בדיוק שנה עברה מאז אותו 0:4 של ליברפול על ברצלונה באנפילד - משחק שייזכר לדורות בקרב חובבי הכדורגל באשר הם בכלל ואוהדי המייטירדס בפרט. לכבוד כך, ב"מירור" שחזרו את האירועים שהובילו לסנסציה, דקה אחרי דקה. התוצאה ידועה:
20:37: ברצלונה מגיעה לאנפילד. הלחץ על פניהם של השחקנים המנוסים של הקטאלונים כמו איבן רקיטיץ', ג'רארד פיקה ולואיס סואס דיבר בפני עצמו.
20:41: ליברפול מגיעה. אנדי רוברסטון היה השחקן הראשון לצאת מהאוטובוס, מחליף בדיחות וחיוכים עם חבריו לקבוצה. "היינו מוכנים למשימה. זה היה חדר ההלבשה הרועש ביותר שחוויתי לפני משחק", שחזר המגן הסקוטי.
21:19: שחקני ליברפול עולים לחימום. שירת "לעולם לא תצעדי לבד" עולה מהיציעים. "זה מעולם לא הרגיש שטחי. אפילו לא לשנייה". טען הקפטן ג'ורדן הנדרסון. "חשבתי לעצמי: 'אנפילד, הקהל, שער מוקדם...".
22:00: המשחק יוצא לדרך. ליברפול לוחצת, הקול מהיציעים רעם ויורגן קלופ הודה: "אפילו לא שמעתי את עוזר המאמן שלי מהספסל". דיבוק אוריגי הוסיף: "האווירה הייתה מחשמלת. זה היה משהו מיוחד, משהו חימם אותנו ולקח אותנו לרמה אחרת".
22:05: רוברטסון מכשיל את ליאו מסי וטופח לו על הראש אחרי שהפרעוש דורש עבירה. "לכולנו הייתה את החוצפה הזו באותו הערב. ההרגשה ששום דבר לא יכול לעמוד בפנינו בדרך לגמר. למרו זאת, אני מתחרט על מה שעשיתי למסי. לא אהבתי לצפות בזה אחר כך, אבל אם זה עזר לנטרל את השחקן הטוב ביותר של ברצלונה..."
22:07 - 0:1 לליברפול: סדיו מאנה מכניס כדור להנדרסון שסוחט הצלה ממארק אנדרה טר שטגן ("הייתי חייב לכבוש בעצמי"), דיבוק אוריגי משתלט על הריבאונד וכובש.
22:49: מחצית באנפילד בה האירוע המשמעותי ביותר מלבד השער הוא ההצלה של אליסון מול ג'ורדי אלבה. "אנשים שוכחים את ההצלות שלו במשחק הזה, אבל הן היו קריטיות. היינו חייבים לשמור על שער נקי", נזכר וירג'יל ואן דייק. "לא היינו יכולים לעשות כלום בלי שער נקי".
רוברטסון הפצוע מסיים את המשחק ומוחלף ע"י ג'ורג'יניו ויינאלדום. "הייתי מרוסק, אבל אמרתי למעסה שאנחנו הולכים לעשות את זה", שחזר הסקוטי. ג'יימס מילנר הכריז: "רוברטסון אומר עד היום שזו התרומה הכי גדולה שלו בליברפול".
23:05: המחצית השנייה יוצאת לדרך. "האצנו ככל שהמשחק התקדם. הפכנו לחמדנים עם כל שער שכבשנו", סיפר ג'ואל מאטיפ.
23:13 - 0:2 לליברפול: ויינאלדום כובש שמונה דקות אחרי שעלה מהספסל.
23:15 - 0:3 לליברפול: צמד בזק של ויינאלדום. 3:3 בסיכום שני המפגשים. "הייתי עצבני נורא מכך שקלופ החליט לא לפתוח איתי, אז הייתי חייב לעשות משהו. זה הרגיש מיוחד יותר אחרי המשחק, כי במהלכו לא מרגישים יותר מדי בגלל האדרנלין", סיפר ההולנדי. מילנר הוסיף: "מהרגע הזה, המומנטום היה בצד שלנו".
כאן ליברפול התחילה להאמין (GETTY)
23:38 - 0:4 לליברפול: טרנט אלכסנדר ארנולד ניגש להרים קרן, מזהה את הגנת ברצלונה לא מוכנה, שולח רוחב מהיר לאוריגי והשאר היסטוריה. "ראיתי את טרנט זז בזווית העין. ראיתי שהכדור שיצא עדיין במגרש, אז הבאתי אותו מהר לנער הכדורים והסתכלתי מהר לראות מי לוקח את הקרן". שחזר אוריגי. "יצרנו קשר עדיין ויכולתי לראות שהוא הולך לעשות משהו באינסטינקט".
"ראיתי שג'רארד פיקה וטר שטגן עומדים במרכז והצד השמאלי של השער פנוי לגמרי, אבל זו עדיין הייתה בעיטה קשה. התאמנתי על זה ותשע מעשר בעיטות דומות היו הולכות למרכז השער", הוסיף אוריגי.
ומתברר שקלופ כלל לא ראה את השער הזה. "ראיתי את טרנט מגיע לקרן ושאקירי מצטרף אליו ואז פניתי לעוזר המאמן כי רצינו לבצע חילוף. פשוט שמעתי את הרעש, יש לי צמרמורת בכל פעם שאני נזכר בזה. בקושי שמעתי את עוזר המאמן שלי שואל: 'טוב, האם אנחנו עדיין רוצים לעשות את החילוף הזה'", סיפר המנג'ר.
"אני לעולם לא אשכח את זה. הרגע הזה ילווה אותי תמיד", הודה קלופ. "אתם יכולים לדמיין את זה? 18 שנים כמאמן, מיליון שעות של צפיה במשחקים ובסוף פספסתי את הרגע הכי מתוחכם שקרה אי פעם על מגרש כדורגל?"
23:53: המשחק נגמר. ליברפול בגמר ליגת האלופות. מילנר קופץ על ויינאלדום, הנדרסון מתרסק על הקרקע, קלופ פורץ למגרש. אף אחד לא האמין מה קרה באותו הרגע.
"הדבר הטוב ביותר היה לקום ביום למחרת ולהבין שזה אמיתי וקרה באמת", טען קלופ. "עשינו את הבלתי ייאמן. הדבר היפה ביותר בכדורגל הוא שאי אפשר לעשות הכל לבד. הקסם היה אמיתי, זה באמת קרה".
וככה זה נגמר (GETTY)