תשעה חודשים הם נצח. בטח בספורט, בטח במדינת ישראל. בשביל להבין את העונה הנוכחית של לאמין ימאל החלטנו לחזור דווקא תשעה חודשים אחורה, ל-14 ביולי 2025. זמן קצר לאחר מבצע עם כלביא, סמוך ליום ההולדת של אחד השחקנים הטובים בעולם. למה זה מעניין אותנו? בגלל "מסיבת הגמדים".

ימאל חגג את יום הולדתו ה-18, כאשר נטען כי הוא שכר חברה מקצועית של בדרנים נמוכי קומה כדי לבדר את האורחים. דוגמניות סיפרו כי הציעו להן סכומים בגובה של חמש ספרות כדי להגיע למסיבה. נראה שהוא מוקף באנשים לא נכונים, באותם גורמים עלומי שם וצמאי ארנק שמקיפים כוכבים. כולם שאלו: לאן הקריירה של ימאל הולכת?

בתחילת העונה, חייבים להודות, זה נראה לא טוב. השילוב בין אותם קולות מסביבו ובין הפציעה שנוצרה בשל עומס דקות היו יכולים להכשיל את ימאל. הוא שמע את הביקורת, וכמו הגדולים ביותר ענה על המגרש.

ב-35 משחקים העונה, לאמין ימאל הבקיע 19 שערים ובישל 15 נוספים. בכל העונה הקודמת היו לו 18 שערים ב-55 משחקים, לעומת 7 ב-50 בעונה שלפניה. הוא עדיין קרוב יותר לגיל 18 מאשר לגיל 19, ללידה שלו מאשר לגיל 37. ימאל הבקיע שבעה שערים ב-7 משחקיו האחרונים בליגה ושלושה שערים בחמשת משחקיו האחרונים בליגת האלופות. ימאל הפך למלך השערים של ברצלונה העונה.

רוצים עוד מספרים? בבקשה. ב-2024/25 היו לו תשעה שערי ליגה לעומת 9.81 שערים צפויים. השנה יש לו 14 שערי ליגה לעומת 10 שערים צפויים. כלומר - יעיל השנה ב-52% יותר מהשנה שעברה. השנה 61.6% מהבעיטות שלו מגיעות מתוך הרחבה, לעומת 53% בשנה שעברה. גם אם מתעלמים מהפנדלים שהבקיע, הוא יעיל יותר.

כל הנתונים האלה לבדם מספיקים כדי לשכנע אותנו שלאמין ימאל מקצוען מהמדרגה הראשונה. אחת הסטיגמות הגדולות ביותר על ליאו מסי הייתה שהוא "כישרון עצום", כשהתעלמו מהעבודה הקשה שלו לאורך הקריירה. קל לפספס את זה במקרה של מסי ושל יורשו ימאל בהתחשב בכישרון הטכני העצום שלהם, אבל עצם העבודה על הסיומת הופכת אותם לשחקנים שעובדים קשה, קשה מאוד, ויכולים להגיע לרמות כמעט דמיוניות של איכות.

כבר עכשיו, בגיל 18, ימאל היה מעורב ביותר שערים במדי ברצלונה מעוסמן דמבלה שהגיע במיליונים. לעולם לא נדע לאן דמבלה היה מגיע אם האסימון היה נופל בשלב מוקדם יותר (או אם היה נפצע פחות), כשכבר עכשיו הוא מהשחקנים הטובים בעולם. ימאל, כרגע, טוב ממנו. דווקא אחרי שנראה שהקריירה הולכת לכיוון הלא נכון.

השחקן הטוב בעולם? לא מופרך (Pablo Rodriguez/Quality Sport Images/Getty Images)

מה השתנה? לפני שנצלול לתוך הכדורגל, נתמקד דווקא בבגרות. ימאל לא אחד השחקנים האהובים בספרד, אך עם הזמן סביבתו הקיפה אותו באנשים הנכונים. יש מי שמאשרים לו את כל הפוסטים ברשתות החברתיות, מה שמונע פרובוקציות. גם אם הוא עדיין הולך למסיבות מפוקפקות כאלה ואחרות, נוצרה מעין שכבת מגן שתמנע מאיתנו, אוהדי הכדורגל ברחבי העולם, לדעת את זה.

מעבר לכך, ההתבגרות מורגשת בדבריו של ימאל עצמו. אחרי השלושער מול ויאריאל, הראשון בקריירה, הוא אמר ש"אנשים רצו שאבקיע 100 שערים בגיל 16. אני רוצה, גם, אבל זה לא אפשרי. לא הייתי שמח במשך תקופה ארוכה. לא הרגשתי טוב, בגלל לא מעט דברים. עכשיו זה נעלם. אני בא להנות".

אנחנו עדיין רואים את ימאל כועס אחרי חילופים או הולך בעצבים לחדר ההלבשה, למשל אחרי ההפסד מול אתלטיקו מדריד בו היה מהשחקנים הטובים ביותר על הדשא. בספרד וברחבי העולם התעסקו בזה, כי ככה זה כשאתה אחד הכדורגלנים הטובים בעולם. הרעש לא יפסיק. השאלה היא כמה ימאל מצליח להתרחק ממנו. קשה להתווכח עם ההצלחה. לפני חצי שנה הוא חגג את יום הולדתו ה-18 עם דוגמניות וגמדים, ובשבוע שעבר הוא כבש שלושער והלך לחגוג עם אמא.

מעבר לזה, הוא השתפר ככדורגלן. אנחנו רואים את זה גם בסיומת עצמה מול השער, וגם בדרך בה הוא מגיע לשערים. דיברנו על כך שכמחצית מהבעיטות של ימאל לשער מגיעות מתוך הרחבה העונה לעומת השנה שעברה. קבוצות עדיין שולחות אליו שחקן אחד או שניים, אבל כל הגיאומטריה של המגרש השתנתה בצורה שמיטיבה עם הכוכב של ברצלונה.

זה מתחיל משני אנשים שלא היו שם בחצי הראשון של העונה - ראפיניה וז'ואאו קאנסלו. הראשון חזר מפציעה ממושכת, חזר ויכול להיכנס למרכז במה שמושך אש מלאמין. השני הפך למגן שמאלי שעולה קדימה ונותן תרומה התקפית משמעותית, גם אם פחותה מזאת של הקוסם הספרדי. ברגע שיש עוד שחקן שעולה מהאגף השני, ולא מצב בו ברצלונה משחקת עם שחקן כנף אחד בדומה לחלק ארוך מדי מהעונה הקודמת (כשראפיניה נכנס פנימה ומתפקד כמעין מספר 10), אז החופש לנוע פנימה קל יותר. זה מסתיים בשערים.

מסתמך על הדריבל. בצדק (Adria Puig/Anadolu via Getty Images)

ימאל סוחט לא מעט עבירות. התפקיד המרכזי שלו הוא פליימייקר ולא סקורר, אבל ברגע שהוא מסוגל לשחק בלי הכדור ולהבקיע יותר, קשה לשמור עליו, גם בכל הקשור ליצירה לאחרים. ראינו את זה מול ויאריאל, כשבשער הראשון הוא קיבל את הכדור חופשי בדרך לשער. במקרה של השער השני הוא השתמש בחוכמה בקו החוץ, הצליח לעבור שלושה שחקנים ובעט בצורה נפלאה לשער. זאת סיומת ברמה גבוהה, כזאת שמעידה על העבודה באימונים.

ימאל הפך לשחקן הצעיר ביותר שמבקיע שלושער במדי ברצלונה בליגה הספרדית. עד עכשיו, הכל בא לו בקלות חוץ מהיכולת מול השער. השילוב בין השליטה החריגה בגוף לרגל שמאל דומיננטית מצליח להביא אותו למצבים קלים יותר, והשינוי בגישה של ברצלונה נועד להוציא ממנו את המיטב (ולחפות על הדעיכה אצל רוברט לבנדובסקי המזדקן). זה סוג אחד של שערים, הלחם והחמאה. אלה לא השערים שבאמת מעניינים אותנו.

מה כן? היכולת של לאמין ימאל לעשות את הבלתי אפשרי. לעבור בין ארבעה מגנים כאילו הם חמאה ולבעוט מזווית לא אנושית. השערים האלה הם שאלה של ביטחון ונוחות, ומגיעים גם בזכות השערים הקלים. "כשאני רגוע, ואני עם הכדור, אני מחליט מה קורה", אמר ימאל אחרי השלושער מול ויאריאל. הוא הצליח להפוך את כל מה שהפך אותו לדריבליסט יוצא דופן, לפליימייקר כמעט אלוהי, לשערים משלו. הערב, מול ניוקאסל, יש לנו הזדמנות לראות את זה על הבמה הגדולה ביותר.

השינוי שהפך את לאמין ימאל לשחקן הטוב בעולם

אחרי קיץ מלא סערות ותקופה רעה על המגרש, כוכב ברצלונה תיקן את החולשה הגדולה שלו. מההתבגרות והלקחים ממסיבת הגמדים, דרך השינוי הטקטי ועד החיוך שחזר לשחקן הטוב בעולם