התקציר באדיבות "ספורט 1"
מסאי דגו יצא למבצע ליגת האלופות עם מכבי חיפה בידיעה שרק מבחן התוצאה ייזכר מבחינתו. מה זה משנה אם יחזור הביתה בלי היריבות על החגורה והכרטיסים לשלב הבא? על הדרך, עם סגל שחסר מגן שמאלי נוסף וקשר אחורי מובהק, אסור היה לו גם להשאיר פצועים בשטח וגם כאן, עם חיסורים משמעותיים בכל אחד מהסיבובים, דגו העלה את כולם על האלונקה וחזר הביתה בשלום.
האמרון ספרטנס, שריף טירספול וכנראה (טפו טפו טפו) גם סלובן ברטיסלבה, על החגורה של המאמן ובתחילת דרכו, יש לו מקום לעוד כמה שמות. שלב הפלייאוף הוא סיפור אחר ויאנג בויז היא לא שם שקבוצה ישראלית תעבור בקלות, גם אם היא אלופת ישראל בשלוש השנים האחרונות.
מה שיכול, אולי, לעמוד לזכות מסאי דגו לפני שיעלה עם הקבוצה שלו למשימה, זאת העובדה שיש לו אומץ. כשיצא לקרבות עד כה, הוא לא חשש להיתקל באויב עם כל הכלים שיש לו. במונחים של הספסל שלו, להוציא משם את סוף פודגוראנו, חמזה שיבלי וענאן חלאילי, זה כמו להגיע לימ"חים ולהוציא כל מה שיש על המדף במחסן.
לא כל מאמן היה לוקח אותם, מכיר כמה שהיו הולכים רק עם הכלים הכבדים. וזה כל העניין. מאמן עם אומץ שיודע לקחת כל כלי שיש ברשותו ולהפוך אותו לרלוונטי ללחימה. זו תכונה שכל קצין היה מקודם בקצב מהיר לו ידע ליישם בשטח.
מהקצה של המדף במחסן. חלאיילי (צילום: ראובן כהן, האתר הרשמי של מכבי חיפה)
דגו עלה עם 3-3-4 התקפי בברטיסלבה, עם ענאן חלאיילי ככנף וזאת על אף חסרונו של צ'ארון שרי. חוץ מזה, הוא לקח נוסחה עובדת שקוראים לה פרנטזדי פיירו וחיבר הכל יחד.
דם צעיר ורעב כמו חלאיילי, יחד עם מה שעבד למפקד הקודם ברק בכר, כאילו אמר לעצמו: אם פיירו לקח אותו לשלב הבתים, אז למה שלי זה לא יקרה? אני מודה שגם לי קשה עם פיירו, אבל תפקיד של מאמן, לפעמים, הוא ללכת עם אומץ על מה שיש - ואת זה, כאמור, דגו עושה מצוין.
מסאי דגו יצא למסע עם מכבי חיפה בלי הרבה ציפיות ואולי זאת הסיבה שישנה התלהבות מהתוצאות. בלי קשר 6, בלי מגן שמאלי מחליף ברמה מתאימה, אבל עם קבוצה שכל דבר פרט להעפלה נחשב לכישלון.
כעת, ככל הנראה, הוא יקבל את הקשר האנגולי מנואל "שואו" קפואמנה (בקיץ הזה צריך לחכות לחתימה כדי לברך), אבל גם הרכש הזה לא יעמוד לרשותו בשלב הפלייאוף. עלי מוחמד ומחמוד ג'אבר סחוטים, אבל דגו יצטרך להסתדר איתם גם בשלב הפלייאוף, אם וכאשר יגיע לשם. כאן מגיע המקום שלו לעשות תחבולות כדי לנצח בקרב, כי היריב הרבה יותר מאומן ואיכותי.
לא יהיה שואו מול יאנג בויז, תרתי משמע - אלא רק דם, יזע ודמעות. בתקווה שאלה תהיינה דמעות שמחה, יחד עם יריבה שוויצרית על החגורה.
סחוט, אבל יצטרך לסחוב גם בפלייאוף. עלי מוחמד (צילום: ראובן כהן, האתר הרשמי של מכבי חיפה)