לרכוש את זכויות השידור של הליגה המקומית.
האלופה המכהנת - ג'ובוק מוטורס. (GETTY)
היציאים ב-K ליג בימים כתיקונם. (GETTY)
זכויות שידור או לא, בזכות הקוריאנים הרווחנו זכות לשיעור:
כשהבונדסליגה וליגת העל שלנו הודיעו על ההכנות לקראת פתיחה מחודשת של הליגות המקומיות, הכרחי שעד המועד המיוחל, הן ושאר הליגות שעתידות לשוב לפעילות, ילמדו היטב מדרום קוריאה כיצד יש לעשות זאת נכון.
המדינה האסייתית פעלה ביד קשה בכל הנוגע לנגיף הקורונה, עם ובלי קשר לכדורגל. ביום המקורי שבו ה-K ליג הייתה צריכה להיפתח, נרשם סכום השיא של מקרי ההדבקה במדינה לאורך כל התקופה. אבל הקוריאנים בנחישות הטיפוסית שלהם ביצעו את כל המעשים הדרושים כדי להשיב את המצב לקדמותו.
לכן אין סימבולי שכך הם ינהגו גם עם ענף הכדורגל. הקוריאנים כמו רבים מאיתנו מבינים את המשמעות של הספורט על התרבות ועל חיי היום-יום. בשל כך הם לקחו את המשימה במלוא הרצינות והביאו אותה לידי ביצוע ששואף לשלמות, גם אם התנאים אינם אידיאליים. המסר הוא ברור: לפעמים צריך להפסיק לדבר ופשוט לעשות.