יש משחקים שאחריהם, צריך לקחת נשימה ארוכה. נשימה שהיא ניסיון לעכל את אחד ממשחקי הכדורגל המדהימים שעברו עלינו בשנים האחרונות, וכמו שאמרה קשת ליבליך, "אם לא ה-". ריאל מדריד ומנצ`סטר סיטי נפרדו אמש (שלישי) ב-3:3 שהיה בו הכל - שערים, לא פחות משני מהפכים, אסתטיות ותשוקה - הכל בתשעים דקות מדהימות. נדמה שלאור חוסר ההכרעה, הכדורגל סיים כמנצח הגדול באצטדיון סנטיאגו ברנבאו.
ובשלוש השנים האחרונות זו כבר הפכה למסורת: ריאל מדריד ומנצ`סטר סיטי, שתי הקבוצות הטובות בעולם, נפגשות בשלב הנוק אאוט של הצ`מפיונס - ותמיד, אבל תמיד, העימות מספק את הסחורה. אלה שתי הקבוצות שמספקות את העילית של הכדורגל - עם המאמנים הטובים ביותר, השחקנים הטובים ביותר ושני מקדשי כדורגל שמספקים אווירה מושלמת. הפעם, כמו תמיד, זה היה הגמר - שלפני הגמר.
אז איך מסכמים? אולי מתחילים לדבר על מנצ`סטר סיטי - שתרד מעט יותר מאוכזבת. החבורה של פפ גווארדיולה כמעט השיגה את המהפך המושלם - אחרי שכבר היתה בפיגור 2:1, וחזרה ליתרון 2:3; יתרון שקשה אפילו יותר יהיה לשבור אותו במשחק הגומלין, שייערך אצלה בבית - עוד פחות משבוע. סיטי ספגה בסופו של דבר את השוויון, אבל "הרוויחה" את העובדה שההתמודדות תוכרע באיתיחד הסופר-ביתי. וגם זה משהו.
והמשחק של מנצ`סטר סיטי עוד יותר מרשים - לאור העובדה שהיא עשתה את זה, ללא שני "האסים" המובילים שלה. קווין דה בריינה נעדר מסיבות בריאותיות, וארלינג הולאנד - החלוץ הטוב בעולם - שוב המשיך את הכושר הלא טוב שלו. הנורבגי לא הורגש הערב, וכמעט לא הגיע למצבים - ואף על פי כן, בלעדיו, הקבוצה של פפ הבקיעה שלוש פעמים - בזכותם של שני כוכבים גדולים: פיל פודן, שרשם בלי ספק את השער היפה במשחק, וגם ברנרדו סילבה ששוב הוכיח כמה איכות יש בו.
זו היתה רכבת השדים המושלמת (GETTY)
משחק שבו שתי הקבוצות היו שותפות מלאות (GETTY)
ולא הפסיקו להבקיע (GETTY)
שערים יפהפיים ומרהיבים (GETTY)
שנגמר בחלוקת נקודות (GETTY)
ובהופעה שאף אחד לא ישכח לעולם (GETTY)
שהותירה אותנו אסירי תודה (GETTY)
ומחכים לעונג הבא - במנצ`סטר, בעוד שישה ימים (GETTY)
מנגד, ריאל מדריד הוכיחה כמה היא קבוצה שקורצה מחומר מיוחד: גם היא היתה שותפה מלאה לערב הזה, ואולי גם היתה יותר קרובה לניצחון בדקות האחרונות. היא חטפה סנוקרת לפרצוף עם שער כבר בדקה השנייה, אבל חזרה הכי מהר שאפשר - וגם מירידת המתח וספיגת שני השערים של סיטי במחצית השנייה, הצליחה לחזור שוב. מעבר לכדורגל הנהדר, ולצמד הברזילאים שמובילים אותה - ריאל הוכיחה כמה יש לה אופי ווינרי. ועם האופי הזה, כמו תמיד, אי אפשר יהיה להספיד אותה - גם בגומלין, באנגליה, בעוד שישה ימים.
ושוב, הסיפור נגע לשני הכוכבים הצעירים והברזילאים של ריאל: רודריגו, ו-ויניסיוס. רודריגו כבש שער יפהפה, והראה את שיא תפארתו והכושר הנהדר שבו הוא נמצא - גם מול היריבה הכי חזקה שאפשר. ויניסיוס לא היה "טוב" במשמעות המסורתית של המילה, אבל בישל פעמיים - וכמו תמיד, השפיע על המשחק יותר מכולם.
העובדה הבולטת ביותר היא שאין כאן הכרעה. בעוד שישה ימים, במנצ`סטר, העימות יתחיל מחדש. מאפס. סיטי וריאל הזיעו כל כך כדי לנצח, אבל השאירו לנו מקום נוסף לדמיון - כי בשבוע הבא, תצטרך להיות הכרעה. החלק העצוב היחיד בכזה משחק, הוא הידיעה שאחת מהן - לא תמשיך איתנו גם אחרי רבע הגמר.
כאמור, הכדורגל הוא המנצח הגדול של הערב הזה. המשחק היפה נראה הפעם יפה מתמיד. מסעיר, מרתק, כזה שלא נותן דקה לנשום. כמו שאלוהים התכוון.
ואנחנו נמשיך לחכות, עד העונג הבא.