הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מעצור בנשק: הבצורת של מולר בבאיירן העונה

לא נראה כמו כוכב ("שרירים לא גדלים עליי"), לא מדבר כמו כוכב ("יש טובים ממני"), אבל הפך לחלון הראווה של באיירן. לראשונה בקריירה, תומאס מולר מצא את עצמו במשבר, אך זה ממש לא מטריד אותו. אנצ'לוטי מגבה, האגו נותר בצד, עכשיו רק מחכים שיחזור לעצמו

שחר יגאל  01.11.16 - 17:05

תגיות: תומאס מולר

תומאס מולר הפך לשם נרדף לווינר בשנים האחרונות. החלוץ הפורה של באיירן מינכן ונבחרת גרמניה כבש, בישל, הוביל אבל בעיקר הפתיע וגרם להרמת גבות לא מעטות עם היציבות שלו על המגרש בשנים האחרונות.

לאחרונה חלה ירידה מסוימת ביכולתו, שמתבטאת גם בבצורת שערים. 0 שערים ב-7 משחקים, פתאום העלו ספקות האם עדיין מדובר בחלוץ שאפשר לדבר עליו בשורה אחת יחד עם אנטואן גרייזמן, זלאטן איברהימוביץ' ויתר כוכבי היבשת.

חשבתם שזה יפריע לו? תחשבו שוב. למרות הביקורות, השחקן הצנום, שהוא התגלמות המודל הגרמני לכדורגלן המודרני עדיין שומר על מקומו בהרכבו של קרלו אנצ'לוטי ואין ספק שהמטרה שלו היא להוכיח - אני כאן! אז איך מולר יצא מהמשבר אליו נקלע? מסע מרתק אל העבר שלו יכול לרמז שאין מה לדאוג לו.

הכי רחוק מכוכב, אך החלום הראווה של הכדורגל הגרמני
לא נראה כמו כוכב ("שרירים לא גדלים עליי"), לא מדבר כמו כוכב ("כדורגל הוא כמו הטבע"), לא מתנהג כמו כוכב ("לא חושב על איך שאני נראה"), אבל תומאס מולר הוא התגלמות האופי הבאוורי שבבאיירן מינכן ואפילו בנבחרת גרמניה כל כך אוהבים.

אחד הספונסרים של באיירן מינכן היא חברת הרכבים אאודי ובמקביל שמה של מרצדס מתנוסס כספונסר ראשי על מדי הנבחרת. תומאס מולר מציג יכולות שמשלבות את שני המותגים האלו, דבר שהפך אותו לחלון הראווה של האלופה הגרמנית.

כתוצר של מחלקת הנוער הבווארית, מקום שקל מאוד להיאבד בו, עצם עלייתו של החלוץ לסגל הבוגרים והשתקעותו שם כבר מהווה רמיזה עבה לאופיו המיוחד. תומאס מולר לא נראה כמו שחקן כדורגל טיפוסי. טיאונג קים לים, מאמנו בגיל 12, הוגדר על ידיו כאחד המאמנים החשובים ביותר בקריירה שלו. ב־2010 סיפר לים ל"סודויטשה צייטונג" מה כתב מולר הצעיר כשהתבקש לתאר בכמה מילים מה זו קבוצה כחלק משיעורי הבית שקיבל. "ביחד", "תמיד להילחם" ו-"לא לכעוס על חבר לקבוצה כשהוא עושה טעות". אלו מילים שילוו אותו לאורך הקריירה.
 
מולר לא נראה כמו כדורגלן אירופי ממוצע ולא מתנהל ככזה. בסטיאן שוויינשטייגר פעם אמר עליו שהחזה שלו מזכיר שניצל, אשתו לא דוגמנית אלא חברת ילדות מן האיזור שגדל בו (ולאחרונה מפתחת קריירה ספורטיבית משל עצמה כרוכבת סוסים) ואין לו קעקועים שמעטרים את גופו.

"אני לא חושב על איך שאני נראה", הסביר. מה שחשוב לחלוץ זה להיות עוד חלק במכונה, לא הכוכב. סיפור שמעיד כמה הוא לא נראה כמו כדורגלן טיפוסי היה ב־2010, לפני רבע גמר המונדיאל בין גרמניה לארגנטינה, מולר ישב בחדר העיתונאים מול המיקרופונים ובסיום מסיבת העיתונאים נתקל בדייגו מראדונה הזועם. הארגנטינאי לא הבין מדוע הנער שמחזיר כדורים יושב לו על הכיסא ומדבר עם עיתונאים. הוא קילל את המארגנים ואת הילד החצוף. בסוף גם אגדת העבר גילה את זהותו של מולר והתנצל.

האירוע המשעשע שהתרחש מחוץ למגרש כמובן לא ריגש את מולר, כמו שאמרנו, מבחינתו מה שחשוב זה מה שקורה על הדשא. "הוא מריח שערים", אמר עליו יואכים לב, מאמנו בנבחרת גרמניה. "מולר, בניגוד לחלוצים אחרים, לא רואה את הרחבה של היריב כמשהו שצריך לכבוש ולהשתלט עליו", מסביר רפאל הונינגשטיין, סופר כדורגל גרמני. "מולר הוא מאלו שחודרים לרחבה בלי ששמים לב וגונב שערים".

הסגנון הייחודי התפתח בגלל החסרונות של מולר כשחקן. "יש שחקנים טובים ממני בהרבה בכדורי גובה, יש טובים ממני עם רגל שמאל, וטובים רבים ממני ברגל ימין", אמר פעם. "אם אתה לא יכול לסמוך על היכולות הפיזיולוגיות שלך, אתה צריך להפעיל את המוח יותר ולעשות את הריצות והתנועות במטרה להימנע מתאקלים". ככה הוא הפך את החולשה שלו לנכס אסטרטגי. "שרירים לא גדלים עליי", אמר בצחוק פעם. "ואני לא מצוין בלקבל הוראות. אני פועל לפי האינסטינקט שלי. זה משהו שנמצא אצלי עמוק".

מהרגע שעלה לדשא וקיבל את ההזדמנות שלו מולר לא עצר. זה התחיל בשער פה, בישול שם עוד מהלך נפלא כאן. תמיד החלוץ היה בטופ, ראשון לכל כדור שברחבה, שם את הרגל וכובש ברגעים שהכי צריך אותו.

התקופה הקשה והיכולת לשים את האגו בצד
את העונה שעברה מולר סיים עם 20 שערים והוביל חוד מפחיד ביותר עם רוברט לבנדובסקי. בסיום העונה שעברה הכל היה מוכן לקראת יורו פורה בשערים עם הנבחרת הגרמנית. מולר, שעד אז לא חווה בצורת בקריירה, לא הצליח למצוא את הרשת פעם אחת לעומת החמישה שהיו לו במונדיאל בברזיל. פתאום החלו לעלות סימני שאלה לא רגילים כלפיו כבר במהלך הטורניר שבו הגרמנים הודחו על ידי צרפת בחצי הגמר.

יכולת נרפית ואי דיוק אפיינו את משחקיו של החלוץ, אך למרות זאת מולר לא התרגש. מחוץ למגרש הוא ידוע כאחד האנשים השמחים והחיוביים שיש וכנראה זה מה שעוזר לו להמשיך להאמין בעצמו. לפני כמה שבועות, אחרי עוד החמצת פנדל, הפעם בגביע נגד אוגסבורג, הוא שם את האגו שלו בצד והודיע שיפסיק לבעוט פנדלים בקבוצה. ההודעה הזאת מצטרפת להחלטתו לוותר על הזכות הזאת גם בנבחרת.
 
"ההחמצות מאוד מעצבנות והן מפריעות לי", צוטט השחקן, "אני אתרכז במשחקי הכדורגל בעתיד וחברי לקבוצה ייקחו את הפנדלים" הציטוט הזה אולי מעיד יותר מהכל על הדרך שלו להתמודד עם המשבר האישי שלו. נכון הוא סופר כבר שבעה משחקים ללא שער וזה מתסכל אותו, אבל בשונה מסופרסטארים אחרים, הוא יודע גם לזוז לפעמים הצידה ולשים את טובת הקבוצה מעל הכל. רק כך לדעתו הוא גם ייצא לדרך חדשה בעצמו. "כדורגל הוא כמו הטבע. אתה חייב להתאים את עצמך ולמצוא את הנישה שלך", הסביר מולר, במה שמעיד על אופיו המיוחד.

למרות שחשיבה טקטית היא משהו שנשמר בדרך כלל למאמנים או אפילו לשחקנים בעמדת הקישור, כאלו שיותר מנווטים את המשחק, למולר יש ראייה טקטית מופלאה שבזכותה הוא מצליח כל פעם מחדש להפתיע את כולם "ולבצע את זממו" ברחבה.

כמו שהעיד על עצמו בעבר, מולר אינו מצטיין בלקבל הוראות, ולכן גם מאמניו מבינים זאת ונתנו לו יד חופשית על המגרש. מנגד, החלוץ החזיר להם ולקבוצתו בענק והפך לאחד החלוצים הפוריים בעולם ועל הדרך תרם גם לחבריו לקבוצה בבישולים. הגעתו של קרלו אנצ'לוטי לבאיירן מינכן על פניו נראית כמו הכפפה שהתאימה ליד של מולר הכי טוב, "אנצ'לוטי קצת יותר קרוב לשחקנים מפפ, שהיה קצת בעולם משלו", הסביר מולר בתחילת העונה.

האיטלקי הוא אחד שידוע ברוגע שלו ובחשיבה הטקטית שלו, ואמור להיות בדיוק מה שחסר לתומאס מולר ולבאיירן מינכן כדי לזכות בליגת האלופות. אז מבחינה קבוצתית עד עכשיו העניינים עובדים נפלא והבווארים ממשיכים להיות השליטים בליגה הגרמני, אך מבחינה אישית תומאס מולר קצת נעלם מהנוף בטבלת השערים.

החלוץ נכנס לבצורת ועד כה העונה לא מצא את הרשת אפילו לא פעם אחת בליגה. פה כנראה הטקטיות של מאמנו האיטלקי מפריעה. החופשיות שאפיינה את משחקו של מולר עד כה קצת נדחקת לצד כאשר באיירן מציגה משחק יותר מסודר ומאורגן ועצם הצבתו באגף הימני מונעת ממנו "להיעלם" למגנים ולצוץ פתאום בתוך הרחבה, כמו שרק הוא יודע.

אך למרות הבצורת. אנצ'לוטי ממשיך לתת את הקרדיט למולר וכרגע היכולת הפושרת לא נראית כמשהו שמפריע לחלוץ נבחרת גרמניה. "בשבילי לא חשוב אם הם מבקיעים שערים",  התייחס אנצ'לוטי למולר ולחברו לחוד לבנדובסקי, "מה שמשנה זה כמה הם משחקים היטב עם שאר הקבוצה".

כמו שכבר הבנתם, מולר תמיד משחק קודם כל למען הקבוצה, למען הביחד, זה הדבר שמניע אותו יותר מכל והיום בערב, גם החלוץ יודע שלו ולחבריו יש משימה שאם הם לא יעבדו ביחד הם לא יוכלו לצלוח אותה. האופי המתוקתק והעוצמה הגרמנית הם אלו שיובילו את האדומים אל הדשא וכמובן שלא תזיק גם מנת ווינריות בתיבולו של תומאס מולר. לפני כשבוע, כשהקבוצה עשתה קולות של מיני משבר, החלוץ התראיין וניסה להרגיע.

"לא ניצחנו שלושה משחקים ברציפות עכשיו", הוא אמר, "זהו מצב שבבאיירן לא קורה לעתים קרובות מדי, וגם לא צריך לקרות לעתים קרובות מדי. זו הסיבה שאנו בוחנים בימים אלו מה, למה ואיך. אנחנו מדברים הרבה. אנצ'לוטי יכול להיות מאוד בלתי מתפשר וכועס שצריך, וזה הדבר הנכון לעשות אם יש לך את הרושם כי הנחישות בקבוצה חסרה. בעיקרון הוא לא אחד שיצעק עליך בלי שום סיבה, גם כאשר התוצאה היא רעה. הוא מתמקד בדברים כדי לבנות את הביטחון העצמי שלך שוב במקום לצעוק עליך. זה הדבר הנכון לעשות".

ראיון זה אולי מראה כמה הביטחון שמולר מקבל מאנצ'לוטי הוא אולי הדבר החשוב ביותר שמניע אותו גם בתקופה זו, כשדברים הולכים פחות טוב. הערב הוא ינסה לצאת לדרך חדשה, ואל תתפלאו אם מולר ימצא את הדרך להסתנן לרחבה ולחזור למרכז הבמה כמו שרק הוא יודע.