הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

למען דני אבדיה: השינויים הדרושים בפורטלנד

ניצול ההזדמנויות, ההגנה והמצ'-אפ הנגדי. מתכוננים למשחק השני מול הספרס

רועי ויינברג
רועי ויינברג   21.04.26 - 16:30
Getting your Trinity Audio player ready...
פורטלנד טרייל בלייזרס עברה את טבילת האש שלה בפלייאוף, וזה הלך בערך בהתאם לציפיות. הקבוצה הפסידה 111:98 לסן אנטוניו במשחק הראשון, כשהיא תפגוש את הספרס שוב הלילה (בין שלישי לרביעי) בפרוסט בנק, האולם הביתי של הספרס. יש לא מעט דברים טובים שהקבוצה יכולה לקחת מההתמודדות הזאת, בעיקר בכל מה שקשור לדני אבדיה.

האולסטאר הישראלי קלע 30 נקודות עם 10 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בבכורה שלו בפלייאוף, אבל קשה להגיד שהיה משחק טוב של פורטלנד (או משחק יוצא דופן של הספרס). סן אנטוניו העלתה הילוך בכל פעם שהיה בכך צורך, והצליחה לנצח גם ביום בו דילן הארפר, דווין ואסל וסטפון קאסל, שלושה שחקני מפתח, קולעים ביחד ב-12 מ-33 מהשדה. סביר שזה ישתנה במשחק השני.

כפי שכתבנו לפני הסדרה, סן אנטוניו פייבוריטית גדולה. ניצחון במשחק אחד של פורטלנד יהיה יעד נאה, שניים יהיו הפתעה. ניצחון בארבעה והדחת הספרס? הפתעה בקנה מידה היסטורי, הגדולה ביותר מאז 2007 ואולי אפילו מאז מה שדנבר עשתה לסיאטל ב-1994. למרות זאת, זה רק 1:0 ובשלב מסוים במחצית השנייה סן אנטוניו הובילה ב-2 נקודות בלבד. אולי עדיין יש סיכוי? בשביל לענות על זה, ניסינו לסמן לכם את המפתחות מבחינת הבלייזרס למשחק השני.


לקלוע
בנאלי, נכון, אבל מתבקש. פורטלנד קלעה ב-10 מ-38 מהשלוש במשחק הראשון, 8 מ-33 אם אנחנו לא סופרים את אבדיה. ג'רו הולידיי, שחקן של 38% מהשלוש בעונה הסדירה, קלע ב-1 מ-7. דונובן קלינגן, מי שסומן מראש כמפתח בכל מה שקשור להוצאתו של ויקטור וומבניאמה מהצבע, קלע ב-0 מ-3.

הדקות הטובות ביותר של פורטלנד במשחק הזה, אגב, הגיעו ברגעים בהן אבדיה לא השתלט. רוב הנקודות של האולסטאר שלנו הגיעו ברבע הראשון והרביעי, בעוד המחצית השנייה נפתחה בריצת 0:8 כשהספרס זורקים שמירות כפולות על דני. מי שניצל את ההזדמנויות היה סקוט הנדרסון, בהופעת בכורה פנטסטית בפלייאוף, כשהוא היה אחד היחידים בפורטלנד שקלעו מרחוק.

יכול להיות שזה חלק מהפתרון מבחינת הבלייזרס, קבוצה שמראש הגיעה לפלייאוף הזה עם בעיית קליעה קשה מאוד. גם אם יהיו לה עוד ערבים של 8 מ-33, וסביר שיהיו, הקבוצה הזאת צריכה לנצל את השמירות הכפולות והדרך בה אבדיה מושך את ההגנה ולנסות להגיע לטבעת.

זה נכון במקרה של הנדרסון ושל שיידון שארפ, שלא ירצה לזכור את הבכורה שלו בה הוא קלע ב-4 מ-13. אם יש "בליץ" על אבדיה, זה אומר שמישהו אחר פנוי. הם צריכים לנצל את ההזדמנויות האלה, כפי שג'רו הולידיי עושה כאן. זה צריך לקרות גם לפני שהקבוצה בפיגור של 20 נקודות.




שאלת וומבי
לא בטוח שיש לקלינגן את הכלים לשמור על וומבניאמה, בטח ביום בו הוא קולע ב-5 מ-6 מהשלוש. האסטרטגיה של הבלייזרס נראתה כמו הדבר הנכון על פניו, ניסיון להרחיק את וומבי מהסל ולהמר על הקליעה שלו. לא סביר שנראה אותו קולע ככה לאורך רוב העונה, אבל גם כשרצה להגיע לסל, הוא עשה את זה. אוהדי פורטלנד טענו אחרי המשחק ש"אם הוא רק היה רוצה הוא היה קולע 60", ובכנות? זה לא נשמע מופרך.

רוברט וויליאמס נראה בתור מי שיש לו את הכלים האתלטיים כדי להתמודד עם וומבניאמה וצריך לשחק יותר, אך לא סביר שנראה אותו מצליח לתת 30-35 דקות טובות למשחק אחרי עונה נוספת מלאת פציעות. זה הימור שלא יפתיע אותי לראות את הבלייזרס עושים, אולי לקראת המשחק השלישי.

היתרון היחסי של וויליאמס על קלינגן היה דווקא בהתקפה. מעבר לאתלטיות האדירה של הטיים לורד, היו לו 5 "סקרין אסיסטס" (חסימות בהתקפה שהובילו לסל) לעומת אחת של קלינגן. ראינו את כוח המשיכה של וומבניאמה בהגנה ואת זה שהוא מצליח לאתגר זריקות שאף אחד אחר לא יכול. השאלה היא כמה קלינגן יכול להפריע לו.

זה לא רק עניין הקליעה, נושא בעייתי בפורטלנד שהיא כנראה לא תצליח לפתור במהלך הסדרה, אלא המשיכה שלו בהגנה. ראינו את אבדיה מצליח לעקוף את המוקש הזה עם יותר זריקה מהמיד-ריינג', יותר משחק עם הגב לסל ופחות כוח מתפרץ, אבל האורך המגוחך שלו מרתיע מכניסה לסל ומשבש זריקות.

כאן, למשל, זה קרה בצורה טובה מאוד. לא מקרי שאבדיה השיג נקודות וקיבל דקות בזמן בו וומבניאמה על הספסל, אבל ככל שהסדרה תתארך (אם אכן נגיע למשחק חמישי ושישי) הוא יקבל יותר דקות וירגיש יותר בנוח. המשימה הכי גדולה של הבלייזרס, אפילו יותר מהאחוזים, היא לגרום לו לזוז בהגנה. בימים בהם הוא לא יקלע ב-5 מ-6 מהשלוש, הוא יצטרך להתאמץ יותר גם בצד השני.



השמירה על אבדיה
האם סן אנטוניו עלתה על משהו? עוד לפני הסדרה נגענו במה שהספרס עשו מול שיי בעונה הסדירה, מעין ניסיון "לתת לו לנצח" ולהגביל את השחקנים האחרים. זה עבד, כשאבדיה זרק 21 פעמים - מהכמויות הגבוהות ביותר שלו העונה - והלך לקו שש פעמים בלבד, ירידה מהממוצע העונתי.

דווין ואסל אף הודה בסיום שהמטרה שלהם הייתה לזרוק כמה שיותר שחקנים רעננים על אבדיה בניסיון להתישו. נתוני השמירה של ה-NBA מעידים שהשומר המרכזי עליו אכן היה סטפון קאסל, אך ג'וליאן שמפיין וד'ארון פוקס עצרו אותו על 1 מ-6 משותף מהשדה (1 מ-3 מול שמפיין, 1 מ-3 מול פוקס).

בשני המקרים, באופן מפתיע, היה דמיון להגנה על וומבניאמה. ניסיון להוריד את דני רחוק מהצבע ולגרום לו לחשוב, עם שחקנים שהולכים 'אנדר' ונצמדים אליו אחרי החסימות. בין אמצע הרבע השני לאמצע הרבע הרביעי, דני אבדיה לקח שש זריקות בלבד. זה בדיוק מה שהספרס רצו.

התשובה, אותה הרגשנו בעיקר בגארבג' טיים, הייתה חסימות אגריסיביות. ברגע ששחקנים כמו ג'רמי גרנט ובעיקר רוברט וויליאמס באו בזוויות שונות מהחסימות ה'קלאסיות', זה נתן את המרווח הקטן שאבדיה צריך כדי לקלוע. סן אנטוניו קבוצת הגנה חכמה מאוד וסביר שלא נראה את אבדיה מסיים את הסדרה עם 30/10/5 למשחק, למרות שהוא מסוגל. אם צריך לתמצת את כל הכתבה הזאת למשפט, אז נאמר שראינו מה אבדיה מסוגל לעשות בשביל פורטלנד. בשביל שהיא תנצח, השאלה היא מה פורטלנד תעשה בשבילו.
-->