הכי טוב שהיה כאן: שלב השמינית הבלתי נשכח

התהליך שהחל ב-1:6 של בארסה המשיך השנה. בליגת האלופות, המפעל הכי יוקרתי שיש ביבשת, הכל, אבל הכל, אפשרי. יעקבי על שמינית גמר שהסבירה למה אוהבים את המשחק

נדב יעקבי
נדב יעקבי  13.03.19 - 13:23
תחילת כתבה

זה התחיל בשבוע שעבר עם המשחק המטורף בסנטיאגו ברנבאו, כשאייאקס מחצה את ריאל מדריד 1:4. יום לאחר מכן עוד דרמה עצומה, כשמנצ'סטר יונייטד העיפה את פאריס סן ז'רמן בתוספת הזמן, ואתמול שגעון ליגת האלופות נמשך עם המופע של כריסטיאנו רונאלדו. אפשר רק לפנטז על מה מכינים לנו השחקנים הטובים בעולם גם הערב.

צריך לומר, נכון לעכשיו זהו סיבוב שמינית הגמר הטוב ביותר שנראה בשנים האחרונות. אפילו אם לוקחים בחשבון את הערב ההוא מלפני שלושה שבועות שבו לא הובקע אפילו שער אחד בשני משחקים.

העובדה שליגת האלופות היא הטובה בעולם, הפכה כבר לאקסיומה. עם כל הכבוד לליגות הבכירות של אנגליה, ספרד, איטליה וגרמניה, האיכות לא מתקרבת לזו של ליגת האלופות. וזה די ברור, שהרי כאן מתקבצות להן הקבוצות הטובות בעולם. וזהו גם התואר המשמעותי והחשוב ביותר בכדורגל המועדונים.

קחו לדוגמא את פפ גווארדיולה. האיש שזכה פעמיים בצ'מפיונס ליג עם ברצלונה ניסה לחזור על כך בבאיירן מינכן ונכשל. הוא זכה בשלוש אליפויות בגרמניה והגיע שלוש פעמים לחצי גמר ליגת האלופות. ואיך תיזכר הקדנציה שלו בגרמניה? כהחמצה. בגלל הכישלון בצ'מפיונס. פפ כבר לקח אליפות באנגליה עם מנצ'סטר סיטי ואולי ייקח עוד אחת העונה, אבל כל זמן שלא יוליך אותה לזכייה בליגת האלופות תהיה שם את אותה תחושה חמצמצה.

יובנטוס שילמה 100 מיליון יורו כדי להביא את רונאלדו וברור שהוא לא הגיע כדי לסייע לה לזכות באליפות איטליה. את זה היא הייתה עושה ככל הנראה גם בלעדיו, כפי שעשתה בכל שבע העונות האחרונות. המסר ברור: ליגת האלופות היא הדבר החשוב ביותר, מעל ומעבר לכל תואר מקומי.

בארסה זכתה בעונה שעברה בדאבל הספרדי ועשתה עונה נהדרת, אבל היא הודחה במפתיע ברבע גמר הצ'מפיונס ע"י רומא. אוהדי בארסה חגגו בסיום העונה, אך זו הייתה שמחה מהולה באכזבה. בגלל הצ'מפיונס כמובן.

כשהעונה הנוכחית החלה התייצב ליאו מסי על הדשא בקאמפ נואו, נטל את המיקרופון והבטיח לאוהדים שהקבוצה תעשה הכל כדי להחזיר את הגביע עם האוזניים הגדולות אחרי ארבע שנים של המתנה. כי לכולם ברור: זה הדבר החשוב ביותר.

כאשר המטרה הגדולה של כל מאמן, כל שחקן וכל אוהד הוא ליגת האלופות, רק טבעי שנקבל משחקים כמו אלו שחווינו בשבוע האחרון. משחקים שבהם נשברים שיאים של עשרות שנים.

גם אייאקס וגם מנצ'סטר יונייטד יצאו למשחקי הגומלין שלהן אחרי שהפסידו במשחק הראשון בבית, וזה לא מנע מהן להאמין שאפשר לעשות את המהפך בחוץ, למרות שאין כמעט תקדימים לכך. יונייטד למשל הפסידה 2:0 באולד טראפורד לפ.ס.ז'. זה כשלעצמו היה הישג היסטורי שכן יונייטד מעולם לא הפסידה בבית במסגרת אירופית בהפרש של יותר משער אחד.

מה שיונייטד עשתה בפאריס היה הישג עוד יותר גדול, שכן מעולם לא קרה שקבוצה שהפסידה בבית בהפרש של שני שערים ניצחה בחוץ והעפילה לשלב הבא. והנה, לא עבר לו שבוע ויובנטוס עשתה גם היא רמונטדה דומה. נכון, ההפסד שלה 2:0 מול אתלטיקו היה בחוץ, ועדיין בכל ההיסטוריה של "הגברת הזקנה" היא מעולם לא הצליחה למחוק בבית הפסד שכזה. עד אתמול. עד כריסטיאנו רונאלדו.

התחושה היא שמדובר בעניין מנטאלי. ושהכל התחיל עם ה-1:6 המפורסם של ברצלונה מול פ.ס.ז' לפני שנתיים. זו הייתה הפעם הראשונה בעידן המודרני שקבוצה הצליחה למחוק בגומלין הפסד שעל פניו נראה בלתי מחיק. אלופת צרפת, להזכירכם, ניצחה 0:4 בפאריס והסיפור נראה גמור וחתום, אבל אחרי שבארסה עשתה את מה שנראה כבלתי הגיוני ולא ייאמן (נכון, קצת בסיוע השופט, אבל אז עדיין לא היה VAR), כולם התחילו להאמין שזה אפשרי.

עובדה, אולה גונאר סולשיאר הודה שהקרין בפני שחקניו את תקציר הניצחון ההירואי של אייאקס על ריאל מדריד בברנבאו לפני שעלו אל כר הדשא בפארק דה פראנס. ועובדה, זה עזר. ואין לי ספק שחלק מהאמונה של כל שחקני יובנטוס באפשרות למחוק את ההפסד 2:0 במשחק הראשון מול אתלטיקו קשורה למהפכים שעשו אייאקס ויונייטד בשבוע שעבר. כן, זה מדבק.

עכשיו נותר לנו לחכות ולראות איזה עוד דרמות תספק לנו ליגת האלופות הערב, עם סיום שלב שמינית הגמר, שלא לדבר על מה שמצפה לנו בשלבים הבאים.

הדפס