דני אבדיה לא היה טוב במשחק 3. מדהים שבמציאות שלנו אנחנו מתאכזבים מ-19 נקודות ו-9 אסיסטים במשחק פלייאוף, אבל האולסטאר הישראלי של פורטלנד הוא... ובכן... אולסטאר. וידענו שמאז החותמת הרשמית להיותו כוכב הציפיות ממנו הולכות להשתנות.
אחרי הבכורה ההיסטורית בפלייאוף (5/10/30) אבדיה רשם משחק 2 לא טוב מבחינה אישית עם 14 נקודות, 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, אך תיקן בגדול עם האסיסט המנצח והגנה מעולה. במפגש הקודם מול סן אנטוניו הוא נעצר על 3 מ-15 מהשדה, למרות חסרונו של ויקטור וומבניאמה, והיה חלק עיקרי בהפסד שקבע פיגור 2:1.
לכל שחקן יש הופעות פחות טובות, זה נורמלי לחלוטין ולכן אף אחד לא התרגש מהירידה במספרים של דני בשני המשחקים האחרונים, אבל אם הוא יתקשה גם במשחק 4 הערב, 22:30 ישיר ב-5SPORT, בארה"ב לא ירחמו עליו ויתחילו לאט לאט לשאול את השאלות הקשות.
"אנחנו מבינים שחטפנו אגרוף לתוך הפה במשחק 3", אמר אבדיה (שהשתמש בבחירת מילים מצוינת) לקראת ההתמודדות, "אנחנו חייבים לשחק יותר טוב". השיפור צריך להתחיל ממנו, "ראש הנחש" כמו שאוהבים לומר באמריקה - ומשם לבלייזרס יהיה סיכוי להשוות ל-2:2, בין אם וומבי שנמצא בסימן שאלה ישחק או לא. ככוכב, אבדיה לא יכול להרשות לעצמו להציג יכולת ירודה בפעם השלישית ברצף.
השאלה המרכזית שאבדיה רוצה להימנע ממנה בשלב הזה היא "האם הוא יכול להיות השחקן המוביל של קבוצה מנצחת?". דני הראה שיפור בכל אחת משש העונות שלו ב-NBA, הוא בסך הכל בן 25, ופשוט אי אפשר להגדיר לו תקרה, בטח אחרי מה שראינו ממנו במשחקים המכריעים בסוף העונה הסדירה/פליי-אין. לכו תדעו איזה מפלצת נקבל בעונה הבאה. ולכן השאלה הזאת לא הוגנת כרגע, אפילו אם אבדיה יהיה חלש עד סוף הסדרה, אבל ייתכן שהיא בלתי נמנעת בגלל סיבות שלא קשורות בכלל אליו.
זמן להתעורר (Getty)
עד לא כל כך מזמן חשבנו שהחמישייה של סקוט הנדרסון, שיידון שארפ, דני, טומאני קמארה ודונובן קלינגן תצמח ביחד, ובליגת הקיץ גם יאנג האנסן גרם לנו לפנטז, אבל ככל שהעונה התקדמה ובוודאי בשבועות האחרונים אוהדי הטרייל בלייזרס קיבלו תיאבון והפסיקו לחשוב רחוק.
אותם אוהדים גילו שלג'רו הולידיי (בן ה-36 בעוד חודש וחצי) יש עוד המון מה למכור, שרוברט וויליאמס (מסיים חוזה בקיץ) עדיין אקס פקטור בפלייאוף, שדמיאן לילארד (בן ה-36 בעוד חודשיים וחצי) מתקרב לחזרה ושאופציית יאניס אנטטוקומפו באמת מסתמנת כריאלית, במיוחד לאור העובדה שפורטלנד מחזיקה בבחירות עתידיות של מילווקי. אז הם שואלים למה לחכות בעצם.
הבלייזרס באמת רחוקים מהלך אחד מלהיות קונטנדרים, לפחות אם למהלך הזה קוראים יאניס, או קוואי, או יש שיגידו דוראנט. וזו הסיבה לכך שאין פלא שהיכולת של דני כאלפא בקבוצה רצינית עשויה לעורר דיון מוקדם מהצפוי. התשובה לשאלה הזו, אגב, יכולה להשפיע גם על הערך שלו בשוק, אם וכאשר (למרות שקשה לי להאמין שעם החוזה הנוח ב-NBA, וגם בלי קשר אליו, הוא יזוז לאנשהו).
בשביל השקט של אבדיה, וגם הצדק, מגיע לו שבסיום עונת השיא לא יפקפקו ב"אלפאיות" שלו. מגיע לו שהשיח על העתיד שלו יעלה סימני קריאה ולא סימני שאלה. ואם פורטלנד בכל זאת תנחית כוכב הקיץ, נלמד ליהנות מגרסה קצת אחרת של דני ונתמקד בלהתלהב מהסיכויים לטבעת.
אבל כל זה עוד מוקדם. אבדיה צריך לתת היום משחק "Bounce back" של כוכב ולמנוע פיגור 3:1 שישים את הספרס רגל וחצי בשלב הבא. דני יהיה חייב להיות יותר מדויק בזריקות שהוא בדרך כלל קולע (רק 2 מ-11 לשתי נקודות במשחק הקודם), להגביר את האגרסיביות בריבאונדים ולהמשיך לתקוף את הטבעת בכל הזדמנות, אך לחפש את העבירות קצת פחות בכוח.
בסיום הניצחון במשחק 2 אבדיה נשאל על היתרון שהיה לו ולחבריו אחרי שוומבי חטף זעזוע מוח וסיים את חלקו בהתמודדות – והוא דאג להזכיר שהם נראו טוב גם בדקות מול וומבי, ופרגן להולידיי על ההגנה עליו. אגב, הצרפתי הוא השחקן השני בלבד של הספרס עם מדד פלוס מינוס שלילי בסדרה (3-, סטפון קאסל עם 12-), כשדווקא לוק קורנט עם 24+ (השני הכי גבוה). כמובן שלפורטלנד יהיה הרבה יותר קשה לנצח אם וומבניאמה יהיה כשיר, אבל גם איתו, בטח בבית, לא מדובר במשימה בלתי אפשרית.
סנטר אחד שלא הגיע לסדרה הוא דונובן קלינגן, שמעמיד ממוצעים של 6.7 נקודות ב-32.0% מהשדה, 16.7% משלוש ו-50.0% מהעונשין לצד 9.3 ריבאונדים ו-0.7 חסימות. ראינו העונה שלל משחקים בהם קלינגן נראה כמו אולסטאר עתידי – וטיאגו ספליטר יצטרך לפחות אחד כזה מהסנטר הפותח שלו כדי לחולל סנסציה נגד האקסית. אם גם במשחק 4 הביג-מן הצעיר יתקשה, וויליאמס ימשיך לקבל דקות משמעותיות, ובנוסף הייתי נותן יותר קרדיט לשארפ בחמישייה נמוכה עם קמארה ב-5.
פורטלנד תעבור לסמול בול? (Getty)
זה יכול היה נחמד אם היינו מדברים רק על כדורסל, אבל אי אפשר להתעלם מנושא השיחה הכי חם בפורטלנד כרגע: טום דאנדון, שהצליח להפוך לבעלים עם ההשפעה השלילית הכי מהירה אי פעם.
בשביל כל מי שפספס את הפרקים הקודמים: דאנדון לא הטיס לסן אנטוניו את שחקני ה"Two-way" של פורטלנד (כולל קיילב לאב שהיה חלק בלתי נפרד מההצלחה העונה), את הכתב הרשמי של הקבוצה ואת צלם הקבוצה, הוא לא מוכן לשלם יותר ממיליון דולר למאמן ראשי (למה בכלל יש דיבורים על מאמן בזמן שספליטר עלה על כל הציפיות?), הוא דורש לבצע צ'ק-אאוט ממלונות בזמן כדי לא לשלם על צ'ק-אאוט מאוחר, הוא מנע מהמעסה של הקבוצה לקבל חדר טיפולים לפני משחקים וגם ביטל את החולצות שתוכננו למשחק 3, כשבמקום חולקו לאוהדים מגבות.
הייתי שמח שדאנדון ידאג לא להפוך לסיפור המרכזי של הבלייזרס בזמן שהקבוצה שלו בפלייאוף (או בכל זמן אחר), כי כל רעשי הרקע האלה חד משמעית מחלחלים לקבוצה, אבל זה כנראה מאוחר מדי כרגע. ולכן אבקש רק דבר אחד פשוט: תחלק חולצות לאוהדים במשחק 4.
אמנם לא הייתי במודה סנטר במשחק 3, אך לפחות דרך הטלוויזיה לא הרגשתי אווירת פלייאוף כמו באולמות אחרים, ולדעתי בגלל היעדר החולצות. כשרואים אולם שלם בצבע אחיד או בצבעים שונים של הקבוצה – זה עושה משהו ומכניס את כולם לטירוף. השחקנים צריכים את זה ולקהל מגיע את זה.
בסדרה המקבילה מינסוטה ביתרון 1:3 מדהים על דנבר כשאנתוני אדוורדס פצוע (עדיין לא ידוע מה מצבו) ודונטה דיווינצ'נזו קרע את האכילס, מה שגורם למשחק 3 של פורטלנד להרגיש עוד יותר מפוספס מבחינתה. בכל אופן, הכל תמיד פתוח בפלייאוף, הבלייזרס עדיין בחיים וחזרה אפשרית מהסרטים של דמיאן לילארד יכולה להגביה את התקרה ולטרוף את הקלפים, אבל כרגע הדבר היחיד שחשוב הוא גיים 4. והעיניים בו יהיו על דני אבדיה.