נתחיל מהשורה התחתונה: ברכות למכבי ת"א על עלייתה לפלייאוף והבטחת חורף חם בשלב הבתים של ליגת האלופות או הליגה האירופית. בקייץ כל כך מטלטל - זה הישג מוראלי, פיננסי ומקצועי חשוב ביותר. הישג שייתן לדוניס קצת שקט תעשייתי להמשך ויחזיר למכבי ת"א את התחושה שאפשר לנצח עם השיניים, גם שלא מספיק טובים.
אבל, ופה יש אבל גדול, מכבי ת"א חייבת לנצל את הכסף הגדול שמובטח לה כדי להנחית פה שלושה שחקנים: שני שחקני הגנה, ושחקן התקפה שיכול לשחק גם בכנף וגם בשפיץ. הדוגמא הכי בולטת היא סבוריט, שהתחיל מהלכים התקפיים מצויינים מעמדת הבלם השלישי (כולל הגול), ולימד את כל חבריו להגנה שיעור בסגירות הגנתיות. גם וגם. יש מעט מדי שחקנים במכבי ת"א שהם גם וגם, בעיקר חסרים זרים כאלה, זרים שהיו פה עד לא מזמן.
למכבי הייתה הגרלה נוחה עד עכשיו, והיא ניצלה אותה. הגרלה קצת יותר קשה, כנראה שהיא לא הייתה עוברת. יותר מזה, גם אם זה היה משחק חוץ בבלארוס, אני לא משוכנע שהיא הייתה עוברת. זה נכון שמהדקה ה-70 שחקני דינמו ברסט נפלו מהרגליים עקב החום והלחות ומכבי הגיעה למצבים, אבל לפני זה ראינו קבוצה צהובה כבדה, מונוטונית, חסרת דימיון וחסרת שחקנים יצירתיים בחלק הקדמי שמטרתם לפצח צפיפות.
יותר מדי טכנוקרטים, מעט מדי דימיון.
יותר מדי מהלכים שנראים אותו הדבר ללא תכלית.
יותר מדי הנעת כדור עד ה-16, מעט מדי יכולת לפצח הגנות.
יותר מדי שחקנים שלא נכנסו טוב מקצועית לעונה הזו.
ביטון. מעט הדימיון של מכבי בחלק הקדמי (אלן שיבר)
דוניס ניסה כבר מספר מערכים מאז שהגיע, ובאף אחד מכבי ת"א לא מצאה איזון בין התקפה יצירתית להגנה חזקה. מול ברסט, ב-5-2-3, גולסה שיחק בתפקיד קדמי מדי ודור פרץ לא חזר עדיין לחדות שלו מלפני הפציעה. לכן האמצע היה אנמי, ללא תחכום. המגנים הישראלים של מכבי ת"א, שאמורים גם לשמור הגנתית וגם להצטרף מקו שני ולפצח צפיפות, נוטים לעליות וירידות קיצוניות תוך כדי המשחק. הסנכרון בין הבלמים עדיין לוקה. בעיקר נראה שחסר מישהו שההגנה תסמוך עליו בעיניים עצומות.
אחרי שהשיג את המטרה הכל כך חשובה הזו למכבי ת"א, זה התפקיד של דוניס מעתה והלאה - כדי שהעונה הזו תתחיל לתפוס את הכיוון הנכון ברמה המקצועית. ובתוך כך, מזה שנתיים שהכדורגל שלנו לא נהנה מנציגה בשלב הבתים במפעלים האירופים, אז נאחל לקבוצות שלנו שזה רק הסיפתח לעוד נציגות. והעיקר, נאחל שההישג יביא איתו כדורגל הרבה יותר טוב ואיכותי.
קנדיל. חוסר סנכרון בהגנה (אלן שיבר)