אותו הקו: מהפכת השיפוט שלא מזיזה לדני אבדיה

בעונה של 82 משחקים, הניצחון של פורטלנד טרייל בלייזרס אמש (שבת) על יוטה צפוי להפוך למשחק די זניח. חרף השעה המוקדמת, הבלייזרס ברחו ברבע הראשון ושלטו די בנינוחות מול קבוצה שהבטיחה לפני העונה ורחוקה מאוד מלקיים.

שורת הסטטיסטיקה של אבדיה, משפט שהיה בלתי נתפס לפני שנתיים, הפכה למשהו שהתרגלנו אליו. 24 נקודות, חמישה ריבאונדים, שני אסיסטים ב-30 דקות. מספרים של סופרסטאר בהופעה שנועדה לשמור כוחות להמשך העונה. ובכל זאת, נתון אחד קופץ מדף הסטטיסטיקה - 10 מ-13 מהעונשין.

אחד הדיונים הנפוצים ביותר סביב ה-NBA וסביב אבדיה עצמו, בעיקר בחו"ל, קשור ל-Foul Baiting, סחיטת עבירות. בקיץ האחרון ה-NBA פרסמה שורת דגשים לשופטיה לקראת העונה הבאה בניסיון למנוע את אותן עבירות, מה שהתבטא בין היתר בדגש על פלופים ועל מצב בו שחקן מנסה להרחיק את היריב שלו באמצעות יד אחת.

לפי מדגם ראשוני, זה עובד. בשבוע הראשון של העונה כמות העבירות הממוצעת ירדה מ-24.3 ל-22.3, כאשר באופן מסורתי יש יותר עבירות בתחילת העונה מאשר בהמשכה. שמות כמו לוקה דונצ'יץ' ושיי גילג'ס אלכסנדר הולכים באופן משמעותי פחות לקו העונשין מאשר בנקודת הזמן המקבילה ב-2025/26, ומעט פחות גם בהשוואה לנתונים הסופיים שלהם אחרי שההגנות היו מדויקות יותר.

זה נכון גם במקרה של יאניס אנטטוקומפו, דווין בוקר או ג'יימס הארדן, ממובילי הליגה בזריקות עונשין אשתקד. זה לא נכון במקרה של הסופרסטאר הישראלי שלנו, דני אבדיה. דני זרק 13 זריקות עונשין מול יוטה ו-12 מול ממפיס וסקרמנטו. גם בשנה בה הוא לא חצה את רף 30 הנקודות, אליו הגיע 14 פעמים בשנה שעברה, הוא אחד משחקני העונשין הטובים בליגה.

על הנייר, ההפך הוא העקרון. אבדיה היה אמור להיות שחקן שהולך לקו פחות מאשר בשנה שעברה, בטח כשג'ה מוראנט (הפצוע) ודמיאן לילארד נכנסו לצידו. ובכל זאת, דווקא כשהוא מקבל מבטים טובים יותר מאשר בשנה שעברה בדרך לסל, הוא מקבל יותר זריקות עונשין. מדוע?

התשובה מתחברת לדרך בה אבדיה סחט את רוב העבירות שלו, אותן כניסות קרנפיות בדרך לסל שהובילו לכינוי "טורבו". בשונה מדונצ'יץ' או גילג'ס אלכסנדר, שני גארדים שמחפשים דרכים לייצר מגע, אצל אבדיה (וגבוהים כמו יאניס אנטטוקומפו, חרף העלייה אצלו שמתבססת על תפקיד שונה בהתקפה במיאמי וכמות נתונים קטנה), המגע מחפש אותם.

נסביר. בהודעה שה-NBA הוציאה לשופטים בקיץ האחרון, סמנכ"ל הליגה ג'יימס ג'ונס אמר ש"ראינו יותר ויותר דחיפות ביד החופשית בשביל לייצר מרווח. להגן במצבים כאלה זה משהו שלא רצינו שיהיה במשחק". מונטי מקאצ'ן, ראש אימוני השופטים, אמר ש"לנסות 'להרגיש' או 'לדחוף' את היריב יהיה אסור. רצינו להבהיר שיהיה מותר לשחקנים להתרחק מהשומרים, אבל מצאנו פתרון".

העבירות על אבדיה הגיעו ממקום אחר. הוא פשוט נכנס עם הכדור לסל במה שמשך אליו שומרים, כשבחלק גדול מהמקרים הם פשוט ניסו להיכנס בינו ובין הסל, מה שנקרא בשפת השיפוט Straight Line Pathway. ה-NBA הבהירה שמדובר באחד הדברים החשובים ביותר מבחינתה, כשהיא לא רצתה לפגוע בחופש התנועה של השחקנים.

ג'ונס אמר ש"אנחנו לא מנסים לאזן או לדחוף בכיוון כלשהו, אנחנו רוצים לוודא ששחקנים לא מצנלים פרצות". ה-NBA הודיעה שהיא תשים לב למקרים בהם השחקן עלול להיפגע, ושנפילה במקרה כזה לתנועת ישיבה לא תחשב פלופ אם היא אמורה לשמור על השחקן. ברגע שאבדיה נכנס כל כך הרבה פעמים לסל, הדרך בה עוצרים אותו צפויה להפוך לעבירה בתדירות גבוהה יותר. ראינו את זה במהלך המשחק מול יוטה, ברגע שבמבט ראשון נראה כמו עבירת תוקף של אבדיה. בפועל מדובר בעבירה של סבי מיכאליוק, שכן הוא ניסה להיכנס לדרך של אבדיה. צפו >>>

בהתחשב בשינוי בפורטלנד, קבוצה שבחרה לשחק עם שני גארדים יוצרים בחמישייה גם בהעדרו של מוראנט, מספר זריקות העונשין של אבדיה עשוי דווקא לעלות. אמנם דני יכול לזרוק פחות וראינו את זה במשחקים "קלים" על הנייר כמו המשחק מול הג'אז הלילה, אבל המבטים שהוא מקבל לסל קלים יותר.

ברגע שההגנה נמשכת לשחקנים אחרים, יש לאבדיה את ה-Straight Line Pathway מזווית טובה יותר. כשיש לו את החופש הזה, ברגע ששחקן יריב נכנס ו"מתרסק" על אבדיה הסיכוי לשתי עבירות עולה. הבעיה בשנה שעברה, שהשפיעה גם על האחוזים של כוכב ה-NBA הישראלי, הייתה יותר מדי רגעים בהם פשוט לא היה לו את הנתיב הזה לסל.

הפעם היה, כפי שראינו מול יוטה, במשחק בו דמיאן לילארד קלע 11 מ-14 הנקודות הראשונות וסיים עם 6 מ-17 מהשדה. סקוט הנדרסון הראה ניצוצות עם 4 מ-11, וזה הרגיש שפורטלנד לא שיחקה כדורסל גדול. זה הושפע גם מחוזקת היריבה, קבוצה שהעניקה דקות משמעותיות למיכאליוק, ג'קסון הייז, ג'וש אוקוגי וברייס סנסבו במשחק החמישי של העונה, וגם מהפוטנציאל שיש לקבוצה הזאת התקפית והגנתית כאחד.

פורטלנד לא צריכה להיות מדהימה כדי לנצח במשחקי NBA, בשינוי חד מתחושת ההישגיות שאפפה כל ניצחון בשנה שעברה. אבדיה יכול להגיע למשחקים בהילוך שני או שלישי ועדיין לקלוע 24 נקודות, והוא עדיין ימשיך לקבל את זריקות העונשין שלו. לא מדובר ב"שריקות של סופרסטאר" או פלופים, בטח בהתחשב ביד הקשה של ה-NBA בנושא, אלא פשוט בהבנת החוקה וניצול הזדמנויות מקסימלי.

סגנון המשחק של פורטלנד, גם אשתקד בעידן טיאגו ספליטר וגם השנה אצל מייקה נורי, מבוסס על היכולת של אבדיה לייצר מגע ולשלוט במשחק מהצבע. זה מתבטא גם בזריקות טובות החוצה ממנו וגם בזריקות עונשין, חלק בלתי נפרד ממשחק הכדורסל. אחרי שבשנה שעברה הוא היה במקום השלישי בליגה, השנה יש תסריט בו אבדיה יוביל את ה-NBA בזריקות עונשין, וזה בזמן שהעומס הפיזי עליו דווקא ירד. זה מבלבל במבט ראשון, אבל במבט שני מעיד שהשיטה של פורטלנד עובדת. הוא מגיע ליותר זריקות בפחות מאמץ.

תגיות: NBA

אותו הקו: מהפכת השיפוט שלא מזיזה לדני אבדיה

ה-NBA הבהירה לשופטיה מספר שינויים בנוגע לדרך בה סוחטים עבירות, במה שהוריד את כמות הטיולים לעונשין של כוכבים כמו לוקה ו-SGA. למרות זאת, מספר הזריקות של אבדיה דווקא עלה