בגיל 35, זינדין זידאן כבר היה שנה אחרי הפרישה, סטיבן ג'רארד עבר ללוס אנג'לס גלקסי והתחיל לספור לאחור, אנדרס אינייסטה נמצא עמוק בתוך הפרק היפני בקריירה ומיכאל באלאק היה בעונת פרידה מבאייר לברקוזן. גם עבור רבים מהגדולים ביותר, הגיל הזה מסמן את הסוף, או לפחות את תחילתו. ולוקה מודריץ'? נראה שבמהלכו של השבוע המכריע בעונה שלה, ריאל מדריד תלויה בו יותר מאי פעם.
במבט ראשון, אולי קצת קשה להבין את החשיבות של הקרואטי לאלופת ספרד, ומה זיכה איתו בכינוי "קרויף של הבלקן". הוא מעולם לא חצה את רף חמשת השערים בעונה, לא הגיע לכמות דו ספרתית של בישולים, ובכל זאת, מדובר בשחקן השדה שמדורג חמישי בדקות המשחק, ולעיתים נראה שזינדין זידאן מעדיף אותו, כשהוא בעיצומה של השנה ה-36 בחייו, באפיסת כוחות בכר הדשא מאשר שריאל מדריד תשחק בלעדיו.
בחמש השנים שבהן הקבוצה זכתה ארבע פעמים בליגת האלופות, לאיש לא היה ספק שהאיש מספר 1 בהתקפה הוא כריסטיאנו רונאלדו ושסרחיו ראמוס הוא העוגן ההגנתי. אך לא פחות מכך, קצת נעלמה העובדה שמודריץ' הוא האיש שהכל עבר דרכו בקישור. כולם זוכרים מי נגח את ה-1:1 בדקה ה-92:48 לרשת של אתלטיקו מדריד באותו גמר ב-2014 בליסבון, אבל מי זוכר שהקרואטי היה זה שהרים את הקרן?
אולי הסיבה לכך שהיא שמודריץ' הוא אולי מלך, רק שלא ממש מעניין אותו הכתר. לא הפריע לו לשחק עם חולצה מספר 19 הלא יוקרתית בעליל, בזמן בזמן ששחקנים כמו מסוט אוזיל או חאמס רודריגס ביקשו לשחק עם 10. אתם לא תראו אותו נאבק לבעוט פנדל, הוא לא יוריד חולצה אחרי שער ובאינסטגרם שלו תמצאו בעיקר תמונות משפחתיות או מסרים לאוהדים אחרי משחקים. רק לאחרונה, כשאופ"א שאלה בסקר אינטרנטי מי טוב יותר, הוא או טוני קרוס, מודריץ' השיב: "עדיף יחד".
גם לזידאן זה ברור היטב, ואחד הדברים הראשונים שעשה עם מינויו לראשונה למאמן ריאל מדריד, בתחילת 2016, היה להבהיר לקרואטי: "לוקה, אתה חייב להיות מודע למה שאתה שווה. אתה באותה רמה של הטובים ביותר שיכולים לזכות בכדור הזהב". מאז, לא רק שהקשר הפך לאחד השחקנים הכי חשובים בפאזל של המאמן, וגם כדור הזהב הגיע.
כי בכל מסירת עומק, שבירת לחץ או קריאת משחק פנומנלית, המטרה של מודריץ' היא אחת ופשוטה - להפוך את כל מי שסביבו לטוב יותר. כמי שאיבד בגיל 6 את סבו (לוקה, שעל שמו הוא נקרא) במלחמת האזרחים בקרואטיה, הוא מצא מפלט בכדורגל, והפך לאחרונה לשיאן ההופעות של מולדתו. כמי שנחשב ב-2012 לרכש הכי גרוע בספרד לפי "מארקה", והגיע לזכייה בכדור הזהב. כאחד כזה, בניגוד לרבים במעמדו, למודריץ' ברור דבר אחד - הניצחונות הקבוצתיים הם אלה שחשובים, ולא האישיים.
"כשהייתי ילד, לא ידעתי כמה קשה יהיה לטפס לפסגה", סיפר מודריץ' באוטוביוגרפיה שלו על הרגעים אחרי גמר המונדיאל האחרון, שכנראה מתארים הכי טוב את מי שהוא. "חלמתי להיות הטוב בעולם, אבל כשזה קרה והחזקתי בידיי את כדור הזהב, הרגשתי רק צער. זה יכול היה להיות הרגע השמח בקריירה שלי, אבל זה לא היה. הפסדנו בגמר גביע העולם, ובמבול במוסקבה, הרגשתי אכזבה עצומה".
וגם בריאל מדריד קצת (הרבה) פחות מוכשרת מזאת ששלטה באירופה, מודריץ' ממשיך להיות שם מתי שרק צריך אותו, גם בעונה משוגעת כמו שמגיפת הקורונה כפתה על אירופה. היה לו חלק מרכזי בקבוצה שצברה 31 נקודות מ-33 אפשריות בעונה שעברה בדרך לאליפות, והוא אחת מהסיבות המרכזיות שריאל מדריד עדיין נמצאת במאבק על שני תארים העונה.
אחרי המשחק מול אטאלנטה בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות, שבו בישל שער ורשם תצוגת תכלית שזיכתה אותו בתואר השחקן המצטיין, הקשר נשאל על היכולת שהוא מציג למרות גילו. "35? אני מרגיש בן 27", אמר מודריץ' בהומור, "אני מרגיש מצוין. כדורגלנים לא צריכים להימדד לפי גיל או דרכון, אלא לפי מה שהם מראים במגרש. אני עדיין רעב לכדורגל ברמה הגבוהה ביותר". גם זידאן התייחס לגיל: "הוא בן 35 לא? לא רואים את זה במגרש. הוא אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן. אני פרשתי בגיל 34, והוא עדיין רעב להישגים, לעשות היסטוריה ולזכות בתארים".
עם זיזו. המאמן שלו על הדשא (Getty)
מול אטאלנטה. מרגיש צעיר (Getty)
הסיבה לכך, באופן לא מפתיע, היא אורח החיים של מודריץ'. בדומה לכריסטיאנו רונאלדו וזלאטן איברהימוביץ', הפרזנטורים האולטימטיביים לקריירה ארוכה, גם הקשר הוותיק מקפיד על דיאטה מיוחדת ואימונים קפדניים שמותאמים למצבו הפיזי, ועוזרים לו לשרוד את העומס. ממש לא עניין של מה בכך בקבוצה שכמות הפציעות שלה העונה (50) לא רחוקה מכמות שערי הליגה שלה (51).
מאמנו בדינמו זאגרב, ברנקו איבנקוביץ', אמר עליו לאחרונה בפודקאסט בספרד: "בכל יום הוא רוצה להיות טוב יותר, ויותר ויותר. הוא לא משווה את עצמו לשחקנים אחרים, רק רוצה להשתפר מיום ליום. הוא לא כמו איברהימוביץ או רונאלדו, הוא יותר מזה. הוא הפך לשחקן הטוב בעולם מקרואטיה, לא מספרד, אנגליה או איטליה. כולם תמיד חושבים על הברזילאים, ארגנטינאים, איטלקים, אנגלים, צרפתים, ספרדים או פורטוגלים".
ולמרות התדמית המחוייכת של מודריץ', נראה שיש דבר אחד שיכול להוציא אותו משלוותו: "אני מתעצבן מאוד אם מישהו לא מחויב באימונים. זה קורה בקרואטיה ובמדריד. אם משהו לא עובד באימונים, זה מרתיח אותי". העבודה הקשה משתלמת כמובן לא רק לריאל מדריד, אלא גם למודריץ', שמסיים את חוזהו בקיץ, ועל פי כל הדיווחים כבר הבטיח שנה נוספת בבירת ספרד. דבר שלפחות בינתיים, אפילו סרחיו ראמוס עוד לא הצליח לעשות.
ובצל החלום לפרוש בסנטיאגו ברנבאו, כבוד שהשחקן הבולט האחרון שזכה לו היה זידאן אי שם ב-2006, הקשר כמובן ממוקד במפגש השני עם ליברפול, והקלאסיקו, ולא מתכוון לעצור בקרוב: "אמרו לי שאחרי רוסיה 2018 לא אוכל להישאר באותה רמה. זה מניע אותי להראות שמדובר בדעה קדומה. אני אשחק כל עוד הרגליים שלי יאפשרו לי ואמשיך לעבוד קשה. בנוסף, הצבתי לעצמי מטרה לזכות ביורו 2020".
הציב מטרה לזכות ביורו (Getty)