העונה הזו הייתה אמורה לנוע במעגל מושלם סביב מיאמי. הצטרפות לברון ג'יימס וכריס בוש לדוויין ווייד, נטישת קליבלנד וההתרגשות התקשורתית המובנת סביב סוללת הכוכבים נועדה לא רק להביא אליפות אלא לעמוד על הפודיום בכל הנוגע לבאזז ורייטינג, סביבה וסביב המרדף של קובי בראיינט אחר הטבעת השישית שתקטלגו לצד מייקל ג'ורדן. אבל בעוד רבים חולמים על קובי ולברון במפגש ראשון בגמר, אי שם בחוף המערבי צמחה לה סנסציה. לראשונה מאז 1999, אז קיפץ וינס קרטר בהתעופפיות מלהיבות היישר אל לב אוהדי הכדורסל, יש מרענן רשמי לעונה. הוא חזק ומאסיבי, נטול מניירות ועושה דברים מדהימים שאיש אינו מצפה להם. בתוך חודשיים כבש בלייק גריפין את ה-NBA למרות היותו שחקן חצי לבן שבמבט ראשון נראה גמלוני משהו ובטח ובטח שלא נוצץ. כבר עתה ברור שעונת הרוקי המחודשת שלו (את הראשונה החמיץ אשתקד בגלל פציעה קשה) ראויה לסופרלטיבים שהיא מקבלת. כי מדובר בשחקן על שצומח מול עינינו בכל לילה מחדש. במפלצת, כמו כינויו.
גריפין עוד לא הפך את הקליפרס למועדון מנצח, ודגש על צמד המילים 'עוד לא'. את אינדיקציה הטובה ביותר להיסטריה סביבו ניתן לקבל מהעובדה שראשי המועדון הצהירו השבוע כי אם היו יכולים היו מציעים לו כבר עתה – 3 חודשים בלבד בתוך הקריירה המקצוענית - חוזה לכל החיים במועדון. 22.5 נק', 12.8 ריב' ו-3.4 אס' מעידים על חבילה מושלמת, גם אם רחוקה עוד מליטוש ובוסרית. “אני מבטיח שהוא תמיד יהיה שחקן הקליפרס", הפגיז ניל אולשיי, ג'נרל מנג'ר הקבוצה, “אם סם פרסטי מאוקלהומה הגיע לדלת ביתו של דוראנט עם הארכת חוזה בחצות, תבינו שבלייק גר שני רחובות ממני אז יהיה לי קל יותר להגיע אליו. עד שהוא יהיה חופשי כבר לא נהיה קבוצה מפסידה". הסיבות מובנות: השפעתו החיצונית על מי שנחשבת לאחת הנמושות הוותיקות בליגה פשוט עצומה. מאז פתיחת העונה מגיעים כ-3,000 צופים יותר למשחקי הבית של הקבוצה. אחוזי הצפייה בשידורי משחקי הקליפרס עלו ב-65%. תוסיפו למשוואה את העובדה שהוא השחקן בעל כמות ההופעות הגבוהה ביותר העונה ביו-טיוב ו'בספורטס סנטר' ותקבלו הגדרה פשוטה ואינה קלה ליישום: גיים-צ'יינג'ר. “בכל מקום אליו הקליפרס מגיעים יש פתאום רחש וכולם רוצים לדבר על בלייק גריפין", סיפר שדר משחקי הקבוצה, רלף לאולר, “כולם מדברים על בלייק. מעולם לא ראיתי תשומת לב רבה כל כך לשחקן שלנו".
גם מאמני הליגה והקולגות על הפרקט מחמיאים, למרות שלא כולם אוהבים את האופי הלוחמני וחסר הפשרות של האיש, שנודע מגיל צעיר כבעל מוסר עבודה. ללמאר אודום נמאס לראות את גריפין לא נרתע ממגע והולך ברעב על הכדור בשניות הסיום של הדרבי ב-LA וזה נגמר בעימות והרחקה. אחר כן אמר כי גריפין נותן מכות בגב ללא הרף וזוכה להגנה מהשופטים. אבל המיינסטרים יודע שמדובר כבר בסופרסטאר. “הוא שור", אמר בוש. “מרגש", הגדירו קובי. “משנה תרבות", טען אלווין ג'נטרי, מאמן פיניקס. “חולני", החמיא רון ארטסט בדרכו. צ'ארלס בארקלי טוען ש"הישוו אותו אליי ותהיתי האם אנחנו שנינו שחורים. הוא מפחיד כי הוא מדהים ועדיין לא יודע לשחק את המשחק כמו שצריך". ובארון דייויס סיכם ש"המאבק היחיד שלו יהיה אחרי המקום בהיכל התהילה".
האופי של גריפין אינו נותן לו לצאת מגידרו. גם כשב-ESPN טענו שמדובר בסנסציה הכוללת את החוזק של דווייט האוורד, הקליעה של טים דאנקן ויכולת לקחת משחקים לידיו השקולה לזו של לברון ג'יימס. “מחמאות הן דבר נהדר אך אלו רק מילים", הגיב, “אני ממשיך לעבוד קשה כדי להיות שחקן טוב יותר ולעזור לקבוצה לנצח זה מה שחשוב לי יותר מכל הופעה בטלוויזיה. אנשים נתפשים מדי לכשרון האינדיבידואלי, אבל בלי שחקנים טובים לצידך כלום לא היה עובד". לגריפין, שכיכב במשך שנתיים במכללת אוקלהומה, יש גם בסיס חזק שאינו נותן לו להתפזר אלא דורש בתובעניות. אביו, טומי, הוא מאמן בקבוצת כדורסל תיכוניים שלימד את בלייק ואחיו, טיילור גריפין, את רזי המשחק עוד מגיל צעיר. הוא לא איפשר לבלייק לשחק בקבוצה עד שלא דאג שיבין היטב במה מדובר. לא בעוד דאנק אלא בכיצד עושים זאת נכון. “העובדה שבלייק מוביל את הליגה בהטבעות העונה אינה מרגשת אותי", מספר האב הגאה, “אני אוהב יותר לראות אותו קולע מהפינה או חודר בנחישות עד הטבעת ומסיים היטב". “יש לי עוד הרבה מה לשפר", מאשר בלייק, “אני צריך לשפר את האחוזים מהקו, לזרוק נכון יותר, ולצמצם כמויות איבודים ועבירות". מאמנו, ויני דל נגרו, מסנגר על הנכס: “הוא רק רוקי וחלקים נרחבים מהמשחק שלנו עוברים דרכו. טבעי שישגה כי הוא שחקן צעיר מאוד, עוד לא בן 22, אבל הוא מאלו שכל טעות טובה עבורו כי הוא לומד ומפנים את המסר שמגיע איתה".
באזז אמרנו? חפשו מילה כבירה עוד יותר. כי גריפין נמצא בלב הקונצנזוס במדינה שמהותה דתית – כסטאר של ממש שקל להזדהות איתו מכל כיוון כבן לאם לבנה ואב שחור. כגדול יותר ממשחקו – לראייה איש אינו מדבר על המדד השלילי שלו. הוא נכנס ללב הקהל וגם לכיסו – עקף את דאנקן הגדול וניצב רביעי בבחירות הפורוורדים במערב לאולסטאר, על סף כניסה לחמישייה. החזיר עניין - השתתפותו בתחרות ההטבעות מאפילה אפילו על הדיבורים לגבי משחק הכוכבים עצמו. מסייע לליגה לייצר פלטפורמות נוספות – נבחר לאחד מחמישה השחקנים האהודים בסין ב-2010 למרות שהמשאל נערך פחות מחודשיים מאז שדרך לראשונה על הפרקט. כרטיס הנושא את תמונתו כבר זכה לשווי של 15,000 דולרים באי.ביי. יחד עם מתת האל המופלאה בדמות גופו השרירי והמאסיבי, יכולת אתלטית שרק יריביו יכולים להבין מהי וניתור מגרד שחקים ששמור לגדולים מכולם. "המפלצת" מוכיחה כי שוב יש לנו ממה להתלהב ובמי להתאהב, וכמה שחבל שפול פירס כבר רשם פטנט על התואר "האמת". היא גם מסבירה לנו במילים הכי פשוטות ובמעשים יוצאי דופן WHY WE LOVE THIS GAME.