איתות חיובי: ברק בכר סיים את הניסוי בזמן

וגם: רודריגס? למה לא כיאל? אוהד חיפה נושא עיניו לחלון

תמיר אלחיאני  10.09.20 - 08:43
תחילת כתבה

יש משחקים, בייחוד באירופה ובייחוד נגד אנדרדוגיות מובהקות כמו זו שפגשנו אתמול (רביעי), ששום דבר טוב לא יכול לצאת מהם (חוץ מהכרטיס לשלב הבא, כמובן). תנצח שמונה אפס - יאמרו ששיחקת מול נגרים וזו לא חוכמה, ניצחון דחוק - ימטירו עליך אש וגופרית בעיתונות, תיקו ומטה - ועדת חקירה ממלכתית וגוג ומגוג וחושך על פני תהום.

יחסית למשחק מהסוג הזה, אפשר בהחלט לומר שיצאנו במינימום נזק. ברק בכר צלח את הבכורה האירופית שלו בשלום, ניקיטה חזר וכבש, ווידלסחוט עשה כשמו וסחט משהו כמו 35 צהובים, לא נרשמו פציעות או תקריות דיפלומטיות וההתמודדות הסתיימה, הלכה למעשה, בדקה ה-60.

הבוסנים החביבים אמנם אירגנו לנו ארבע דקות של דפיקות לב באדיבות סוכת דוד הנופלת שהיא הגנת מכבי חיפה, אבל החל משער השיוויון (וואוו!!!) של שרי, ההתנשפויות הבוסניות המייחלות לפיסת חמצן נקייה בתוך ענן הלחות החיפאי לא הותירו מקום לספק בנוגע לגורל המשחק.

המחצית הראשונה היתה יגעה ביותר, מיעוט מצבים ומשחק תקוע, בעיקר הודות למדור חידושים והמצאות השבועי של ברק בכר. מכריי הבאר שבעים הזהירו אותי שיש לו, לבכר, הרגל מגונה לבצע כל מיני ניסויים כאלו ואחרים בהרכבים ומערכים. לא ברור למה לעלות במרכז מעובה מול קבוצה חלשה כל כך, ולתקוע את כל הזרימה הטבעית מקדימה עם שרי ספון באגף.

בנוסף, חדי העין ודאי הבחינו שהשער של הבוסנים הגיע מטעות באמצע, כיסוי לא טוב של אבו פאני (במשחק טוב, אבל עדיין טעות שלו) פתח בור באמצע ובמצב של שלוש על שלוש לא באמת היה להגנה סיכוי (פיניש יפה של לנדרביץ' בשער). אז גם עיבוי האמצע כבלוק ההגנתי שנועד למנוע פדיחות לא באמת עבד.

אתמול בכר סיבך מעט משחק שיכול היה להיות פשוט הרבה יותר, אבל ייאמר לזכותו שהוא מתעשת מהר ולא מתחתן קתולית עם ההמצאות שלו, ובמחצית השנייה הוא ביצע את השינויים ששלחו את הבוסנים אחר כבוד למצוא מאוורר שיגאל אותם מייסוריהם בחדרי ההלבשה של סמי עופר.

וכמו תמיד, אחרי פגרה אין זמן לנשום - כבר ביום ראשון מחכה באר שבע שפתחה את העונה מצויין, עם הפורטוגלי המופרע שדופק מרפקים לכל עבר וגם פצצות למשקופים וסנטי שנחוש להוכיח שהוויתור עליו היה טעות. וביום חמישי בשבוע הבא תגיע לסמי יריבה הרבה יותר איכותית וקשה מהחברים מוכי הקוביד והעייפות מהבלקן.

מה נאמר ומה נדבר, עוד רבה המלאכה. עדיין חלודים, עדיין לא בקצב וביכולת של העונה שעברה, וגם ברכש יש עוד על מה לעבוד ומה להשלים. שתי רכישות די מבטיחות על הנייר, פלאניץ' (יותר מבטיח) ורודריגס (קצת פחות, למה לא בירם?!?! ), אבל גם החור שנפער בעמדת החלוץ השני (ירדן שועה לא חלוץ, מתישהו האסימון יירד אצל כולם) וגם האיתות מבולגריה פינת ג'יסר מגרדים לנו לריפרוש יומי כפוי בכל אתרי הספורט בתקווה לעוד וולקאם ירוק מהבהב.

השבוע הקרוב יהיה מבחן רצינות אמיתי עבור הקבוצה ויראה כיוון ברור לאן מועדות פניה העונה. גם החלון הזה ותוצאותיו ילמדו אותנו רבות על רמת השאפתנות והרעב של מכבי חיפה. האם ניתן את האקסטרה שתאפשר לנו עונה ארוכה במסגרת ארצית ואירופית, או שמא נתמהמה ונתמרח ולבסוף נסתפק, כמו כל העונות האחרונות, בחצי בואכה שלושת רבעי הקלאץ'?

כך או כך, טוב מאוד שעברנו בשלום את המשחק הדחוי, הכפוי והמטריד הזה ולא עשינו איזו פדיחה בלתי נשכחת. כידוע, ביקרנו גם ב"היכל התהילה" במסגרת פסטיבל השפל האיום שעברנו בעשור האחרון. וזה ממש, אבל ממש לא נעים. תשאלו את רוני לוי.

בריאות טובה לכולנו, ובסילוק הקוביד ננוחם.