אדם סילבר לא היה צריך להגיד את זה, אבל הוא פשוט שיקף את האמת המובנת והלא כל כך אידיאלית של ימינו. ״ה-NBA זאת ליגה של היילייטים״, אמר הקומישינר לקראת עונת 2025/26 - ובכך הוא הצדיק את צריכת התוכן הבעייתית של הקהל שלו ברחבי העולם.
בעונה הסדירה של ה-NBA ישנם 1,230 משחקים (1,231 כולל גמר הגביע), כך שלעקוב אחרי כל האקשן זו משימה בלתי אפשרית. בטח עבור האוהדים, ובמיוחד עבור אלה שלא גרים באמריקה.
אז רוב חובבי ה-NBA, לפחות בין חודשים אוקטובר-אפריל, באמת חיים ומסתמכים על ההיילייטים והמספרים שקופצים להם ברשתות מדי יום. הם רואים את ניקולה יוקיץ׳ משחק 2K במציאות, את ויקטור וומבניאמה עושה דברים לא מהעולם הזה ואת לברון ג׳יימס וסטף קרי מנצחים את אב הזמן ונשארים ההצגה הכי טובה של הדור האחרון. ואז, בין כל הכוכבים הנוצצים, יש שחקן אפרורי שהוא במקרה ה-MVP.
שיי גילג׳ס אלכסנדר ו״היילייטים״ לא הולכים ביחד. הסופרסטאר של אוקלהומה סיטי, שהפך היום (ראשון) לשחקן ה-14 בהיסטוריה שזוכה פעמיים ברציפות ל-MVP, הוא סוג של תקליט שבור. מרגיש שכל לילה שלו מסתיים עם 30 נקודות, 50% מהשדה, 6-7 אסיסטים, ניצחון ו-0 מהלכים ויראליים. לא במקרה הוא שבר העונה את השיא של ווילט צ׳מברליין עם הכי הרבה משחקי 20+ נקודות ברציפות (כרגע עומד על 140). ׳מיסטר קונסיסטנסי׳.
את האוהד הממוצע, שמתרגש ממהלכים יפים או שורות סטטיסטיות נדירות, שיי לא מרגש. נסו לשאול את עצמכם כמה מהלכים ספציפיים שלו אתם זוכרים. כמובן שיש לו שלל רגעי קלאץ׳ מדהימים (בכל זאת שחקן הקלאץ׳ של העונה), כולל שלשת ניצחון מול יוקיץ׳ שהבטיחה לו מעשית את ה-MVP השני, אבל אין לו הטבעות יוצאות דופן או מסירות אמן שירעידו את האינטרנט.
אפילו אחרי אותה שלשה נגד דנבר, כשכל אוקלהומה סיטי חוגגת סביבו בטירוף, SGA נשאר קר רוח ופשוט הניף את ידו תוך שסימן ״2״ - מספר הגופייה שלו, ומספר הזכיות שלו ב-MVP החל מהיום. הוא לא יקפוץ על שולחנות או ישלוף חגיגה מיוחדת. הוא יחשוב על הכיתוב הבא בפוסט שלו באינסטגרם, וכשיישאל במסיבת עיתונאים האם הוא רוצה לנמק את הקייס שלו ל-MVP כמו וומבי, הוא יענה בחיוך: ״לא, אבל תודה על השאלה. אתן למשחק שלי לדבר בשם עצמי״.
זכייה שנייה ברציפות (Getty)
האופי הרגוע של גילג׳ס אלכסנדר הופך אותו למשעמם בעיני רבים, למרות שברמת המספרים, היעילות, הקליעות מחצי מרחק, ההתעלות במאני-טיים והניצחונות - הוא מייקל ג׳ורדן מודרני. שיי וג׳ורדן הם הגארדים היחידים אי פעם עם לפחות 30+ נקודות בממוצע ב-50% מהשדה בארבע עונות רצופות, אבל עדיין קשה לאכול לגמרי את הכוכב של הת׳אנדר, שגם שבר את השיא של MJ כגארד עם 30+ נקודות בממוצע באחוזים הגבוהים בהיסטוריה (55.3% העונה, ג׳ורדן 53.9% ב-1990/91).
כשיוקיץ׳ זכה באליפות הוא לא רק הגיב בצורה משעממת - הוא נראה משועמם, ורק רצה לחזור הביתה לסוסים שלו, אז למה בו כולם מאוהבים? כי הוא הג׳וקר, הוא מצחיק, סגנון המשחק שלו מהפנט והוא כבר חיבק את תדמית העוף המוזר שבא לעבודה משרדית ב-NBA. כנראה שהעולם לא צריך עוד סופרסטאר עם אופי מאופק, ושיי רובוטי מדי להרבה מאוד אנשים.
התדמית המפורסמת של שיי היא כמובן העונשין. במקום היילייטים (שלא ממש קיימים), הקליפים שלו שרצים ברשת על בסיס לילי הם כשהוא מקבל שריקות שנויות במחלוקת וסוחט עבירות בצורה מעצבנת. אז ככה:
1. זה באמת מעצבן.
2. חלק יותר וחלק פחות, אבל כמעט כל הכוכבים עושים את זה. וכשכוכב אחר שאינו שיי מנסה לנצל את החוקים לטובתו - זה כנראה לא יהיה ויראלי. כי הקטע שלו לא יביא לייקים.
3. שיי סיים בטופ 3 בחדירות לסל בחמש העונות האחרונות, כולל מקום ראשון בשלוש העונות הקודמות. ברור שמי שיחפש את הטבעת יגיע לסל. מעדיף שחקן ש״מחפש״ עבירות בחדירות מאשר בזריקות.
4. לדני אבדיה, שהוביל את הליגה בחדירות לסל העונה, קוראים ״Free throw merchant”. בדיוק כמו שיי. ״אני מבין שזה לא הכי יפה לצפייה ואני מבין את הביקורת, אבל זריקות עונשין זה אחד הדברים הכי יעילים, אז למה לא לנצל את זה?״, אמר אבדיה. מי שמתעסק בעונשין של דני - מפספס את דני, ומי שמתעסק בעונשין של שיי - מפספס את שיי.
לפספס את גילג׳ס אלכסנדר אומר לא להעריך את אחד הגארדים הטובים בהיסטוריה של המשחק הזה. וזה הפאול האמיתי.
נ.ב: פאול נוסף הוא של כתב ESPN שאמס צ׳ראניה, ששוב הרס את הרגע - ודיווח על הזכייה (הצפויה) של שיי ב-MVP בערך 10 שעות לפני ההכרזה הרשמית של ה-NBA בשידור של ׳אמאזון פריים' (מתחרים של ESPN). בזמן הספוילר השעה הייתה 08:50 באוקלהומה סיטי, ביום ראשון שהוא יום חופש. חלק גדול מאנשים עדיין ישנו, ואולי גם שיי עצמו. מתסכל מאוד.
גילוי נאות: אני הצבעתי לניקולה יוקיץ׳. הוא הרוויח את הקול שלי ל-MVP אחרי עונה אישית שספק אם נראה שוב, אבל זה לא אומר לשנייה ששיי גילג׳ס אלכסנדר הוא לא זוכה סופר ראוי. שימו בצד את ההיילייטס, ואת הנרטיביים, ותתמקדו בגדולה שאנחנו זוכים לראות.