בינינו, קשה לי להאמין שדיון ה-GOAT בין מייקל ג'ורדן ללברון ג'יימס יגיע לסיומו, לפחות ב-10-15 שנים הקרובות (עד שיקום עז חדש, אם יקום), אבל מצד שני – גם לא חשבתי שנקבל הכרעה בין ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו.
אלא שאז הגיע מונדיאל 2022 שעשה את ההבדל, ואז מונדיאל 2026 שרק מגדיל את הפער. כמובן שאוהדי רונאלדו המושבעים יישארו לעד עם האליל שלהם, וזה לגיטימי וחלק מהקסם בספורט, אך בעיני רוב כדור הארץ, הדיון המפורסם מאחורינו. הטבע שלנו הוא לזכור את הסוף, כך שאם בסוף הזה קורה משהו יוצא דופן, הנרטיב משתנה.
כדי שהכף בדיון ה-GOAT של הכדורסל תיטה באופן רציני לכיוונו של לברון, הוא צריך עוד אליפות אחת – החמישית בקריירה, מתוך 11 גמרים. אליפות בגיל 42 (כשחקן מוביל/משמעותי), בעונתו ה-24 ב-NBA (ג'ורדן לשם השוואה שיחק 15), עשויה להיות כבר יותר מדי.
גם פה יהיה קשה לשכנע אחרת את מי שגדל על MJ, עוד יותר מאשר בוויכוח המקביל בכדורגל, אך אם נקבל פינאלה מהאגדות לסיפור הזה, רוב העולם יעניק למלך הסלים בכל הזמנים את הכתר האמיתי. וזה מוביל אותנו להחלטה, אולי האחרונה בקריירה, של לברון ג'יימס.
16 שנים אחרי ההחלטה ההיא, כשהפעם כולם מחכים ל"שאמס בומב" במקום לשידור חי בטלוויזיה הארצית באמריקה, לברון שוב רוצה לבחור נכון. אז מה אנחנו יודעים? שלברון שחקן חופשי, שבקרוב הוא יעבור לקבוצה חדשה (או ישנה) בפעם הרביעית, שהוא מוכן לחתום על חוזה נמוך כדי להיאבק על טבעת, ש-27 מתוך 30 קבוצות ה-NBA גיששו לגבי צירופו ושישנן חמש מועמדות מובילות במירוץ: קליבלנד, מיאמי, פילדלפיה, גולדן סטייט ומינסוטה. וכאן נשאלת השאלה, מבין האפשרויות הללו - מה היעד הכי נכון עבורו?
דיון ה-GOAT עשוי להיות מוכרע. ג`ורדן וג`יימס (GETTY)
האופציה המתבקשת: קליבלנד או מיאמי
לא בטוח שהשחקן המבוגר בליגה רוצה או צריך הרפתקה חדשה לגמרי, בה הוא יצטרך "להוכיח" את עצמו בפני עיר שלמה שהתרגלה לסבול ממנו וטינפה עליו במשך למעלה מ-20 שנה. אם לברון יחזור הביתה לאוהיו או ייקח פעם נוספת את הכישורים שלו לסאות' ביץ' – הוא גם יתקבל באהבה ענקית ע"י אוהדים שהתגעגעו אליו וגם ישחק בקבוצת צמרת שזקוקה לו.
הקאבס הגיעו בעונה החולפת לגמר המזרח (וחטפו סוויפ מהניקס) בפעם הראשונה ללא לברון מאז 1992, וכבר יש להם בסיס מוכן עם דונובן מיצ'ל, אוון מובלי, ג'רט אלן וג'יימס הארדן. רק דמיינו "קליבלנד דיס איז פור יו" ב-2027. אקורד סיום מושלם, אבל לא כל כך ריאלי. חסר שם כוח אש וגם יש תחושה שהמורשת של לברון בקאבס מיצתה את עצמה.
חזרה להיט, עם יאניס אנטטוקומפו, זה כבר סיפור אחר. לברון לא עבר למיאמי ב-2010 כדי להסתפק בשתי אליפויות (גם לא בשלוש, בארבע, בחמש או בשש כפי שאמר באותו נאום) והוא מעולם לא שיחק עם שחקן בסדר גודל של יאניס. קדנציה שנייה לעומת שלישית, אנטטוקומפו לעומת מיצ'ל וסגל חדש לעומת סגל שכבר נכשל זה חתיכת הבדל.
לברון יכול לפרוח בהתקפה החדשה של אריק ספולסטרה שכמעט ולא כוללת מהלכי פיקנ'רול, אך הוא צריך קלעים סביבו וזו נקודת התורפה של מיאמי. מה שכן – הגנתית, יהיה לו הרבה יותר קל עם יאניס, באם אדבאיו, אנדרו וויגינס ודביון מיצ'ל. שם הוא גם יוכל להיות הפליימייקר שהוא, בלי הארדן שיהיה חייב את הכדור בידיים. אני סקפטי מאוד לגבי הפרויקט של מיאמי, אבל עם לברון יכול לקרות שם משהו מעניין.
יחזור למקומות להם קרא בית? (GETTY)
האופציה הרומנטית: גולדן סטייט
שני גדולי הדור, לברון ג'יימס וסטף קרי, בריקוד אחרון משותף. זאת תהיה ההצגה הכי טובה ב-NBA, בטוח הכי מעניינת, המחירים של הכרטיסים לכל משחק יהיו בשמיים ואי אפשר יהיה להוריד מהם את העיניים.
מגיע ללברון וסטף ליהנות אחד מהשני כחברים לקבוצה ב-NBA ומגיע לנו ליהנות מהקסם הזה במשך עונה שלמה. כשקיבלנו את שניהם ביחד באולימפיאדת פריז 2024 (ביחד עם קווין דוראנט) זו הייתה חוויית הכדורסל האולטימטיבית. שירה בתנועה. שנים של יריבות מיתולוגית שהתנקזו לתוך פנטזיה עם מטרה אחת. כאילו מסי ורונאלדו עברו לאותה קבוצה.
אבל... האם באמת היינו רוצים לראות את מסי ורונאלדו באותה קבוצה? יש משהו יפה בכך שהם יריבים נצחיים. יש משהו יפה בכך שלברון וסטף שיחקו רק פעם אחת ביחד, בנבחרת הלאומית, וזכו במדליית זהב בלתי נשכחת. לפעמים לא צריך להרוס סיפור טוב.
נניח וקרי ודריימונד גרין יצליחו לשכנע את לברון להגיע לסן פרנסיסקו – הסיכוי לאליפות של הקבוצה המבוגרת ב-NBA לא יהיה גבוה במיוחד. קרי בן 38, גרין 36, ג'ימי באטלר הפצוע (בלי מועד חזרה) 36 וקריסטפס פורזינגיס הפציע מפה לשם בן 30.
תחילה הרומנטיקה תנצח, עד שהיא לא, ואז נצטרך לראות את לברון וסטף יורדים מופסדים ביחד מהפרקט תוך שהם רואים את אב הזמן מגחך לו. וזה מחזה שלאוהדי הכדורסל לא מגיע. עדיף להתרפק על הרומנטיקה של פריז.
החברים לנבחרת יהפכו לחברים לקבוצה? (GETTY)
האופציה הכי טובה לאליפות: מינסוטה/פילדלפיה
מבין המועמדות שידועות לנו, הצעד ההגיוני ביותר מבחינת לברון (בהנחה שהמטרה היא אליפות) יהיה להצטרף ללהקת הזאבים של אנתוני אדוורדס או לג'יילן בראון בקבוצה המסקרנת שהסיקסרס בונים.
בעונה החולפת הטימברוולבס ניצחו פעמיים את סן אנטוניו בחצי גמר המערב ובשנתיים קודם לכן הם הגיעו עד לגמר המערב. אדוורדס משתדרג מעונה לעונה ורק בן 24, לאמלו בול הצטרף, ג'יידן מקדניאלס אדיר ועם רודי גובר ואיו דוסומו בהחלט אפשר לחלום רחוק. זאת קבוצה מוכנה, עזיבתו של ג'וליוס רנדל לא בהכרח תפגע בהם (העזיבה של נאז ריד כן) ויש להם גם צעירים שיכולים להתפתח לשחקני מפתח. יהיה כיף לראות את לברון עם "הבן של ג'ורדן", וכמו באופציית מיאמי – במינסוטה הוא יוכל "להתחבא" בהגנה.
אם לברון יגיע לפרוסס בפילי הוא יפתח בחמישייה שתכלול גם את טייריס מקסי, וי ג'יי אדג'קום, בראון וג'ואל אמביד. סופרסטאר בן 25, עוד אחד מהגארדים הכי מבטיחים בליגה, ה-MVP של גמר 2024 וה-MVP של עונת 2022/23. קונטנדרית. דין ווייד, אנפרני סיימונס, קיילב לאב והרוקי לבארון פיילון ג'וניור שהצטרפו הקיץ יחזקו משמעותית את הצוות המסייע של ניק נרס.
האופציות הקלות ביותר לאליפות הן כמובן אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו, דנבר יכולה להיות יעד מרתק (שיתוף פעולה של לברון עם ניקולה יוקיץ' זה IQ הכדורסל הכי גבוה שיכול להיות) ועם כמה שזה נשמע מופרך – לא אתנגד לקינג ג'יימס במדיסון סקוור גארדן.
לברון קושר לניקס כמה וכמה פעמים לאורך הקריירה שלו, ועכשיו, אחרי האליפות, אין יותר לחץ בשני הצדדים וכולם יכולים להרוויח. ניו יורק מגביהה את התקרה שלה ולברון גם משחק ב"מכה של הכדורסל" (יסמן 'וי' על שני השווקים הכי גדולים של הליגה) וגם מצטרף לחמישייה שלפני רגע הדהימה את העולם. בלי מיצ'ל רובינסון ועם תחרות הרבה יותר קשוחה במזרח, ייתכן שהניקס אפילו צריכים את לברון כדי לרשום בק-טו-בק.
יכול להשיג עוד טבעת אחת אם יבחר נכון (GETTY)
סבב פרידה?
עונת 2015/16 של לוס אנג'לס לייקרס הייתה מוקדשת לסבב הפרידה של קובי בראיינט, אותו הוא סיים עם 60 נקודות בניצחון על יוטה. כל הדבר הזה היה מרגש וראוי, ורק ככה יכולנו להיפרד כמו שצריך מקריירה אגדית, אבל זה לא היה קורה אם הלייקרס היו מועמדים לאליפות.
הלייקרס של אותה עונה סיימו במקום האחרון במערב עם מאזן של 65:17, מה שאפשר לקובי, ל-NBA ולאוהדים לסחוט את המיץ וליהנות ממנו עד הסוף האייקוני. זו הייתה עונה שבה הכדורסל הפך לשולי, וגם ללברון מגיע לחוות עונה כזאת.
אם לברון יסיים את הקריירה שלו בקונטנדרית ולא יזכה באליפות, משחקו האחרון בהחלט יהיה הדחה כואבת מהפלייאוף. ככה אתם מדמיינים את הסיפור של לברון נגמר? זה מה שהוא למד מהוליווד אחרי 8 שנים בלוס אנג'לס?
בהנחה שבעונה הקרובה לברון ייאבק על אליפות (שזה מוערך בפני עצמו), ולא יכריז על סבב פרידה, הייתי רוצה לראות אותו חוזר לעונה אחרונה ב-2027/28 שבה הוא יילך בדרכו של קובי וייהנה מאהבה בלתי רגילה בכל אולם שהוא ידרוך בו. ואם גם אז הוא יהיה בקבוצה תחרותית ולא יזכה באליפות, תתכוננו לסוף הוליוודי באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028.
בעוד שנה-שנתיים כנראה שכבר נדבר על לברון ג'יימס כשחקן עבר, אז אחרי כל המילים האלה והדיבורים (המאוסים לפעמים) על GOAT וטבעת, פשוט תעריכו את תופעת הטבע הזו. תעריכו את העובדה שכולנו מתעסקים ביעד הבא של שחקן בן 41 וחצי, עם זקן אפור, שהשלים שנתיים מלאות עם הבן שלו באותה קבוצה. לא רק כי הוא לברון, אלא כי הוא עדיין, איכשהו, אחד השחקנים הכי טובים בעולם.
או אולי בכלל יסיים בסיבוב פרידה (GETTY)