הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

עיניים למטרה: אנטואן גריזמן עזב את הקיפוח בצד

גם בעונת שיא בה הוא כובש בצרורות וקרוב להפוך למלך שערי אתלטיקו בכל הזמנים, החלוץ לא מקבל את ההכרה לה הוא ראוי. אחרי שמצא את ייעודו, זה כבר פחות מזיז לו

דני פורת
דני פורת  28.11.23 - 16:50

בספטמבר 2018, זמן קצר אחרי שהיה אחד הגורמים המרכזיים לזכיה של צרפת בגביע העולם, אנטואן גריזמן הרגיש קצת מקופח. למרבה האכזבה, שמו נשמט משלושת המועמדים לפרס שחקן השנה של פיפ"א ובראיון שנתן לאס הספרדי התעקש: "אני בהחלט רואה את עצמי על השולחן עם ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו". המשפט הזה ירדוף את הכוכב הצרפתי תקופה ארוכה, אבל נדמה שהיום, בכושרו המדהים, זה כבר לא כל כך חשוב לו.

"היום אני נמצא בשולחן של עצמי ונהנה מהכדורגל והאנשים שסובבים אותי, יש לי שאיפות אחרות", סיפר גריזמן לאחר שכבש צמד וסחף את הקולצ'ונרוס ל-0:6 מרהיב על סלטיק בליגת האלופות. גריזו מבין, בגיל 32, שהחלום להכלל ברשימה של הגדולים ביותר בדור האחרון הוא פנטזיה שלא תתרחש ואין עם זה שום בעיה. הוא מסתכל קדימה לעבר מטרה לא פחות נעלה בהיסטוריה של אתלטיקו. שער הנגיחה המהמם שכבש לרשת של מאיורקה (0:1) בסוף השבוע האחרון העלה את מאזנו ל-170 שערים והוא רחוק שלושה בלבד ממלך שערי אתלטיקו בכל הזמנים, לואיס אראגונס האגדי.

"אני רוצה להפוך להיות משהו חשוב בהיסטוריה של אתלטיקו, אני רוצה להיות אגדה של המועדון", אמר הנסיך הקטן שחזר להיות בעל הבית ואהוב הקהל במטרופליטנו אחרי תקופה של עליות וירידות, "אני יודע שצריך לעבוד עבור לזה ולהוכיח שאני ראוי לכך". מעבר לציון הדרך המרשים בטבלת הכיבושים של המועדון המפואר, משהו שעשוי לקרות עוד לפני חג המולד, גריזמן מסתכל גם על התמונה הקבוצתית. "כן, אני רוצה לזכות בליגה הספרדית, משהו שעדיין לא עשיתי, אבל הדרך לשם ארוכה".

אם לשפוט לפי פתיחת העונה, גריזמן בהחלט יכול להיות אופטימי. ברמה אישית, גריזמן חווה את התקופה ההתקפית הטובה ביותר שלו בקריירה הענפה. השחקן, שהיה רגיל תמיד להתעלות ולהכנס לכושר לפני הטורנירים הבינלאומים עם נבחרת צרפת, נמצא בזון עם תשעה שערים בליגה וניצב שני בטבלת הפיצ'יצ'י של הליגה אחרי ג'וד בלינגהאם (11), ובסך הכל יש לו 13 שערים ב-17 משחקים בכל המסגרות. כאמור, המאזן הפורה ביותר ב-15 שנות קריירה.

כשנזכרים בסטטוס של גריזמן לפני שנה, הדברים ממש לא מובנים מאליהם. גריזמן הרי חזר להשאלה באתלטיקו בחורף 2022 לאחר תקופה לא טובה בברצלונה, בה לא מצא את מקומו והיה נתון לביקורת כבדה מהקהל והתקשורת. מעבר לירידה המקצוענית והביטחון שהתרסק, רבים מהאוהדים במטרופוליטנו לא רצו לראות את הכוכב שלהם חוזר לאחר שערק ליריבה מושבעת ושבר להם את הלב. בנוסף לכך, הסעיף המפורסם בחוזה של השחקן מנע ממנו לקחת חלק ביותר מחצי שעה בכל משחק על מנת שלא לשלם את חובת הרכישה בסך 40 מיליון יורו לבארסה.

הסאגה הזאת נמשכה שלושה חודשים ובאופן די מובהק הוציאה את אתלטיקו מהתלם, כאשר הקבוצה איבדה סיכוי לזכות באליפות הרבה לפני חג המולד וגרוע מכך - הודחה בבושת פנים בשלב הבתים של ליגת האלופות. נראה שבמונדיאל בקטאר גריזמן המציא את עצמו מחדש בתפקיד קצת שונה ממה שהורגלנו, כאול אראונד פלייר, ועזר לנבחרת להגיע עד לגמר. לאחר מכן נמשך המומנטום גם עם אתלטיקו, שסיפקה את הסיבוב השני הטוב ביותר מבין קבוצות הליגה. זה הספיק רק להבטחת המקום באלופות. למרות היכולת הטובה והעקבית הוא סיים רק במקום ה-21 בפרס כדור הזהב.

את הסיבה לפריחה המחודשת של גריזמן אי אפשר להסביר רק ברמה האישית. אתלטיקו שינתה את פניה בשנה האחרונה ועברה לשחק במערך אחר, המתבסס על שני מגני קו ושלושה בלמים. דייגו סימאונה, למרות הדימוי, דורש מהקבוצה ליזום הרבה יותר והשילוב ההתקפי בין גריזמן לאלברו מוראטה (שגם הוא נהנה מעונה אדירה) מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש. לרוב, גריזמן משחק קצת יותר גבוה באתלטיקו מאשר בנבחרת צרפת כחלוץ שני, אבל בגדול, הוא השחקן היחיד שיש לו תפקיד חופשי. היכולת שלו לנוע בין הקווים, לתת את מסירת המפתח ולאיים על השער מכל טווח אפשרי, מאפשרים למכונה לעבוד היטב.

אתלטיקו עלתה השבוע למקום השלישי בטבלה, מרחק 4 נקודות ומשחק חסר מריאל מדריד. יש לה 30 שערים במאזנה, אחד פחות מריאל, אבל הממוצע גבוה יותר מהבלאנקוס ביחס למשחקים. היא כבר ניצחה העונה את היריבה העירונית בדרבי המצויין במטרופוליטנו ועושה רושם שהיא בהחלט בנויה לרוץ עד הסוף במאבק האליפות, תוך כדי תצוגות כדורגל פוריות. באירופה היא תוכל להשלים עליה לשמינית הגמר אם תנצח את פיינורד ברוטרדהם. כך שהעסק עובד מצויין בשתי החזיתות.

הקריירה של גריזמן תמיד נעה בשני צירים. בנבחרת צרפת, שם הוא רושם הישג אדיר ונוכחות ב-84 משחקים רצופים ומעמדו הרם והשפעתו המקצועית מעולם לא הוטלה בספק. ביורו 2016 הביתי הוא זכה בתואר מלך השערים והפסיד בגמר לפורטוגל, שנתיים לאחר מכן כבש בגמר ועזר לצרפת לזכות במונדיאל השלישי שלה בהיסטוריה ובדצמבר הקודם היה מרחק בעיטות הכרעה מ-11 מטרים מגביע עולם שני ברציפות. בזירה של הקבוצות תמיד היה סיפק שערים למכביר, אך נעדר הישגים קבוצתיים. הוא חתם באתלטיקו אחרי האליפות הראשונה עם סימאונה ב-2014 ועזב אותה שנה לפני האליפות האחרונה ב-2021. בשנתיים בברצלונה לא זכה בתואר החשוב בספרד.

לאחרונה סיפר קוקה כי אם "גריזמן לא היה משחק באתלטיקו, הוא כבר היה זוכה בכדור הזהב ומקבל את ההכרה". נדמה שאם ימשיך בכושר הזה ויוביל את אתלטיקו לתואר משמעותי, ביחד עם הופעה אדירה נוספת ביורו בגרמניה עם נבחרת צרפת, יש מצב טוב שהוא באמת יוכל להתיישב לשולחן אחד עם מסי ורונאלדו, לפחות לשנה אחת תמימה. וגם אם זה לא יקרה, נראה שגריזמן מצא את מקומו ואת ייעודו בשלב האחרון של הקריירה שלו. הוא כובש שערים, מוביל לניצחונות ובעיקר שמח שוב מכדורגל. לפעמים זה לא פחות חשוב.