הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קרב אבוד: אופ"א ויתרה מול סיטי ופ.ס.ז'

הפייר פליי הפיננסי קרס, למנגנון החדש שמגובש באופ"א אין את הכלים לעצור את השגעון ונראה שאין מה שימנע מהשתיים מלהמשיך לבזבז סכומי עתק. יעקבי על קרב העשירות

נדב יעקבי
נדב יעקבי  28.09.21 - 11:00
תחילת כתבה

בעונה שעברה הן נפגשו בחצי גמר ליגת האלופות והפעם זה "רק" בשלב הבתים. ועדיין, בכל פעם שפריז סן ז'רמן ומנצ'סטר סיטי נפגשות, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בעצם בשני מועדוני הכדורגל העשירים ביותר בעולם, ושני המועדונים היחידים שנמצאים בבעלות של מדינות.

מנצ'סטר סיטי נרכשה ב-2008 ע"י חברת השקעות מאבו דאבי, או במילים אחרות ע"י ממשלת איחוד האמירויות. המטרה המוצהרת הייתה לבנות קבוצת כדורגל איכותית, עם השחקנים והמאמנים הטובים בעולם, כדי לזכות באליפות אנגליה ולאחר מכן בליגת האלופות. שלוש שנים לאחר מכן סיפור דומה התרחש בפריז. חברת ההשקעות הלאומית של קטאר רכשה את פאריז סן ז'רמן עם מטרה דומה: להיות הקבוצה המובילה בצרפת ובהמשך להסתער על גביע אירופה לאלופות.

למרות שעבר יותר מעשור מאז ששני המועדונים עברו לבעלות החדשה, המטרה העיקרית, ליגת האלופות עדיין לא הושגה. שתיהן העפילו לגמר, אבל לא זכו בגביע הנכסף. פ.ס.ז' הפסידה בגמר 2020 לבאיירן מינכן וסיטי נוצחה בגמר האחרון ע"י צ'לסי.

אבל בוא נחזור להתחלה, לתחילת העשור הקודם. באירופה לא היו כל כך מוכנים להתפתחות החדשה. נכון, בשנים שלפני כן הגיעו טייקונים מסוגים שונים לכדורגל והחלו לרכוש מועדוני צמרת. רומאן אברמוביץ' הרוסי רכש את צ'לסי ואחריו הגיעו מיליארדרים נוספים, בעיקר אמריקנים, שקנו את מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, ארסנל וטוטנהאם.

ההבדל היה גדול. בעוד שאותם מיליארדרים עשו זאת בעיקר בכדי להרוויח, כאשר הבינו שהסכומים בכדורגל האירופי רק יילכו ויגדלו, האינטרס של החבר'ה מהמפרץ הפרסי היה שונה לחלוטין. מדינות כמו איחוד האמירויות וקטאר הן בין העשירות ביותר בעולם, עם הכנסות של מאות מיליארדי דולרים מייצור נפט וגז טבעי. אין להן שום עניין בלהרוויח כמה מאות מיליונים מעסקי הכדורגל. זה כסף מאוד קטן מבחינתן. מה שמניע אותן אלו בעיקר שלושה דברים: הפרסטיז'ה הבינלאומית, "הלבנת" התדמית בעולם, של דיקטטורות שלא ממש מצטיינות בכל מה שקשור לזכויות אדם – והתחרות הפנימית ביניהן.

זה לא מפתיע כמובן שפ.ס.ז' וסיטי הן שתי הקבוצות שהוציאו הכי הרבה כסף בעשור האחרון על שחקני רכש. על פי הנתונים שהתפרסמו פ.ס.ז' הוציאה ב-10 השנים האחרונות יותר מ-1.3 מיליארד יורו על שחקני רכש, כולל שני השחקנים היקרים ביותר בהיסטוריה, ניימאר שעלה 222 מיליון יורו וקיליאן אמבאפה שעלה 190 מיליון. מנצ'סטר סיטי הוציאה מעט פחות, אבל גם הרכישות שלה בעשור האחרון הסכמו ביותר מ-1.1 מיליארד יורו. הקיץ היא רכשה את ג'ק גריליש ב-117 מיליון יורו – ההעברה השישית הכי יקרה בהיסטוריה. ואסור לשכוח, שחוץ משחקנים סיטי הנחיתה את המאמן המבוקש ביותר בעולם, פפ גוורדיולה.

אם זה היה תלוי בהן, סיטי ופ.ס.ז' היו מוציאות הרבה יותר כסף ורוכשות שחקנים נוספים. סביר להניח שלאו מסי היה מגיע לפריז (או למנצ'סטר) הרבה לפני קיץ 2021, גם אם הוא היה עולה 500 מיליון יורו. מה שמנע, לפחות באופן חלקי, את ההשתוללות הבלתי מרוסנת הזו, היה הפייר-פליי הפיננסי. ב-2010 הכניסה אופ"א את המנגנון (FFP) בדיוק ליעד הזה: למנוע ממועדונים סופר עשירים לרכוש שחקנים ללא הגבלה ולפגוע באופן אנוש בתחרותיות. הכלל העיקרי של ה-FFP היה שמועדונים לא יוכלו להוציא יותר מ-30 מיליון יורו יותר מההכנסות השנתיות שלו.

מה שקרה בפועל זה שמועדונים כמו פ.ס.ז' או מנצ'סטר סיטי ניפחו את סעיף ההכנסות בדרכים יצירתיות, כדי שיוכלו להגדיל את הסכומים שיוכלו להוציא על רכש שחקנים. זה נעשה בעיקר באמצעות חברות ביתיות ש"אימצו" את הקבוצות. לפני מספר שנים היו לפ.ס.ז' לא פחות מ-6 ספונסריות קטאריות! חברת התיירות של קטאר, חברת הסלולר של קטאר, חברת התעופה של קטאר, הבנק הלאומי של קטאר, בית חולים קטארי ורשת טלוויזיה הקטארית. נאסר אל חלייפי, הנשיא הקטארי של פ.ס.ז', טען לאורך כל הדרך כי המועדון תמיד הקפיד על כל כללי הפייר פליי הפיננסי. ועובדה שלמעט קנסות מינוריים, פ.ס.ז' מעולם לא נענשה באופן משמעותי. גם לא כאשר צירפה את ניימאר ואמבפה באותו קיץ.

מנצ'סטר סיטי נהגה בשיטות דומות, כשאחת הספונסריות הגדולות שלה הייתה חברת התעופה של האמירויות. ואז, בפברואר 2020, נחתה הפצצה: בעקבות חשיפה של המגזין הגרמני "דר שפיגל" אופ"א החליטה להשעות את מנצ'סטר סיטי לשנתיים מגביעי אירופה. אם העונש אכן היה מתקיים, יכול להיות שהיינו היום במקום אחר. בפועל הקאס, בית הדין העליון לענייני ספורט, קיבל את העירעור שהגישו עורכי הדין של מנצ'סטר סיטי, והעונש בוטל. אבל לא רק העונש בוטל, אלא גם הפייר פליי הפיננסי עצמו הלך לעולמו.

בינתיים, נחתה על העולם גם מגיפת קורונה, שגרמה לכל מועדוני הכדורגל בעולם להפסדים עצומים. היה ברור שתקנות ה-FFP כבר לא ישימות. שכן ברור שכמעט כל המועדונים הגדולים בעולם הפסידו בכל אחת מהשנתיים האחרונות הרבה יותר מ-30 מיליון יורו. מה שצפוי לקרות בקרוב זה שאופ"א תכריז על מדינות חדשה: במקום פייר-פליי פיננסי תוכנס לשימוש "תקרת השכר", בדומה למה שנהוג בספורט האמריקני. הרעיון הוא שכל מועדון לא יוכל להוציא על שכר יותר מ-70 אחוז מההכנסות שלו. תהיה תקופת הסתגלות שבה תחילה תקרת השכר תהיה 80 אחוזים ואז בהדרגה היא תרד ל-70 אחוזים.

אבל זה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע. ארה"ב היא מדינה אחת עם מערכת חוקים אחידה. בכדורגל האירופי יש 55 מדינות שבכל אחת מהן מערכות חוקים ומיסוי שונים. המשמעות מבחינת המועדונים העשירים באירופה, ובראשן פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי, ברורה: אין יותר הגבלות. אתן יכולות לרכוש מכל הבא ליד ובלי הגבלה. הדבר החשוב ביותר מבחינתן זה שהחשש מפני עונשים ספורטיביים – השעייה מליגת האלופות או איסור רכש שחקנים - כבר לא קיים יותר.

אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, הבין כבר מזמן כי ההתאחדות האירופית הפסידה בקרב שניסתה לנהל באמצעות הפייר-פליי הפיננסי. כעת הוא מדבר על "מס הלוקסוס". הרעיון הוא שכל מועדון שיחרוג מתקרת השכר, יעביר את סכום החריגה לקרן מיוחדת והכספים שיצטברו בה יחולקו בין יתר המועדונים. אם העונשים היחידים יהיו כספיים, לפ.ס.ז' ולמנצ'סטר סיטי, אין עם זה שום בעיה. ממשלות קטאר ואבו דאבי ישמחו לשלם את הקנסות הללו, כל זמן שהקבוצות ימשיכו לנצח, לזכות בתארים ועל הדרך להמשיך ולרכוש את השחקנים הטובים בעולם.