ילד פלא על הקווים: נגלסמן ידיח את מוריניו?

צעיר מליאו מסי, אימן בבונדסליגה בגיל 29 והפך לסנסציה, פיתח שיטות חדשניות והושווה לז'וזה למוריניו. נדב יעקבי על יוליאן נגלסמן מ-ר.ב. לייפציג, המאמן הבא בכדורגל העולמי

נדב יעקבי
נדב יעקבי  19.02.20 - 15:50
תחילת כתבה

זה די מדהים כשחושבים על זה, אבל יוליאן נגלסמן, המאמן הכל כך מוערך של ר.ב. לייפציג, שתתמודד הערב (22:00) מול טוטנהאם בשמינית גמר ליגת האלופות, צעיר יותר מלאו מסי!

נגלסמן חגג בחודש יולי האחרון יום הולדת 32, חודש אחרי "הפרעוש", אבל הגיל הצעיר לא מהווה בעיה עבורו. לייפציג שלו מדורגת במקום השני בבונדסליגה, נמצאת במאבק צמוד עם באיירן מינכן על האליפות ולדעת רבים היא פייבוריטית מול סגנית אלופת אירופה במאבק על הכרטיס לרבע הגמר.

האם נגלסמן יוליך את לייפציג לאליפות היסטורית בחודש מאי? קשה לומר, אבל זה בוודאי לא תסריט דימיוני. בינתיים הוא ממשיך לשבור שיאים ולקבוע הישגים תקדימיים. למשל בליגת האלופות.

אז כן, נגלסמן הוא לא רק המאמן הצעיר ביותר אי פעם שאימן בליגת האלופות, הוא כעת גם הצעיר ביותר שמגיע לשלבי הנוק אאוט של הצ'מפיונס.

לקראת המפגש הכפול מול טוטנהאם נזכרו בגרמניה שבתחילת דרכו זכה נגלסמן לכינוי "מיני מוריניו". האחראי על הכינוי היה השוער טים ויזה, ששיחק אז תחת הדרכתו של נגלסמן בהופנהיים, הקבוצה בה פרץ לתודעה הציבורית.

אתמול במסיבת העיתונאים נגלסמן אמר: "זה קרה לפני 8 שנים וקראו לי ככה רק שבועיים. לאחר מכן אפילו ויזה חזר לקרוא לי יוליאן. המשחק יהיה בין טוטנהאם ללייפציג, לא בין מוריניו לבין מיני מוריניו".

נגלסמן צעיר מז'וזה ב-25 שנה ועל כך אמר: "יש לי המון רספקט למוריניו. הוא זכה בהמון תארים במועדונים הגדולים ביותר, זכה פעמיים בליגת האלופות. זה יהיה משחק הנוק אאוט ה-59 שלו בליגת האלופות בעוד שעבורי זה יהיה הראשון. כל הניסיון שיש לי במשחקי נוק אאוט הוא בגביע הגרמני בלבד".

כמו מוריניו, גם נגלסמן לא הגשים את החלום להיות כדורגלן מקצועני. הוא שיחק בקבוצות הנוער של מינכן 1860 ואוגסבורג, אבל פציעות ברכיים לא פשוטות קטעו את הקריירה שלו כבר בגיל 19.

יוליאן הצעיר לא ויתר על אהבתו הגדולה, אבל לפני שחזר למגרשים הוא הלך ללמוד באוניברסיטה. הוא למד מנהל עסקים במשך שנתיים לפני שעבר לפקולטה למדעי הספורט. כשהשלים את התואר הצטרף לצוות האימון של אוגסבורג, שם עבד תחת הדרכתו של מאמן צעיר נוסף, תומאס טוכל, כיום מאמנה של פאריז סן ז'רמן.

זה היה ב-2008, כשנגלסמן היה בסך הכל בן 21. טוכל עבר אחרי שנה לאמן את מיינץ, נגלסמן נשאר ובסופו של דבר קיבל את הג'וב האמיתי הראשון שלו ב-2012, עוזר המאמן של הופנהיים.

הופנהיים, הקבוצה בה משחק כעת מונאס דאבור, מייצגת כפר קטן עם פחות מ-4,000 תושבים ועד לפני פחות מ-20 שנה הייתה קבוצה חובבנית ששיחקה בליגה החמישית. אבל אז הגיע המילארדר דיטמאר הופ, האיש שייסד את ענקית התוכנה SAP , השקיע מאות מיליונים והקים קבוצת כדורגל לתפארת.

ב-2008 העפילה הופנהיים בפעם הראשונה לבונדסליגה, כשעל ההצלחה מנצח המאמן ראלף ראנגניק, המכונה "הפרופסור".

ראנגניק היה האיש שהשפיע יותר מכל אחד אחר על הקריירה של יוליאן נגלסמן ולמעשה גם היום הוא האחראי עליו מתוקף תפקידו כמנהל הספורטיבי של אגף הכדורגל בקונצרן רד בול.

ראנגניק מונה למאמן הופנהיים ב-2006, כשזו הייתה עדיין בליגה השלישית, והעלה אותה לליגה הראשונה תוך שהוא משתמש בטקטיקות חדשניות באותם זמנים בכדורגל הגרמני: לחץ גבוה ושינויים תכופים של מערכים, כולל במהלך המשחקים.

באותם ימים נגלסמן אימן את קבוצת הנערים של הופנהיים ובאופן טבעי ינק מראנגניק כמעט את כל מה שהוא יודע על כדורגל. כשראנגניק התפטר בסוף 2010, נגסלמן הוקפץ לאמן את קבוצת הנוער של המועדון.

לא פחות משבעה מאמנים הדריכו את הופנהיים בין ינואר 2011 לפברואר 2016, ואף אחד מהם לא הצליח. בעונות הללו הופנהיים הייתה באופן קבוע בסכנת ירידה לליגה השנייה.

בפברואר 2016 התפטר המאמן ההולנדי הוב סטיבנס כשהקבוצה שוב עמוק בתחתית. ההנהלה החליטה להמר ומינתה את יוליאן נגלסמן, אז בן 29 בלבד. הפרשנים בגרמניה הרימו גבה. לא נשמע להם הגיוני שמאמן כל כך צעיר יאמן בליגה הראשונה, במיוחד כאשר יש לו בקבוצה שחקנים יותר מבוגרים ממנו...

אבל ה"וונדרקינד" (ילד הפלא), המאמן הצעיר בהיסטוריה של הבונדסליגה, לא התרגש. הופנהיים ניצחה ב-7 מ-14 משחקיה האחרונים וניצלה מירידה. מי שחשב שזה היה מקרי קיבל את התשובה עונה לאחר מכן כשהופנהיים סיימה במקום הרביעי והעפילה לפליי אוף ליגת האלופות.

לא רק התוצאות היו נהדרות, גם הכדורגל היה פנטסטי. הופנהיים הפסידה רק ב-4 מ-34 משחקיה והמאמן הצעיר הפך לסנסציה.

עונת 2017-18 היתה אפילו טובה יותר כשהופנהיים סיימה במקום השלישי, לפני דורטמונד ולברקוזן. בקיץ 2018 באיירן מינכן הגדולה שקלה לפנות אל נגלסמן, אבל לבסוף החליטה שהוא עדיין צעיר מדי עבורה. היא בחרה בניקו קובאץ', שמאז כבר פוטר.

בורוסיה דורטמונד דווקא פנתה באותו קיץ לנגלסמן, אבל הוא לא רצה להפר את החוזה שהיה לו בהופנהיים והחליט להישאר.

העונה השלישית שלו בהופנהיים הייתה פחות מוצלחת. הקבוצה סיימה במקום ה-9 ונגלסמן הבין שהגיע הזמן לעבור. ראלף ראנגניק, המנטור שלו לשעבר, היה זה שהצליח לשכנע אותו שהמקום הנכון עבורו הוא ר.ב. לייפציג, המועדון הצעיר (קיים רק 10 שנים), שנמצא בבעלות קונצרן משקאות האנרגיה האוסטרי רד בול.

חוץ מראנגניק גם פפ גוורדיולה השפיע לא מעט על דרך החשיבה והעבודה של נגלסמן. כמו פפ גם הוא דרש שחדר ההלבשה של הקבוצה באיצטדיון הביתי יהיה אליפטי, בלי פינות חדות, כדי שכל השחקנים ישבו זה מול זה ויראו האחד את השני.

פיתוח אחר שלו הוא הצבת מסך וידאו ענקי, בגודל 26 מ"ר, לאורך קו החוץ של מגרש האימונים. ארבע מצלמות מתעדות את האימון ב"לייב" והצוות יכול לעצור את האימון ולהראות לשחקנים תוך שניות מה עבד ומה לא עבד במהלך התירגולים על המסך שמולם.

אגב, בטוטנהאם חשבו על נגלסמן כמחליפו של מאוריסיו פוצ'טינו, אם המאמן הארגנטיני היה עוזב בקיץ. אבל לבסוף "פוצ'ה" נשאר וכאשר פוטר, מונה מוריניו במקומו.

מדהים לחשוב שעברו פחות מארבע שנים מאז שהחל לאמן קבוצת בוגרים ומדהים עוד יותר לראות לאיזה גבהים הוא נסק. ובגיל שבו שחקני כדורגל עדיין נמצאים במלוא אונם, ואפילו לא חושבים על קריירה של אימון, יוליאן נגלסמן כבר נחשב לאחד המאמנים הטובים בעולם. היום שבו יהיה הטוב מכולם כבר לא רחוק.