משלושה יוצא אחד: על העתיד של קיליאן אמבפה

בהיעדרו של ניימאר, העיניים נשואות לכוכב הצעיר, שישחק בפעם הראשונה בקאמפ נואו. למה עתידו תלוי בזה של מסי ומדוע מדובר בסוג של קלאסיקו עבורו? נדב יעקבי עושה סדר

נדב יעקבי
נדב יעקבי  16.02.21 - 15:55
תחילת כתבה

בסנטיאגו ברנבאו קיליאן אמבפה כבר שיחק, ואפילו הבקיע. אבל הערב (שלישי, 22:00, ישיר ב-SPORT5) זה יהיה יום מיוחד במינו עבור הכוכב הצעיר של פאריז סן ז'רמן, כאשר ישחק בפעם הראשונה בקאמפ נואו, איצטדיונה של ברצלונה. לפעמים אנחנו שוכחים שמדובר בשחקן בן 22 בסך הכל. ולכן זה בעצם לא אמור להפתיע אותנו שרק היום הוא ישחק בפעם הראשונה באחד האיצטדיונים המפורסמים ביותר בעולם.

דבר אחד בטוח, מול לאו מסי הוא כבר שיחק. ולא סתם שיחק, אלא נתן את הצגת חייו. זה קרה לפני שנתיים וחצי בקאזאן, במסגרת המונדיאל ברוסיה. בדיוק כמו אז זה היה בשלב שמינית הגמר, וגם לפני המשחק ההוא דיברו על המפגש בין השחקן הטוב בעולם למי שביום מן הימים עשוי להחליף אותו. איך זה נגמר אז, כולם זוכרים. צרפת ניצחה את ארגנטינה 3:4 במשחק הטוב ביותר והדרמטי ביותר שהיה באותו מונדיאל, בדרך אל הזכייה בתואר היוקרתי ביותר. אמבפה נתן משחק כמעט מושלם, סחט פנדל אחרי דהרה מדהימה וכבש שני שערים.

אי אפשר להשוות כמובן בין מסי לבין אמבפה, ש-11 שנים מפרידות ביניהם. מסי זכה כמעט בכל תואר שקיים, אמבפה נמצא עדיין בתחילת הדרך. אבל דבר אחד שלצרפתי הצעיר יש ומסי עדיין מפנטז עליו הוא גביע העולם.

מי שאמור היה להיות הערב במוקד הוא ניימאר, הכוכב הברזילאי ששיתף פעולה עם מסי במשך ארבע שנים קסומות, אבל עזב בקיץ 2017 לטובת עיר האורות, בעיסקה היקרה בהיסטוריה של הכדורגל, 222 מיליון יורו.
אם ניימאר לא היה נפצע לפני שבוע במשחק גביע זניח הוא היה היום הסיפור המרכזי – החזרה לקאמפ נואו, המפגש מול החבר הטוב מסי, הזכרונות מ-1:6 ההיסטורי, וכל הג'אז הזה. אבל בהיעדרו של ניימאר כל העיניים יופנו באופן טבעי אל אמבפה. למרות גילו הצעיר, האחריות היא בעיקר עליו, לגלות מנהיגות, לסייע לקבוצה שלו להוציא תוצאה טובה במשחק החוץ, לפני הגומלין בפאריז בעוד שלושה שבועות – ובתקווה שניימאר יתאושש עד אז ויוכל לשחק.

ניימאר ואמבפה הם היהלומים שבכתר בפרוייקט השאפתני של הקטארים, שרכשו את פ.ס.ז' ב-2011. הרכישה של שניהם סימנה מסר חד וברור: אנחנו רוצים לזכות בליגת האלופות, ולא ננוח ולא נשקוט עד שהחלום זה יתממש. בשנתיים הראשונות זה היה פיאסקו, עם הדחות כואבות מול ריאל מדריד ובמיוחד מנצ'סטר יונייטד. אבל בעונה שעברה נשברה תקרת הזכוכית. פ.ס.ז' העפילה לגמר ליגת האלופות, ולמרות שהפסידה בגמר בליסבון לבאיירן מינכן, היה ברור שזה ציון דרך. שזה עוד צעד בהתקדמות של הקבוצה לעבר היעד הנכסף.

צריך לומר, אמבפה הגיע לא בכשירות מלאה לבועה בליסבון. הוא נפצע בגמר הגביע הצרפתי מול סנט אטיין. הוא אומנם שיחק בחצי הגמר ובגמר, אבל זה לא היה קיליאן הסילוני שכולם מכירים. משהו היה חסר שם.
עכשיו הוא מגיע למפגש מול ברצלונה בכושר מצויין. עם 16 שערים ב-21 משחקים בליגה הצרפתית הוא מוליך בראש טבלת הכובשים. בשבועות האחרונים, אחרי משברון קטן ולא משמעותי, הוא חזר להבקיע. השערים שכבש מול נים ומול מונאקו היו פשוט מדהימים.

הייתה לאמבפה בעיה בכל מה שקשור לליגת האלופות. בצורת לא מוסברת שנמשכה שנה שלמה. כן, מאז השער מול גלאטסראי בסיום שלב הבתים בדצמבר 2019, לפני פרוץ הקורונה לחיינו, קיליאן לא הבקיע ב-9 משחקי צ'מפיונס רצופים – עד שהקרח נשבר מול טורקית אחרת, בשקשהיר, בסיום שלב הבתים 2020. נתון נוסף שעשוי מעט להדאיג הוא ירידה מסויימת באחוזי ההצלחה שלו מול השער. בעונת 2018-19 הוא כבש בממוצע 1.27 שערים למשחק, בעונה שעברה הנתון ירד ל-1.07 והעונה הוא עומד על 0.94. גם בעמודת "השערים הצפויים" יש ירידה קלה. מ-1.08 ל-90 דקות ל-0.94 ול-0.87. לא מדובר בהבדלים גדולים, אבל דווקא בשלב הזה בקריירה שלו הנתונים אמורים להשתפר. כך קרה אצל לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו.

אבל יש גם נתן חיובי: הוא מרבה יותר לבעוט ברגל שמאל, החלשה שלו. מ-16 אחוז בלבד בשתי העונות הקודמות ל-25 אחוזים העונה. וזה מעיד שהוא ממשיך לעבוד על עצמו, מבין שיש לו עוד לא מעט מה לשפר.

השאלה הגדולה בקשר לקיליאן אמבפה היא היכן הוא ישחק בעונה הבאה. החוזה שלו בפ.ס.ז' יסתיים בקיץ 2022, מה שאומר שאם לא יאריך את החוזה הנוכחי, פ.ס.ז' ככל הנראה תיאלץ למכור אותו בקיץ הקרוב. שאם לא כן הוא יעזוב בעוד שנה וחצי בחינם. וגם המיליארדרים מקטאר לא יוותרו כל כך מהר על שחקן ששווה לפחות 200 מיליון יורו. אם עד לפני כמה חודשים התחושה הייתה שניימאר נחוש בדעתו לעבור לריאל מדריד, הקבוצה אותה הוא אוהד מילדות, המצב כנראה השתנה מאז.

ראשית, מעמדו של זינדין זידאן בריאל לא יציב. יש סיכוי סביר שהוא לא יהיה המאמן בעונה הבאה. זידאן מכיר את אמבפה ואת משפחתו מאז שהיה בן 11. הוא היה זה שזימן אותו למבחינים באקדמיה של ריאל כשהיה ילד אלמוני. שנית, המקורבים אליו סבורים שעכשיו זה לא הזמן לעבור. שאפשר לחכות עוד שנתיים שלוש עם המעבר. פ.ס.ז' היא קבוצה אחרת אחרי שהעפילה לגמר בעונה שעברה. זו כבר קבוצה לגיטימית בין הגדולות של אירופה. זו לא קבוצה שמשחקים בה רק בגלל השכר העצום.

אמבפה עצמו אמר אחרי הניצחון על מונפלייה: "אני כרגע חושב על הארכת החוזה. ואם אעשה זאת, זה כדי להישאר בפסז' לזמן ארוך". זו בעצם ההתלבטות הגדולה ולכן החוזה עדיין לא נחתם והמגעים נמשכים. פ.ס.ז' תשאף להחתים אותו על חוזה ל-4 או 5 שנים. הוא רוצה תקופה מעט קצרה יותר. אגב, לאמבפה אין סוכן. מי שמנהלים יחד איתו את המו"מ מול הנשיא נאסר אל חלאייפי והמנהל הספורטיבי לאונרדו אלו ההורים ווילפרד ופאיזה, יחד עם עורכת הדין דלפין ורהיידן.

התקשורת הצרפתית דיווחה כי השלושה נפגשו עם סוכנים לא מעטים וקיבלו הצעות (לא רשמיות) מפתות. חוץ מריאל מדריד גם שמה של ליברפול הוזכר. אבל מבחינת אמבפה זה ברור שאם ליברפול לא תעפיל לליגת האלופות בעונה הבאה, האופציה הזו כלל לא תישקל. מה שעשוי להשפיע באופן דרמטי על ההחלטה של אמבפה, ובעצם של פ.ס.ז', היא ההחלטה של מסי. אם הוא יחליט להיענות להפצרות ולהגיע לפאריז בקיץ אחרי שהחוזה שלו בבארסה יסתיים, זה יסבך את פ.ס.ז' מבחינת הפייר פליי הפיננסי. היא לא תוכל לשלם את משכורות העתק של ניימאר, אמבאפה וגם מסי. מישהו יצטרך לעזוב. ועם כל הצער שבדבר זה יהיה כנראה אמבפה, מאחר ואף קבוצה בעולם לא מסוגלת לרכוש את ניימאר.

מה שמחזיר אותנו למשחק הערב, שבו שניים מהשלושה ישחקו בעוד רוחו של השלישי תרחף ממעל. ומבחינתו של קיליאן יכול להיות זה יהיה סוג של קלאסיקו. בכל זאת אוהדי ריאל מדריד כבר מפנטזים מזה זמן רב לראות אותו שועט מול ההגנה הקטאלונית במדים הלבנים.

מאוריסיו פוצ'טינו, המאמן החדש של פ.ס.ז', יודע עד כמה אמבפה משמעותי עבור הקבוצה שלו בשני המפגשים מול בארסה, הקבוצה שהוא ממש לא מסמפט מאז הימים שלו כשחקן וכמאמן אספניול. לא רבים זוכרים, אבל פוצ'טינו זכה להכיר את אמבפה מקרוב כשהנער עוד לא היה בן 17. ב-10 בדצמבר 2015, לפני למעלה מ-5 שנים, אירחה טוטנהאם את מונאקו במסגרת הליגה האירופית. הקבוצה של פוצ'טינו ניצחה די בקלות 1:4, אבל המאמן הארגנטיני לא יכול היה להסתיר את התפעלותו מהבחור בן ה-16 שנכנס כמחליף ובישל בקור רוח ובאמנות לסטפן אל שאראווי, שכבש.

זה היה בסך הכל משחקו השני של אמבפה בבוגרים של מונאקו, כשמחוץ לצרפת אף אחד עד אז לא ידע מיהו. היום כל העולם יודע, והערב כל אוהדי פאריז סן ז'רמן – ואליהם יצטרפו גם כמעט כל אוהדי ריאל מדריד – מצפים לראות עוד הצגה של השחקן הצעיר הטוב ביותר בעולם.