בימים העליזים בהם הלוס אנג'לס קליפרס היו "לוב סיטי", ההצגה הכי טובה בלוס אנג'לס, לא היו הרבה דברים מהנים יותר - אלא אם הייתם יריבות של הקליפרס באותה נקודת זמן - מאשר מתפרצות או התקפות מעבר של שניים על אחד.
שחקן אחד עם הכדור, בדרך כלל כריס פול, היה רץ מצד אחד או מכדרר עם עין על הצבע אחרי פיקנרול מהיר, והשחקן השני, בדרך כלל בלייק גריפין או דיאנדרה ג'ורדן, היה עולה לאוויר, תופס את הכדור - ומוריד דאנק מהדהד על ראשו של יריב מסכן שלא מבין מה נחת עליו.
אתמול בערב, שנה פחות יום מאז הדיווח הראשוני בפודקאסט של פאבלו טורה על מה שיהפוך להיות העונש החמור בתולדות הליגה, הקליפרס עצמם היו אלה שחטפו מתפרצת של שניים על אחד - אדם סילבר פלוס ארגון השחקנים, שעד לפני רגע נראה שבקליפרס היו סבורים שנמצא בצד שלהם - ועד עכשיו, כך נראה, הם לא מבינים, ובטח שלא אוהבים, את מה שנחת עליהם.
חגגו לפני הסל
בין שלל התלונות שהתיזו אתמול הקליפרס לחלל האוויר בתגובה לפרסום העונש, היתה הטענה כי הליגה לא עדכנה את הקליפרס מראש על העונש. שזה מצחיק, כי רק לפני כשבועיים פורסמה ב-ESPN כתבה שכביכול מאותתת שסטיב באלמר והקליפרס יוצאים נקיים מהסיפור - מה שגרם לזעם ברשתות החברתיות על היד המקלה נגד הקליפרס. ב-NBA באופן חריג סירבו אז לשתף פעולה עם הכתבה, כאשר דובר מצד הליגה מסר את מה שיכול להופיע בהגדרה המילונית ל"אנדרסטייטמנט" - וטען שבכתבה "נפלו אי דיוקים משמעותיים ורבים".
בכתבה ההיא, שאפשר להעריך בסבירות גבוהה שיצאה לפועל ביוזמת בכירים במועדון, נאמר כי הליגה לא מצאה עדות לכך שהבעלים סטיב באלמר, אחד מעשירי תבל, הזרים כספים (Funnelled) בדרך עקיפה לקוואי. עוד בכתבה, הקליפרס נתלו בחוקי הליגה שבהחלט מאפשרים לקבוצות לשמש כמתווכות בין שחקנים לבין חברות מסחריות, ודאי כאלה שנותנות חסות לקבוצה, באשר ליכולתם לעשות כמה ג'ובות בעסקאות פרסום מחוץ למגרש, ואף ציטטו מתוך מזכר שנשלח לקבוצות הליגה על כך בשנים האחרונות.
הדו"ח המפורט של חברת החקירות ווכטל, ליפטון, רוזן וכץ שפורסם אמש, למעשה, אכן לא מייחס לבאלמר עבירה של העברת כספים עקיפה מכיסו לקוואי. במובן הזה, למרבה האירוניה, המסקנות אליהן הגיעו אנשי הקליפרס, שכנראה רצו לנקות את עצמם כמה שיותר מהר ולקבע נראטיב לפני שתוצאות החקירה הרשמיות יגיעו, כן היו בכיוון - המילה Funnel על הטיותיה לא מופיעה ב-35 עמודי הדו"ח.
מה שכן מופיע שם זה תיאור של באלמר כמי שעמד בראש מועדון שמוכן היה להקריב את היושרה שלו לטובת התמודדות על אליפות ולהעלים עין במקרה הטוב, או לשתף פעולה במקרה הפחות טוב, עם דניס רוברטסון, הדוד ומנהל העסקים של קוואי - המתואר בדוח כאיש עסקים חמדן וחצוף.
בדו"ח לא כתוב כי לשחקנים אסור להרוויח מעסקאות פרסום כאלה, אבל הוא מאשים את הקליפרס בכך שלא רק תיווכו בחיבורים בין קוואי לבין ארבע חברות שונות, או הגיבו לבקשות כאלה משני הצדדים, אלא יזמו את החיבורים האלה, היו מעורבים בהכתבת תנאי החוזה, ואף תימרצו את אותן חברות באמצעות הסכמים מסחריים שאלה חתמו עם הקליפרס, שבאותה תקופה בנו אולם חדש במיליארדי דולרים - והיו צריכים ספקים.
למעשה מתואר כאן דפוס מאוד ברור: דוד דניס, שהציב לעצמו יעד של 10 מיליון דולר בכל עונה בהסכמים מחוץ למגרש, "לא יכול לחכות, חייב לקבל כסף" (לפי הציטוט בעמוד 12), ובאלמר אמר לרוברטסון שהוא ואנשי הקליפרס "עובדים באופן קולקטיבי כדי לנסות ולעזור ללנארד להשיג את יעדיו הכלכליים"; ג'יליאן זאקר, סגנית הנשיא לענייני עסקים, אישררה לרוברטסון כי באלמר "יעמוד בהבטחתו".
הקריב את היושרה בשביל סיכוי לאליפות. באלמר (Photo by Jevone Moore/Icon Sportswire via Getty Images)
אני לא צד בעניין? אני רק מתווך?
עשרות מיליארדרים המשמשים כיום כבעלי קבוצות, ועוד רשימה לא קצרה של כאלה שמייחלים להיות כאלה יום אחד, חיכו לדוח הזה הרבה זמן. גם כדי לראות האם אדם סילבר, שהפעולה הראשונה שקיבעה אותו כ"שריף" היתה נגד הבעלים הקודם של הקליפרס, דונלד סטרלינג, אחרי דליפת ההקלטות הגזעניות שלו ב-2014, יכול לעמוד מול בעלים אמיד כמו באלמר ומועדון מאחד משני השווקים הגדולים של הליגה - וגם כדי להבין מה מותר ומה אסור כאשר הם מנסים לבנות מועדון עם חלון אליפות של שנים רבות, בליגה שחרתה על דגלה את השוויון התחרותי.
אז מה מתברר מהדו"ח? שכן, לגמרי מותר לתווך בין שחקן לחברה מסחרית. וכן, במשתמע אין בעיה ששחקנים יוותרו על חלק ממשכורתם במסגרת חתימת חוזה ויקבלו כסף דרך חברות מסחריות. אבל הקו שנמתח אמש קובע כי חלקן של הקבוצות חייב להסתיים בשלב ההיכרות בין השחקן לבין החברה המסחרית, וגם כי יוזמות להסכמים כאלה חייבות לבוא מצד השחקן או מצד נותנת החסות.
כל פעולה מעבר לכך, אם מדובר על קביעת סכומים או תמרוץ חברות שעדיין לא שימשו אז כנותנות חסות לחתום על הסכמים עם שחקנים כדי להפוך לספונסריות - אסורה בהחלט. ואם כעת תיפתח תיבת פנדורה ויתברר כי קבוצות נוספות נהגו כך? גם הן ייענשו.
"טבעם החריג של הסכמי החסות בין שלוש החברות המסחריות לבין לנארד (לא דווחו ולא דרשו דבר מצד השחקן) גרמו לחוקרים לתהות מדוע החברות נכנסו אליהן", נכתב בדו"ח, "והחקירה העלתה את התשובה: מכיוון שהקליפרס יזמו, התניעו ואיפשרו לחברות האלה להיכנס להסכמים עם מר לנארד דרך עסקאות יוקרתיות עם המועדון".
בתחילת יוני 2020, בעת שזאקר 'ערכה היכרות', לא בוינגו, לא דקטרוניקס ולא לוקטון (שלוש החברות הנוספות פרט לאספיריישן), החזיקו בהסכמים מסחריים עם הקליפרס - אבל כל השלוש היו בשיחות לגבי אספקת שירותים עסקיים למועדון או לאולם; בתוך שבועות ספורים אחרי ה'היכרות', כל החברות חתמו על הסכמים במיליוני דולרים רבים מול הקליפרס. שתיים מהן קיבלו תשלום של 10 מיליון דולר מראש, לפני תחילת ההסכם עם לנארד. השלישית קיבלה 2 מיליון דולר יום אחרי שהעבירה ללנארד את התשלום הראשון".
ברנסון ו-וומבי יפלסו את הדרך?
לחובת הקליפרס עמדה גם העובדה שאפילו בימי באלמר זו לא הפעם הראשונה שהקבוצה יוזמת חיבור בין שחקן לבין חברה מסחרית בניסיון לתגמל אותו מעבר לשכר שהקבוצה יכולה לשלם; בפעם הקודמת זה קרה עם דיאנדרה ג'ורדן ב-2015. הקנס הזה היה מינימלי, 250 אלף דולר, ובאלמר יכל אז להתנער בטענה שהוא עדיין לא מבין איך העסק עובד.
זו גם לא הפעם הראשונה שבה שמו של רוברטסון עולה לכותרות, ומבין השורות עולה כי הדרישות המופרכות שלו מקבוצות במהלך חיפושו אחרי בית חדש בקיץ 2019 - כמו מניות בקבוצה, מטוס פרטי והבטחה להסכמי חסות - שמו את הקליפרס תחת זכוכית מגדלת וחייבו את אנשי המועדון לדווח על הדרישות הללו להנהלת הליגה.
בפועל? הדרך שבה הקליפרס נהגו עם קוואי לפי הדוח מתארת מצב בו ראשי המועדון כבר ידעו היטב איך העסק עובד, הבינו שזו הדרך לשמור על הסופרסטאר שלהם מאושר - והפכו את העסק למפעל. הדוח מייחס לראשי הקליפרס, בעיקר לזאקר, נסיונות להתנסח במיילים בצורה של כיסתוח שכביכול משאירה את הקליפרס בתפקיד המתווך בלבד.
ואם יש משהו שהליגה שונאת עוד מימי דייויד סטרן, כמו במקרה של העונשים לרון ארטסט בזמנו, אלה אנשים שרמז דק, קנס אחד או אזהרה מהליגה, לא מספיקים להם כדי לשנות את דרכיהם. זו גם הסיבה שהקנס היה המקסימלי במסגרת החוק: עבירות על עקיפת תקרת השכר מאפשרות ענישה של עד 7.5 מיליון דולר, וכאן היו ארבע חברות כאלה, מה שהוביל להחלטה על 30 מיליון.
ומה עם שחקנים אחרים שוויתרו על חוזה מקסימלי? ג'יילן ברנסון עשה זאת במוצהר כדי לאפשר לקבוצתו להתחזק; ההבאה של או.ג'י אננובי וקרל אנתוני טאונס, שניים מגיבורי האליפות, רק אישררה שהוא עשה את הצעד הנכון. גם ויקטור וומבניאמה השאיר 50 מיליון על השולחן הקיץ, כשוויתר על בונוס שהיה מקבל אם היה זוכה ב-MVP או בשחקן ההגנה של העונה (בונוס כזה סיבך מאוד את קליבלנד מבחינת תקרת השכר כאשר אוון מובלי זכה בשחקן ההגנה שנה קודם).
כאשר ברנסון חתם על החוזה, פול פירס טען שהוא "בטח קיבל כסף מתחת לשולחן. חייב להיות משהו!". המשהו הזה התברר כאליפות שסידרה ועוד תסדר לברנסון הסכמי חסות גדולים, שלא לדבר על הדבר השולי והקטן שנקרא הגשמת חלום עבורו ועבור עיר שלמה ומועדון מקולל.
אז כן, עוד שחקנים יוכלו להשאיר עשרות מיליונים על השולחן, כאילו שבאמת מנהל הבנק שלך בפאניקה אם תרוויח רק 240 מיליון דולר במקום 289, ואז ללכת לחברות מסחריות (רק במעורבות מינימלית של הקבוצות!) ולקבל מהן כסף - וכך גם לשמור על חשבון בנק מתוחזק היטב וגם להגדיל סיכוי לאליפות.
בהנחה שתנאי הפתיחה שווים לכל הכוכבים והקבוצות, אין דרך למנוע את זה, ובתכלס, גם אין סיבה: כסף קשור במידה רבה לאגו, וויתור על אגו לטובת הצלחה קבוצתית הוא לא דבר מבורך? לפעמים לא צריך לחפש מתחת לשולחן, אלא דווקא מתחת לפנס - או לזרקורים הבוהקים במדיסון סקוור גארדן.
השכיבו מיליונים ויפלסו את הדרך? ברונסון ו-וומבי (Photo by Gregory Shamus/Getty Images)
לא, ימי קוואי ממש לא מאחורינו
ב-10 באוקטובר ייפגשו טורונטו והקליפרס בוונקובר למשחק קדם עונה שהיה אמור להיות חגיגי, במסגרת משחקי ההכנה שהליגה מקיימת ברחבי קנדה, אבל יזכה לסיקור נרחב בהקשר אחר לחלוטין. המשחק נקבע כשהטרייד של קוואי לרפטורס תמורת ברנדון אינגרם ושתי בחירות סיבוב ראשון כבר היה ידוע, וכאשר עננת החקירה נגד הקליפרס עדיין ריחפה באוויר.
די לא ברור מה עבר לשתי הקבוצות בראש, אולי חוץ מניסיון לשדר עסקים כרגיל; אם הקליפרס באמת היו יוצאים בזול מהחקירה, כפי שקיוו, המשחק הזה היה סוג של סגירת מעגל - הנה, ימי קוואי מאחורינו ואנחנו עם הפנים קדימה.
העיתוי של העונש עבור הקליפרס מגיע בתזמון מבאס במיוחד. גם ככה השיא של עידן קוואי ופול ג'ורג', אחרי ההחתמה הכפולה בקיץ 2019 שהדהימה את הליגה ונחגגה באינספור הזדמנויות ובקמפיינים ברחבי לוס אנג'לס, היה גמר מערב אחד בשנת 2021 - בעוד השחקן ואחת הבחירות שהעבירו לאוקלהומה סיטי תמורת ג'ורג' הפכו ל-MVP שיי גילג'ס אלכסנדר ולסיידקיק הנפלא שלו, ג'יילן וויליאמס.
כעת הצל של אותה עסקה, שממנו כבר עמדו להשתחרר (אחרי שבחירה אחרת שלהם סידרה לת'נדר את הסנטר הספרדי אדאי מארה, שיכול לעזור לה לחזור לפסגה), חוזר לרדוף אותם. המועדון שנתקע מאז 2019 כמעט בלי בחירות דראפט יישאר מוגבל עד 2033, לפחות. עשור וחצי של דיכאון בגזרה אחת. קוואי הלך, העננה נשארה.
בעונה שעברה כבר שיחק להם המזל ובחירה 5 של אינדיאנה, אותה קיבלו בעסקת איביצה זובאץ, הניבה להם את הרכז המבטיח קיטון וואגלר. הם היו אמורים לקבל מהפייסרס גם בחירה בלתי מוגנת ב-2029 וכעת היא נלקחה מהם, יחד עם בחירות בארבע העונות העוקבות. נכון שעוד יש להם בחירות (שצפויות להיות נמוכות) נוספות ב-2027, 2029 וכעת, עם השלמת העסקה מול הרפטורס, גם ב-2031 ו-2033, רק שחוקי הליגה אוסרים על קבוצה להישאר בלי בחירות סיבוב ראשון שנתיים ברצף - כך שמעשית הם לא יכולים לסחור באף בחירת סיבוב ראשון לפחות עד 2034. ווגלר אמור להיות אבן פינה למועדון בראייה של שנים קדימה, בנוסף לשחקנים אחרים אותם היו אמורים לבחור בסיבוב הראשון - וכעת דרך נוספת להתחזק נשללה מהם.
ההשעיה אתמול של לורנס פרנק, הסמכות המקצועית הבכירה, זכתה לתגובות ציניות מצד רבים שתהו אם הקליפרס לא ייצאו נשכרים מכך. רק שבשקט, פרנק עשה עבודה לא רעה בכלל בשנים האחרונות בבניית הסגל, בהתחשב בכך ששני הסופרסטארים שלו בקושי היו זמינים בגלל פציעות חוזרות ונשנות. עסקאות טובות על שחקני משנה (כולל רוי האצ'ימורה ומקס סטרוס בקיץ הזה) ומציאת יהלומים לא מלוטשים כמו ג'ורדן מילר וקובי סנדרס השאירו את הקבוצה במרוץ הפלייאוף, גם כשזו לא היתה אמורה להיות בו בכלל, והטריידים על זובאץ ולנארד סוף סוף נתנו לקליפרס אופק לבנייה מחדש - אופק שנסתם חלקית עם הפסיקה אתמול.
המורשת תוכתם? קוואי (Photo by Soobum Im/Getty Images)
קנס קטן, כתם גדול?
ביקורת אחת שכן נותרה נגד סילבר והחלטת הליגה נוגעת לעובדה שקוואי נדרש לשלם 700 אלף דולר בלבד כקנס, שחוזהו נותר בעינו ושכעת הוא יוכל להשאיר את הקליפרס בלהבות ולנדוד צפונה בחזרה לזרועותיו של דרייק. בפרשת מינסוטה וג'ו סמית' בתחילת המאה, חוזהו של סמית' בוטל כליל. רק שעיון בדוח גם מסביר בדיוק למה ההחלטה כאן היתה שונה.
סמית' קיבל הבטחה עתידית - בניגוד לחוקי הליגה - לחוזה גבוה יותר מול הטימברוולבס, כך שהחוזה בין השחקן לקבוצה היה במוקד ההפרה; כאן החוזים של קוואי מול החברות המסחריות היו אלה שהפרו את התנאים, ומכיוון שאותם אי אפשר היה כבר לבטל מכיוון שרוב הכסף כבר הועבר, אין סיבה לגעת בחוזה הנוכחי שלו עם הרפטורס. כן, נראה שהקנס נמוך מדי. כן, יש מי שיראה בכך עוד ויתור של ה-NBA לשחקנים. אבל יש כאן שני אלמנטים שחשוב להסתכל עליהם.
אחד זה שקוואי עצמו, לפי הדוח, לא היה מעורב בתהליכים הבלתי חוקיים, והקפיד לתת לדוד דניס לעשות את העבודה המלוכלכת, בעוד שהוא התרכז בלשחק (או להיות פצוע) והכסף זרם לחשבון הבנק. הוא כן "הפר את חוקי תקרת השכר כאשר לחץ בהצלחה על הקליפרס במשך שנים רבות לעזור לו בהשגת הכנסות מחוץ למגרש", אך עשה זאת "דרך התנהלותו של מר רוברטסון".
הדוד, ממנו התנער קוואי גם פומבית כאשר הלך לסוכן ומנהל עסקים אחר לפני מספר חודשים - ספג את העונש החמור ביותר בפרשה, ולא יוכל להיות מעורב בעסקים עם ה-NBA למשך 5 שנים קדימה. אל תקנאו במי שיצטרך לארגן ארוחות חג במשפחת לנארד.
השני הוא שבכך שה-NBA הודיע כי ההסכם גם מקובל על ארגון השחקנים, הוא לא רק מנע מעצמו הליך משפטי של ארגון השחקנים במסגרת מוסדות הליגה - אלא סגר את המתפרצת הקטלנית של 2 על 1 על הראש של הקליפרס. הקליפרס זעקו ש"יערערו בכל דרך אפשרית", אבל הסכמה בין ה-NBA לארגון השחקנים תחייב אותם לפנות לערכאות בוררות אזרחיות; בריאן ווינדהורסט מ-ESPN, מגיש הפוד "The Hoop Collective", כבר אמר אתמול שאם היה הקליפרס היה מקבל את העונש, סותם את הפה ומבקש רק דבר אחד - שכאן זה ייגמר.
מהדו"ח, לדבריו, עולה כי יכול להיות שיתברר שגם חברות נוספות הגיעו להסדרים כאלה עם קוואי, וכי הוא הוצא עכשיו רק כי תכף אמורה להתחיל עונת NBA ויש גם טרייד בהשתתפות קוואי שעומד על הפרק.
בסוף, ה-NBA לא באה להתנקם בקוואי, אלא ביקשה להסיר כאן נגע מערכתי. ההשעיות שהוטלו על אנשי הקליפרס, הקנס הגבוה למועדון, והעמדתם בפני סוג של קצין מבחן לחמש השנים הבאות, היו צד אחד. הצד השני היה ההרחקה של רוברטסון מפעילות, כנראה עד אחרי סוף הקריירה של קוואי, באופן שמהווה איתות גם למי שינסו לחקות את דרכי הפעולה שלו.
ומה עם קוואי עצמו? הוא אמנם הצליח להשתחרר מהעסקה הזו בצורה חלקה יחסית, כמו שעשה אלפי פעמים בקריירה עם קליעה במכניקה מושלמת למרות שמירה אגרסיבית, אבל המורשת שלו בעיניי כן תוכתם. בכל דיון עתידי על גדולתו של מי שבסיטואציה אחרת יכל להיות טופ-5 פורוורדים בכל הזמנים, עם משחק מושלם בשני צדי המגרש, שתי אליפויות ושני תארי MVP של סדרת הגמר, נשמע את ה"כן, אבל", שידחוק אותו כמה מקומות אחורה.
הקנס אמנם שווה עבורו קצת יותר מחמישה ימי עבודה תחת החוזה הנוכחי, רק שאת ההשפעה על מה שאוהדי ה-NBA יזכרו ממנו קשה יותר לכמת. אלא אם הפרק האחרון שלו בטורונטו, ובמה שיבוא אחרי כאשר יהפוך לשחקן חופשי בקיץ 2027, יסתיים באליפות מדהימה, זה מה שנזכור ממנו: שחקן אדיר, שפציעות כרוניות, ניהול עומסים ודוד בעייתי מנעו ממנו להפוך לאגדה אמיתית.
המורשת האחרת שנפגעה היא זו של באלמר, שלפי הודעת ה-NBA, איפשר (לפחות) את כל מסיבת הפרת החוקים הזו במשמרת שלו. "המוניטין של מר באלמר ניזוק בצורה בלתי הפיכה", טענו הקליפרס במכתב ארוך שכתבו לקומישנר סילבר, "בעת שהוא מוצא את עצמו לא רק במרכזה של חקירה מוטה, אלא גם בתביעות אזרחיות, הליכי פשיטת הרגל של אספיריישן, ועוד. נראה סביר מאוד שמר באלמר יצטרך להעביר את השנים הבאות בהגנה על עצמו ועל הקבוצה מפני טענות חסרות בסיס של פודקאסטר".
"חסרות בסיס"? לא על פי 200 אלף מסמכים ומיילים שנאספו מהקליפרס ומהחברות המעורבות, כפי שציינו אנשי חברת החקירות. "של פודקאסטר"? ובכן, בכל זאת יצאנו כולנו עם לקח מהפרשה הזו - עיתונות חוקרת, כמו שהדגים פאבלו טורה בעבודת נמלים יסודית שכבר זיכתה אותו בפוליצר - היא עדיין דבר חשוב.