ריאל מדריד תעלה היום (רביעי) לסיטואציה נדירה מבחינתה, אפילו נדירה מאוד. לא מדובר רק בשעת המשחק, שכן הם יפגשו את א.א.ק. אתונה ב-19:45, אלא בשילובו של ויניסיוס בהרכב. בחודש האחרון זה מרגיש כאילו ריאל הפכה לשתי קבוצות שונות, לאחר ההשעיה הביזארית של הברזילאי. ויניסיוס כזכור הושעה מארבעה משחקים לאחר שתפס בשיערו של ניית'ן סליבה מוויאריאל, במה שהוביל לכך שהקבוצה נאלצת להסתדר בלעדיו בליגה. ריאל ניצחה בשלושת המשחקים שלה בלי ויניסיוס, כולל 1:2 גדול מול ברצלונה בקאמפ נואו.
בהתחשב במה שראינו העונה, קשה להגיד שמדובר במקריות. ריאל הייתה ב-0:0 מול ויאריאל עד להרחקתו של ויניסיוס וניצחה. היא הייתה בפיגור 3:1 מול רומא כשהוא שיחק והפכה ל-3:4 כשהוא סופסל, לאחר שער ובישול של אנדריק שעלה במקומו. במשחק האלופות האחרון, מול לייפציג, שניים מארבעת השערים של ריאל הובקעו לאחר שויני ירד מהדשא. הוא השלים 90 דקות בשני ההפסדים של הקבוצה ולא הבקיע מאז אוגוסט.
שערים הם לא הכל במשחק כדורגל, נכון, אבל מדובר ביתרון היחסי של ויניסיוס (שלא כבש או בישל באלופות העונה). אנחנו לא רואים ממנו מספיק בדריבלים או חילוצי כדור, לפחות כל עוד או על המגרש, בזמן שמחליפים כמו אנדריק, ברהים דיאס או ארדה גולר מכניסים לריאל מימד נוסף, שהופך את הקבוצה למאוזנת יותר.
הבלאנקוס נמצאים בתחילת העונה השלישית בעידן קיליאן אמבפה, שהבקיע 15 שערים ב-14 משחקים העונה ו-42 ב-44 בשנה שעברה. במצטבר, כולל מוריניו, היו בקבוצה ארבעה מאמנים ואפס תארים. זה נתון בלתי נתפס עבור קבוצה ברמה של ריאל מדריד. החודש האחרון, בו היא ראתה לאן היא מסוגלת להגיע בלי ויניסיוס, עשוי להעיד על צומת דרכים שתהיה רלוונטית כבר בינואר הקרוב.
התוצאות, כולל ניצחונות על ברצלונה הראשונה וסביליה החמישית, מספרות חלק מהסיפור. הדרך בה הן הושגו משמעותית יותר (ונכונה גם במקרה של ה-3:4 הגדול על רומא). אנחנו רואים הרבה יותר תנועה בהתקפה של ריאל. זה מתחיל מאמבפה, ששיחק בעצמו בתור קיצוני שמאלי בחלק מהקריירה וקיבל את הוחפש לנוע שמאלה, במה שמאפשר לארדה גולר (בעונה נפלאה) וג'וד בלינגהאם לנוע לסירוגין קדימה.
גולר פתח בכנף על חשבון ויניסיוס, בזמן שיאן דיומנדה עבר שמאלה. ריאל, כקבוצה, רצה משמעותית יותר. בצוות המקצועי של הקבוצה אף סיפרו לאתלטיק שהם הרגישו שהקבוצה שיחקה כדורגל מסודר יותר, ושאמבפה קיבל יותר חופש לנוע למקומות בהם הוא אוהב לקבל את הכדור. אפשר להשוות את ההשפעה של ויניסיוס ל"תיאוריית יואינג" של ביל סימונס, שטוענת שהניקס השתפרו דווקא ברגע שכוכבם הגדול פטריק יואינג נפצע. ברגע ששאר השחקנים קיבלו הזדמנות הם הרגישו צורך להוכיח יותר, ובהתאם הקבוצה הגיעה לגמר ה-NBA ב-1999 מהמקום השמיני. זה פתרון טוב בטווח הזמני, אבל לא משהו שיכול להחזיק בהכרח בטווח הארוך. מצד שני, לניקס ההיא לא היה שחקן ברמה של אמבפה.
השלם קטן מסך חלקיו? (Getty)
הצרפתי בן ה-27 היה חלק משתי קבוצות משמעותיות עד כה. הראשונה היא כמובן נבחרת צרפת, ששיחקה בתקופת דידייה דשאן כדורגל מעט הגנתי (להוציא אולי המשחק על המקום השלישי במונדיאל) והתבססה על הברק שלו בהתקפה בדרך לזכייה במונדיאל, גמר נוסף והמקום השלישי. השנייה היא פריז סן ז'רמן לצד ליאו מסי וניימאר, שלושה שחקנים שהתרכזו רק בהתקפה ולא באמת הצליחו לנצח קבוצות גדולות.
ריאל של מוריניו עשויה להיות דומה יותר לקבוצה של דידייה דשאן, כזאת שמתמקדת בהגנה ונותנת לברק של אמבפה להכריע בהתקפה. ברגע שגם הוא וגם ויניסיוס משחקים באותה דרך, השלם קטן מסך חלקיו. לכן ריאל נראתה בריאה יותר במשחקים האלה, כולל המבחן מול ברצלונה. ייתכן שבלי ויניסיוס הם גם היו משיגים תוצאה טובה יותר מול אתלטיקו, במשחק בו נותרו בעשרה שחקנים בגלל שגיאה של דין האוסן.
השאלה היא לא רק כושרו הלקוי של ויניסיוס, שעדיין לא היה מעורב בשער בליגת האלופות העונה (), אלא האפשרויות בלעדיו והיכולת לשנות מערכים בזמן משחק. אנדריק נראה לא רע בכלל העונה, יכול להיכנס פנימה ולספק מהירות דומה לזאת של הברזילאי. גולר מזכיר את טוני קרוס בראיית המשחק, בלינגהאם יכול לעבור מהאגף קדימה.
אם זה לא מספיק, יש את ברהים דיאס שהראה שהוא יכול להשתלב בהתקפה ואת קרלוס אספי, חלוץ גדול שיכול לשחק ליד אמבפה. כל אחד מכניס מימד שונה לקבוצה שמשאירה לאחד השחקנים הכי טובים בעולם את המרחב שהוא צריך כדי להצליח. "ריאל רצה יותר ורצה יותר טוב בלעדיו", טען אקס ברצלונה ג'רארד לופס. האיזון חזר".
שאלה של איזון (Getty)
מצד שני, ויניסיוס בריאל כדי להישאר. הברזילאי האריך לאחרונה חוזה עד 2032 וזוכה לאמון מלא מצד פלורנטינו פרס, מה שהתבטא בין היתר בסיום דרכו של צ'אבי אלונסו על הקווים בשנה שעברה. ז'וזה מוריניו הגיע לקבוצה במעמד שונה ויכול "להעז" לספסל את ויני, בשונה מכמעט כל מאמן בעולם. זה עשוי להפוך את ריאל לקבוצה טובה יותר בפן הטקטי, אבל זה לא משתווה בהכרח למה שיש לוויניסיוס ברגליים.
הברזילאי, בשיאו, אחד השחקנים הכי טובים בעולם. גם אם הוא מתמודד עם ירידה חדה ביכולת מאז סאגת כדור הזהב ב-2024, עדיין יהיו משחקים בהם הוא יכול להיות הטוב על הדשא. האם הוא יכול להגיע לעמדה הזאת לצד אמבפה? האם יהיו קבוצות שירצו שחקן שנמצא בירידה מקצועית ואישית ובשכר מנופח?
היכולת במשחקים האחרונים הופכת את השאלה הזאת ליותר ויותר ריאלית לקראת המשך העונה, בטח כשוויניסיוס יחזור בליגה הספרדית אחרי שהקבוצה נראית כאילו היא התחברה בלעדיו. גם אם הוא יבקיע שלושער מול א.א.ק אתונה, קבוצה ברמה נמוכה יותר מהיריבות האמיתיות של ריאל, הדילמה הזאת לא הולכת לשום מקום. התשובה שלה עשויה לשנות את מאזן הכוחות של הכדורגל העולמי.