אלמוני עם ייחוס: על הגיבור של אתלטיקו מול ליברפול

השנים הקשות עד הצמד שהדיח מליגת האלופות את אלופת אירופה, אילן היוחסין המחייב והזיהוי כמדרידיסטה. בגיל 25, מרכוס יורנטה סוף סוף הצליח להצדיק חלק מהציפיות ממנו

אברהם בן עמי
אברהם בן עמי  12.03.20 - 09:15
תחילת כתבה

"לא היה רף לסבל שלנו", אמר מרכוס יורנטה אחרי שהדיח עם אתלטיקו במו רגליו, עם צמד ובישול, את אלופת אירופה ליברפול כבר בשמינית גמר ליגת האלופות. סבל אינו דבר זר לקשר בן ה-25, שעבר לא מעט קשיים ומהמורות בקריירה עד אותו לילה באנפילד שלא ישכח לעולם. למעשה, בניגוד ללא מעט כדורגלנים בגילו, יורנטה הוא לא ממש בליין גדול ואם תשוטטו באינסטגרם שלו סביר להניח שתיתקלו בעיקר בתיעוד של האימונים שלו או של תפריט הפליאו שעליו הוא מקפיד.

כשעל כר הדשא באנפילד התרוצצו שמות כמו מוחמד סלאח, סאול, רוברטו פירמינו, ז'ואאו פליקס, טרנט אלכסנדר-ארנולד ואפילו האיש למשימות מיוחדות, דיבוק אוריגי, ספק אם מישהו האמין שדווקא הקשר האלמוני יחסית יהפוך לגיבור הגדול של המשחק המרתק, שבעקבות נגיף הקורונה בהחלט צפוי להיות האחרון של המפעל הבכיר ביבשת בעתיד הנראה לעין.

אבל האמת שגם אם הייתם שואלים לפני שנתיים את יורנטה עצמו, סביר להניח שאפילו הוא לא היה מדמיין תרחיש כזה. כילד, מרקוס היה אוהד שרוף של ריאל מדריד, וכנראה שמדובר בדבר די טבעי כשאתה לא רק יליד העיר, אלא גם מגיע ממשפחת "מדרידיסטות" מפורסמת: אביו, פאקו יורנטה, שיחק שבע עונות כשחקן כנף במדים הלבנים וסביו מצד אימו, ראמון גרוסו, גדל בריאל ושיחק כחלוץ 12 עונות בקבוצת הבוגרים, וזכה איתה בשבע אליפויות.

(בתמונה: אביו של יורנטה)

עם זאת, כנראה הייחוס המרשים ביותר מגיע מצד דוד-רבא שלו, שהוא לא אחר מפאקו חנטו - שחקן האגף השמאלי ששיחק לא פחות מ-18 עונות בריאל מדריד, היה חלק בלתי נפרד מהקבוצה ההיסטורית שזכתה בשש אליפויות אירופה (5 רצופות) בשנות ה-50 וה-60 וכיום מכהן כנשיא הכבוד של ריאל מדריד.

ועם אילן יוחסין כזה, אין פלא שציפו בסנטיאגו ברנבאו לגדולות מהקשר הצעיר, שחזר בקיץ 2017 מעונת השאלה מוצלחת בדפורטיבו אלאבס לסגל של זידאן. הציפיות עד כדי כך היו גבוהות עד שלמרות דיווחים על הצעה מצד מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה, אחד שמבין דבר או שניים בנוגע לקשרים מוכשרים, במדריד העדיפו לדחות ולהשאיר את השחקן אצלם, כחלק ממהפכת הצעירים שכללה שמות כמו תיאו הרננדז, דני סבאיוס ומרקו אסנסיו.

אך לצערו של יורנטה, הציפיות היו רחוקות מהמציאות. הספרדי הצעיר התקשה להיאבק על המקום בקישור האחורי עם קאסמירו, רשם 1,063 דקות ב-20 הופעות בלבד בכל המסגרות, רובן כמחליף, ולמרות שסיים את העונה כאלוף אירופה, הוא רשם 21 דקות בלבד בליגת האלופות ובגמר, נגד לא אחרת מאותה ליברפול, הוא הוא אפילו לא התלבש.

בעונה לאחר מכן נראה שהמומנטום הרע הממשיך יחד עם ז'ולן לופטגי, שלא ממש לקח את יורנטה בחשבון. התקופה הכי טובה של הקשר במדים הלבנים הייתה אצל סנטיאגו סולארי, שחיפש תחליף לקאסמירו שנפצע, ואחרי שאופציית דני סבאיוס לא ממש צלחה, לא נותרה ברירה אלא לנסות את הקשר הבלונדיני.

View this post on Instagram

10 años que parecen una vida. #10YearsChallenge

A post shared by Marcos Llorente (@marcosllorente) on

נראה היה שסוף סוף הפריצה המיוחלת של הקשר, שמעולם לא הזניח את העבודה הקשה, הגיעה. יורנטה לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, חילץ לא מעט כדורים הציג אחוזי דיוק גבוהים במיוחד במסירות (מעל 93%) ואף נבחר למצטיין חודש ינואר ומצטיין גמר גביע העולם למועדונים, הישג שרק שני ספרדים אחרים הצליחו לרשום: ראול וסרחיו ראמוס.

אך לצערו, החלום נקטע בדיוק שנה, עם פיטוריו של סולארי אחרי חודש משפיל במיוחד וחזרתו של זידאן. הצרפתי, גם בקדנציה השניה שלו במועדון, לא ממש סמך על יורנטה, והעדיף על פניו קשר אחר ממחלקת הנוער, אחד בשם פדריקו ואלוורדה. אז נכון שבצד הלבן של מדריד כנראה שלא תמצאו אפילו אוהד אחד (טוב, אולי חנטו...) שיצטער על הבחירה באורוגוואי, אך ליורנטה זה הספיק, והוא חצה בקיץ האחרון את הכביש לאתלטיקו מדריד תמורת 40 מיליון יורו.

גם בצד השני של בירת ספרד, יורנטה המשיך לסבול והתקשה למצוא מקום בקישור של דייגו סימאונה, אותו איישו בעיקר סאול, תומאס פארטיי, קוקה והקטור הררה. למעשה, עד המשחק מול ליברפול הוא עדיין לא השלים 100 דקות במדי הקולצ'ונרוס בליגת האלופות, הוא אפילו לא פתח בהרכב ועלה מהספסל בדקה ה-56. אך יורנטה מצידו, העדיף לדבר שוב במגרש עם שני שערים נהדרים מחוץ לרחבה, גם תודות לאדריאן ובישול לחברו הטוב אלברו מוראטה, אחד נוסף שאמור היה להיות העתיד של ריאל מדריד ומצא את עצמו מנסה לשקם את הקריירה בוואנדה מטרופוליטנו.

"בטוח שאני לא אשכח את המשחק הזה לעולם, זה לילה שיישאר לי חקוק בזיכרון וגם בשל המשפחה שלי. אני מאושר מכל מה שקרה וזה הזמן לחגוג", תיאר יורנטה הנרגש את התחושות אחרי עונה לא פשוטה, בתקווה שזו הייתה נקודת המפנה בקריירה, ולהוכיח שהעבודה הקשה סוף סוף השתלמה, ולממש סוף סוף את הפוטנציאל המשפחתי.