מתיאס נהואל הגיע בקיץ 2024 למכבי חיפה בתור ההעברה היקרה ביותר של מכבי חיפה לדורותיה, אך הוא לא הצליח להרשים בכלל ובינואר האחרון עבר בהשאלה, ואתמול הגיע לסיכום עם מכבי חיפה על התרת חוזהו. בראיון נרחב ל'אס' הספרדי, סיפר הקשר על התקופה במועדון.
"אני מרגיש באמת טוב. זו תחושה אחרת להיות ללא קבוצה", פתח הספרדי. "אני שוב עם המשפחה שלי אחרי שהייתי מופרד ממנה כל כך הרבה זמן. מאז שהייתי בישראל, וגם לאחר מכן בתקופה שלי בפולין, הייתי רחוק מאשתי ומהילדים. זו הייתה סיטואציה קשה ומורכבת, כי אני אדם מאוד משפחתי, וזה השפיע עליי מאוד".
"הייתי מחוץ לקבוצה בשלושת השבועות האחרונים, אבל נשארתי מקצוען ועשיתי עבודה נוספת מעבר למה שהתבקשתי במועדון. התאמנתי עם הקבוצה, אבל אצטרך עוד שבוע או שבועיים כדי לחזור לכושר מלא, ואני מקווה שזה יקרה בקרוב".
על החתימה במכבי חיפה והשחרור אמר: "המילה הראשונה שעולה לי לראש היא הקלה. כשהגיעה ההצעה ממכבי חיפה הייתה הפסקת אש במדינה, ולכן כל המשפחה עברה איתי לשם. הגענו, וכעבור כמה ימים הפסקת האש הסתיימה. זו הייתה מכה קשה מאוד עבורי ועבור המשפחה שלי, כי נאמר לי דבר אחד - שהבעיות הסתיימו. בפועל זה לא היה נכון. הכול היה די כאוטי. הגעתי עם המשפחה, והמציאות השתנתה לחלוטין. כשהגעתי הבנתי שהמציאות שונה ממה שסיפרו לי".
"מה קרה אחר כך? החלטתי שזה לא מקום מתאים למשפחה שלי ולילדים שלי. החלטתי להישאר שם לבד, אבל הראש שלי כבר לא היה בכדורגל. מתי הרגשתי שאני בסכנה? שלושה ימים אחרי שהגענו היינו בבית מלון, התקשרו אלינו ואמרו לנו לעבור למלון אחר כי תכף תחילות הפצצות. זו הייתה מכה אדירה. באותו שלב כבר אי אפשר להיות מרוכז ב-100 אחוז בכדורגל. הראש שלך נמצא במקום אחר".
לאחר שהגיע נפצע לתקופה קצרה, ונהואל ייחס את הפציעות למצב הנפשי בו היה: "אלו היו ייסוריים נפשיים. לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה שאני חי במדינה שנמצאת במלחמה מתמדת, שבה מתרחשים דברים קשים מאוד. אני לא תומך בשום אידאולוגיה פוליטית. אני לא אוהב מלחמות. אני לא אוהב שפיכות דמים. אני לא אוהב לראות אנשים נהרגים".
"כל הזמן שאלתי את עצמי למה כל זה קורה. העולם היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם בני האדם היו מגלים יותר חמלה אחד כלפי השני. למה כל כך הרבה מוות? למה כל כך הרבה פצצות? הראש שלי כבר לא היה בכדורגל. הסתכלתי על מה שקורה מסביבי, ולכן אני חושב שגם הפציעה הגיעה. בחלון ההעברות של החורף כבר ניסיתי למצוא דרך לעזוב את חיפה ולעבור למועדון אחר".
נהואל המשיך על לדבר על המלחמה והשיחות עם אנשי המועדון: "אני לא תומך באף צד פוליטי. אני מאמין שהעולם צריך להיות מאוחד, שאנשים צריכים לעזור אחד לשני ולא להרוג אחד את השני. היה לי קשה מאוד לראות את כל זה מקרוב. לשמחתי, הפרק הזה בחיים שלי הסתיים".
"ניסיתי לעזוב מוקדם יותר. פניתי למועדון וביקשתי שיעזור לי למצוא קבוצה אחרת במהלך חלון ההעברות. אפילו הבאתי למכבי חיפה הצעה רשמית מקבוצה פולנית שרצתה לרכוש אותי. זו הייתה הצעה משמעותית, אבל המועדון דחה אותה. הכוונה שלהם הייתה להשאיר אותי בקבוצה, והרצון שלי היה תמיד לעזוב. אני חושב שנתתי למכבי חיפה את כל הכלים כדי לאפשר את העזיבה שלי ולא הסתרתי מהם לרגע שאני רוצה לעזוב".
"אם מועדון רואה ששחקן לא מצליח להציג את היכולת שלו, שהוא פצוע, שהוא רחוק מהמשפחה שלו, ושבנוסף הוא מביא הצעות לעזוב - ובכל זאת לא מאפשרים לו ללכת - אז אפשר לומר שגם המועדון לא עשה את חלקו כדי לעזור לשחקן".
לא היה יכול להתרכז בכדורגל (דני מרון)
על תחושת אי הוודאות סיפר: "לא פעם היינו באמצע אימון, וכשהייתה אזעקה היינו צריכים לרוץ למרחב המוגן. גם בבית, בכל פעם שנשמעה אזעקה, הייתי חייב להיכנס למקלט. הישראלים רגילים לזה ומתמודדים עם זה בצורה טובה יותר אבל עבור זר שמעולם לא חווה דבר כזה, זה קשה מאוד".
"אתה לא יודע אם טיל יפגע בבית שלך, ואם זו תהיה הפעם האחרונה שתראה את הילדים שלך, את אשתך, את ההורים שלך או את האחים שלך. חייתי כל הזמן בתחושת אי-ודאות וניסיתי להתמודד עם זה, זו חוויה שלא הייתי רוצה לעבור שוב".
"בסוף אני ומכבי חיפה הגענו להסכמה הדדית, וזו הייתה החלטה משותפת שהתקבלה לאחר שיחות פתוחות ומכבדות. שני הצדדים הבינו שלאור כל מה שקרה בחודשים האחרונים, זה הפתרון הנכון ביותר. שוחררתי ללא תמורה, קיבלתי את כרטיס השחקן שלי, וכעת אני שחקן חופשי. עכשיו אני פתוח לאתגר חדש ואני פשוט צריך לחזור לחייך, והחיוך שלי מגיע כשאני משחק כדורגל".
רוצה לחזור לחייך (קובי אליהו)