הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כרים ג'באר: בנזמה סוחב את התקפת ריאל מדריד

מסי? רונאלדו? הצרפתי הוא האיש החם של עונת 21/22

אבישי סלע
אבישי סלע  28.09.21 - 12:39
תחילת כתבה

"פרח שחור בין פרחים לבנים
קרחת היער, אויר הבקרים
פרח שחור בין פרחים לבנים
מרכינים את ראשם, לוחשים

פרח שחור, הנה בא
פרח של אור משוגע"

ביוני 1991 הוציאה להקת "כרמלה גרוס ואגנר" את אלבום הבכורה שלה. להקת הרוק הצעירה, בהובלת זמר בן 26 בשם ערן צור, חיפשה את דרכה בעולם המוזיקה. צור, זמר שעוד יכתוב לא מעט קלאסיקות רוק ישראליות, כבר ניסה את מזלו בלהקה אחרת ("טאטו") שהתפרקה אחרי שלוש שנים בלבד. בין שירי האלבום הראשון, שלא הצליח מסחרית, צור הוסיף שיר אחד משלו - על שיר שלא זכה לתהילה. שיר שהוא "אאוטסיידר" בין כל השירים האחרים, עד שיום אחד הוא צומח ומפתיע את כולם.

בואו נגיד את זה, חד וחלק, פשוט לגמרי: לא קל לאהוב את כרים בנזמה. בעולם של כוכבי כדורגל מטופחים, אלגנטיים, כאלה שכל גול שלהם מותאם לעידן הטוויטר ולסרטוני היוטיוב, בנזמה רחוק מלהיות כזה. הוא יותר שחקן של פעם, של הדור הקודם, כזה שחצב את דרכו בסלע - ולא מישהו שהכל הלך לו לגמרי בקלות. בטח לא, כשזה מגיע לריאל מדריד. מועדון שתמיד חיפש להיות הכי זוהר והכי נוצץ, לא תמיד התאים לילד קצת משונה כמו בנזמה.

וגם הסיפור שלו בריאל רחוק מלהיות מהיר ואלגנטי: את העונה הראשונה שלו בריאל, זו שבה היה אמור לפרוץ לפסגת הכדורגל העולמי, הוא סיים עם תשעה שערים בלבד. קשה אולי לזכור את זה היום, אבל בראשית דרכו, בנזמה היה מחמיצן כרוני. הנגאטיב הגמור של כריסטיאנו רונאלדו, שהגיע יחד איתו לברנבאו בקיץ 2009 - רונאלדו היה ההוא שהכל הולך לו, שכובש בקלות ונישא על גלי התהילה ואהבת הקהל. בנזמה היה רחוק מזה, מאוד רחוק.

(הערת אגב: ברור לחלוטין שאחר כך התהפכתי כמו חביתה)

וכאמור, לא היה פשוט לאהוב אותו - למרות שמתחת לעיקשות ולחספוס, להחמצות ולבעיות מחוץ למגרש (מחשדות פליליים ועד קרע בחדר ההלבשה של נבחרת צרפת), את המספרים שלו - אם להסתכל עליהם מלמעלה - הוא הביא גם הביא. בנזמה כבש 287 שערים ב-567 הופעות במדיה של ריאל מדריד. זה מציב אותו במקום החמישי ברשימת כובשי כל הזמנים של המועדון הגדול בעולם (שקיים 119 שנה), כשמעליו רק "סנטיאנה" (חלוץ ששיחק בריאל בשנות השבעים והשמונים, ממנו הוא רחוק שלושה שערים בלבד), אלפרדו די סטפנו, ראול וכריסטיאנו רונאלדו. נתונים שאי אפשר לזלזל בהם.

ובשנים האחרונות, בנזמה חווה רנסנס. אולי זה בגלל העזיבה של רונאלדו והוואקום שהפורטוגלי השאיר אחריו, אולי זה כי הפרחים סביבו פחות מלבלבים מפעם. אבל נדמה, שבנזמה הפך להיות השריד האחרון לווינריות של העשור הקודם במדריד. על הגב שלו הוא סחב את ריאל לאליפות ב"עונת הקורונה" של 2020, המשיך כך גם בעונה שעברה עם לא פחות מ-30 שערים בכל המסגרות, והעונה הוא עומד על נתון מטורף: 8 שערים ב-8 משחקים. אפילו לנבחרת צרפת הוא חזר ביורו האחרון, והיה המוציא לפועל העיקרי שלה - עם ארבעה שערים מתוך השישה שצרפת כבשה בכל הטורניר.

באנגלית יש ביטוי שנקרא "לייט בלומר" - אנשים שפורחים מאוחר. בנזמה סומן כבר בגיל צעיר, אבל נראה שאת ההבטחה שלו הוא מממש ברגעים אלו ממש. בריאל מדריד נטולת תהילה, כזו ששנים מתרחקת מהישגים וכבר לא לוקחת גביעי אלופות בצרורות, בנזמה מסתכל סביבו ומבין שזה עליו. שהוא המלך החדש, של המועדון עם הכתר בסמל. הפרח השחור ניצח.

"אך בלילה יזקוף קומתו,
כל הגן יתמלא בפליאה,
איך שהוא שר את שירו,
פרח משוגע".