ג'והור היא מדינה במלזיה, מלאת היסטוריה ותרבות. אך יש גם כדורגל - ולא סתם כדורגל, אלא שיא היסטורי בקנה מידה עולמי שהגיע אלינו מהמדינה בדרום מזרח אסיה. ג'והור דארול טאז'ים, מוליכת הליגה המקומית והאלופה ב-11 העונות האחרונות, סגרה בראשון האחרון רצף בלתי נתפס של 108 משחקי ליגה ללא הפסד ובכך השוותה את השיא של ASEC אבידג'אן מחוף השנהב (בין 1989 ל-1994) שהחזיקה בו עד כה.
בדרך, היא חלפה על פני סטיאווה בוקרשט (104 משחקים), כשהיא לא הפסידה משחק ליגה מאז אפריל 2021. חמש שנים. כדי לשבור את השיא היא תצטרך לחכות לתחילת העונה הבאה, שכן הניצחון ה-108 ברצף היה במחזור הנעילה של הליגה, אך אל דאגה, היא כמובן תעשה זאת בתחילת 2026/27.
את העונה היא חתמה בסטייל, כשהיא השוותה את השיא עם 1:14 (!!!) מטורף, שכלל 0:8 במחצית, צמד של שחקן תוך דקה, שלושער תוך 11 דקות ושישייה עד דקה 84 בדרך לתוצאה החריגה.
אגב, 12 האליפויות הרצופות שלה מאז 2014 הן גם היחידות שלה. היא לא זכתה בתואר לפני כן והפכה ברגע לאימפריה של ממש בקנה מידה אסייתי ואפילו זכתה בליגת האלופות ב-2015. בכך, היא הפכה למועדון הראשון מדרום-מזרח אסיה שזוכה במפעל. פרט מעניין נוסף הוא שאף קבוצה מלזית לפניה לא זכתה בליגה יותר מפעמיים ברציפות. ג'והור כאמור כבר עם 12 כאלו.
הקבוצה קיימת עוד משנות ה-70, אבל נקודת המפנה הגיעה ב-2013, כשהיא נכנסה לבעלות של יורש העצר של ג’והור, טונקו איסמעיל. אז איך הוא הפך אותה מקבוצה אלמונית שמדשדשת בין הליגה הראשונה לשנייה לאלופת אסיה שמנצחת כמעט בכל משחק וזוכה ב-12 אליפויות ברצף בזמן כה קצר? נצלול פנימה.
הכל כמובן קשור לפוליטיקה. איסמעיל, שחובב כדורגל מגיל צעיר, איחד את כל הקבוצות בג'והור לקבוצה אחת, כולל כמה קבוצות בת, כך שהוא בנה מעין היררכיה חדשה במדינה. הוא בנה אצטדיון חדש מהטובים באסיה ומתקני אימון, רפואה וספורט ברמה עולמית, כמו גם מערכות סקאוטינג מתקדמות.
הוא ניצל את הקשרים הפוליטיים שלו עם דמויות בכירות בפריז סן ז'רמן ויצר מודל ניהולי דומה לזה שיש באתלטיקו מדריד. כל הדברים האלה שינו את התפיסה במלזיה. כדי להיות אוהד של JDT אתה לא חייב להיות מג'והור, ולקבוצה יש קהל גדול גם ממלזיה בכלל. בנוסף, האלופה המקומית אחראית לכמעט 70% מנקודות הדירוג של מלזיה באסיה. למעשה, מחקר מצא שהיא הקבוצה הכי אהודה במדינה אחרי מנצ'סטר יונייטד.
לאיסמעיל קשר אדוק עם פיטר לים, הבעלים הסינגפורי של ולנסיה ובעבר הוא הצהיר כי הוא מתכנן לשים 408 מיליון יורו עבור העטלפים, מה שלא יצא בסופו של דבר לפועל. כמו באתלטיקו, הוא ביקר במועדון ואף השתמש בקשרים הללו ללמידה וניהול. מלבד ולנסיה, הוא נקשר בעבר לרכישה של מספר קבוצות קטנות נוספות בספרד ובפורטוגל, אך אף אחת מהעסקאות בנתיים לא התממשה. הוא כן הסתפק בסרייבו הבוסנית, שם קראו לאקדמיה שלהם על שמו.
הקשר הישראלי
אם השם איכשהו צילצל לכם מוכר, ב-2017 האימפריה המלזית שילמה להפועל תל אביב פיצוי של 300 אלף דולר עבור ברונו סוארס ששוחרר מהמועדון לאחר חוסר הסכמה עם מאמן הקבוצה דאז קובי רפואה. גם הקדנציה במלזיה לא זכורה לו לטובה והוא רשם הופעה אחת בלבד בג'והור. אגב, הוא עדיין פעיל למי שתהה, ומשחק בליגה הגרמנית החמישית.
העונה הנוכחית
2025/26 הייתה יוצאת דופן גם במונחים של מונופול כדורגל שכזה. מעבר להשוואת השיא ההיסטורי, הנמרים השלימו 4 עונות רצופות בהן הם בלתי מנוצחים ושישית בסך הכל כולל 2016 ו-2020, וגם שברו את שיא השערים בליגה עם 117 (ספגו רק 10).
הם גם קבעו בין היתר את הריצה הארוכה ביותר למשחקי חוץ רצופים בלי הפסד עם 85 כשה-1:14 המטורף במחזור הנעילה היה הניצחון הגדול ביותר אי פעם בליגה המלזית.
בליגת האלופות היא גם כן עשתה העונה חיל, אך הודחה ברבע הגמר על ידי אל אהלי החזקה. קבוצתם של איבן טוני, ריאז מחרז, אדוארד מנדי וכוכבים אירופים נוספים זכתה בסופו של דבר בתואר. עם זאת, הם לוקחים חלק במפעל יבשתי נוסף של מועדונים מדרום מזרח אסיה, ושם היא הגיעה לחצי הגמר במטרה ללכת עד הסוף ולזכות לראשונה.
אז נכון, השיא אמנם עוד לא נשבר, אך כפי שהבנתם לא נדמה שבמחזור הפתיחה של העונה הבאה ג'והור תמעד ותיתן לבלעדיות לברוח לה. עד אז, היא יוצאת לפגרה שמחה ומחויכת וככל הנראה שגם בלי הכנה בקיץ - השיא ההיסטורי יהיה שלה בלבד באוגוסט הקרוב.