הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

היום שאחרי: יורו הנשים כתפנית היסטורית

יותר אוהדות ביציעים, השקעה גדלה של מועדוני הצמרת. האם הכדורגל ניצב בפני מהפכה?

איתי קאשי
איתי קאשי  02.08.22 - 17:27
(Getty)
(Getty)

למרות שעברו יומיים (ראשון) מהזכייה הגדולה של נבחרת הנשים של אנגליה ביורו 2022, ההתרגשות סביב הטורניר המוצלח ביותר בתולדות יורו הנשים מסרבת לדעוך. אמש בכיכר טראפלגר שבלונדון, אלפים הגיעו לחגוג עם ה"לביאות" את הזכייה הראשונה בתואר האירופי של הנשים, ולמרות שבממלכה השמחה הייתה בעיקר סביב העובדה שה"כדורגל שב הביתה", בנבחרת עצמה דיברו רבות על משמעות הזכייה כרגע שיכול להוות תפנית היסטורית עבור הענף.

"אני חושבת שהמורשת של הטורניר הזה מזכירה קצת את השינוי החברתי שמונדיאל 99' עשה", הסבירה לאה וויליאמסון, קפטנית אנגליה, כשהשוותה את ההשפעה של היורו להשפעה של מונדיאל הנשים על כדורגל הנשים בסוף המילניום הקודם. אז כשהקונפטי יתפזר, והאופוריה תדעך, חשוב יהיה לשאול: מהם השינויים שיורו 2022 עתיד לחולל בעולם הכדורגל? תשובות בהמשך.

נשים ביציעים - התקדים המשמעותי מכל אלו שנקבעו ביורו, הוא כמובן כמות הצופים שהגיעו: 547,875 הצופים והצופות שהגיעו למשחקי היורו ניפצו את השיא לטורניר למעלה מפי שתיים מכמות האוהדות שהגיעו ליורו 2017 (אז היו 240,055 איש). הטירוף האנגלי לתואר כמובן תרם להפרש המשמעותי, כשבמשחק הגמר נכחו 87,192 איש בוומבלי (המספר הגבוה אי פעם לגמר יורו נשים או גברים) אך הבשורה לא היא לא בכמות.

לפני הגמר דווח כי כמעט מחצית מהנוכחים ביציעים היו נשים; 47% מתפוסת היציעים הייתה על ידי אוהדות, בענף ספורט שלמעשה עד לעצם היום הזה, מהווה סממן וביטוי תרבותי מובהק ל"גבריות". האחוז המדויק של נשים שהגיעו למשחקים דומה באופן מפתיע לנתון שה-NFL, ליגת הספורט הפופולארית בארה''ב, פרסמה לפני שנתיים כשדיווחה על מספר שיא של נשים שמזדהות כאוהדות של קבוצות בליגה. עוד דווח באותה שנה כי בסופרבול שהתקיים באותה העונה (רגע לפני פריצת מגיפת הקורונה) צפו יותר נשים מאשר בטקס האוסקר, הגראמי והאמי יחדיו, העלייה הניכרת בעניין בליגה מצד נשים היא אחד ההסברים לצמיחה בפופולאריות בפוטבול בכלל בעשור האחרון בארה''ב. 
 
לכן, יש לקחת בחשבון שהחשיפה האדירה שהייתה לכדורגל נשים בחודש האחרון עשתה שירות לא רק לכדורגל נשים בפרט, אלא בעצם החיבור של נשים לכדורגל. המרוויחים מהטורניר במבט קדימה יוכלו להיות גם קבוצות הגברים, אם יבינו את הפוטנציאל הבלתי ממומש להגדלת קה

השקעה של המועדונים הגדולים - אחת הסיבות לכך שכדורגל הנשים בארץ עומד במקום הוא בהיעדר הנוכחות של קבוצות נשים בחלק מהמועדונים הגדולים. בראיון שעשתה העונה שירלי לביא ציון, מנהלת קבוצת הנשים של הפועל ת''א, עם מערכת אתר ערוץ הסבירה: "אחת הסיבות למה שחקניות כן רוצות לשחק אצלנו כי בסופו של דבר זה הפועל ת''א, השחקנית יודעות שהן מגיעות לקבוצה שיש לה מתקנים כמו שצריך, ומעטפת שאין בעוד הרבה מועדוני כדורגל נשים בארץ".

באנגליה הבינו זאת היטב, ובשנים האחרונות קבוצות כמו ארסנל וצ'לסי השקיעו יותר משאבים וחיזקו את הצוותים המקצועיים של קבוצות הנשים במועדון. אך לא רק בפן המקצועי ההבדל ניכר, אלא גם באימוץ של קבוצות הנשים כחלק שווה בתדמית המועדון, והצבת הכוכבות של קבוצות הנשים לצד הגברים בפוסטרים באיצטדיונים, ובפרסומות בדפי המדיה.

לא רק בצ'לסי ובארסנל הבינו זאת, והקבוצה שעשתה הכי הרבה רעש בשנה האחרונה היא ברצלונה. המועדון הקטאלני אמנם סיים את העונה בתחושת פספוס לאור ההפסד בגמר ליגת האלופות לליון, אבל ביחס לתהודה שהיא יצרה, אפשר להגיד שמדובר במנצחת הגדולה של העונה. שיאי הקהל שנשברו בשני משחקי ליגת אלופות שונים העונה בקאמפ נואו היו נקודת הקצה בתהליך אסטרטגי של המועדון להשקיע יותר בקבוצת הנשים: בשנה האחרונה בארסה הקימה צוותי מדיה חדשים שהקדישו את עצמם לקבוצת הנשים, ואת מקומו של ליונל מסי בשלטי החוצות בבירת קטאלוניה תפסו כוכבות כמו אלכסייה פוטייאס וג'ני הרמוסו. 

ברצלונה, צ'לסי וארסנל ניצבות בחוד החנית של הכדורגל האנגלי, אך בהתסכלות על שאר אירופה, השליטה הדומיננטית של ליון ביבשת מצביעה על היעדר תחרות שהייתה בצמרת, וכבר בשנים הקרובות נתחיל לראות את מועדוני העל משקיעים יותר משאבים בקבוצות הנשים שלהם. מי יודע, ייתכן וההד של היורו יגיע גם לישראל, ובקרוב נשמע על קבוצות הנשים של מכבי ת''א ומכבי חיפה.

יותר כדורגלניות - על הנייר, הפסטיבל סביב הנבחרת הלאומית באנגליה יכולה לצייר תמונת מצב אידיאלית לגבי התשתית של כדורגל הנשים באי הבריטי. על הנייר, עדיין ישנם פערים ביכולת לגייס ילדות ונערות צעירות לענף: 44% בלבד מתיכונים באנגליה מציעים הזדמנויות שוות למסגרות כדורגל אחר הצהריים עבור בנות, ובבתי ספר יסודיים מדובר ב-40%. לאחר הניצחון של אנגליה 0:4 על שבדיה בחצי הגמר איאן רייט, פרשן ההווה ואגדת ארסנל בדימוס, דיבר בנחרצות על העניין: "אם הבנות לא מורשות לשחק כדורגל בשיעורי ספורט כמו בנים אז מה אנחנו עושים? הרגע הזה אמור לעורר השראה בהמון אנשים. בנות אמורות לשחק כדורגל, ואני מעולם לא הרגשתי גאה כל כך בקבוצה אנגלית".

ואם באנגליה, שבה הליגה הבכירה (ה-WSL) הפכה בשנים האחרונות לליגה המכניסה ביותר באירופה, עדיין יש בעיות, ניתן להבין באיזה מצב שאר העולם נמצא. מי שמחפש צרות בכדורגל, לא צריך להרחיק לכת, ואפשר להסתכל על תמונת המצב בישראל. הדרמות בהתנהלות מול נבחרת הנשים בישראל הן תסמין בודד מתוך מכלול. השחקניות ומאמנות בארץ יעידו שהבעיה המרכזית היא שעדיין אין מספיק נשים שמגיעות לשחק לכדורגל, בין אם בשל חוסר בגישה לתשתיות וקבוצות לנשים, או בשל התדמית ה"שלילית" שנדבקה בענף.

כמו שקרה במונדיאל 1999 בארה''ב, או לדוגמא כמו שקרה בישראל לאחר לאחר הזכייה של יעל ארד במדליית כסף באולימפיאדת 1992, ההצלחה הצליחה ליצור גל לתחום, שעד אשר לאותו רגע, היה בלתי נוכח ברמה הלאומית. העלייה הגלובלית של בכדורגל נשים חיכתה לתמונה שתנצור את הרגע, וייתכן שחגיגות הזכייה של האנגליות בוומבלי יהיו במבט רטרוספקטיבי, מה שהוביל לעלייה שלא נראתה כמותה של כדורגלניות ברחבי העולם.