יוגב אוחיון וטייריס רייס תרמו למכבי תל אביב 17 נקודות, 10 אסיסטים ורק שני איבודי כדור ב-40 דקות מול קובאן, ואם רייס גם ישפר את אחוזי הקליעה שלו בזריקות מהשלוש הוא יוכל לתרום הרבה יותר לקבוצה.
שון ג'יימס וסופוקלויס שחורציאנטיס תרמו 26 נקודות (22 מתוכן של היווני), עם מעט עזרה מפשוטין מאמן קובאן שהחליט לשמור אותם עם שחקן אחד בלי עזרה כדי לא לעזוב קלעים, אבל בצד הפחות מעודד הם לקחו רק שני ריבאונד הגנה ב-30 דקות משחק. בכלל, סופו הוכיח המון מחויבות כשעלה לשחק למרות הפציעה והראה לכולם איך שחקן צריך להקריב באמת למען המועדון.
זה היה המשחק השני ברציפות שבו מכבי ת"א חוסכת באיבודי הכדור. וכשהצהובים קולעים ב-62.5 אחוז מטווח שתי הנקודות, המשמעות היא אחת: כל כדור שווה הרבה יותר. כדי להגיע למטרות גבוהות יותר, מכבי יכולה וגם צריכה לטפל עדיין בשני דברים שנמשכים יותר מדי זמן. אחד: שחקניו של דייויד בלאט צריכים לחסוך/למנוע 5-6 ריבאונד התקפה מהיריבות. השני: הם חייבים ללכת יותר לקו.
שחקני החוץ של מכבי לא חודרים מספיק ולכן לא מושכים עבירות ולא הולכים לקו. במדרגה הבאה זה יכול להיות הרבה יותר משמעותי, כי שם מכבי תיתקל בהגנות נוקשות יותר ואגרסיביות יותר, ואם יהיה להגנה שמולם הם גם עבירות לתת, זה יוריד את הצהובים שוב במספר הנקודות ומדובר במיוחד בהגנות של צסק"א מוסקבה וריאל מדריד.
את בעיית הרבע הרביעי נראה שמכבי פתרה ולפחות בפן הפסיכולוגי זה משמעותי. אינגלס שוב מדאיג, וכנראה שככל שההגנה היריבה מתייחסת אליו ברצינות גדולה יותר, ולא נותנת לו מרחב, האיטיות בזריקה לא מאפשרת לו להגיע למצבים. בשלבים הבאים ההגנות בטוח יהיו טובות יותר מההגנה של לוקומוטיב קובאן. כמו שזה נראה עכשיו, מכבי ת"א צריכה במשחקים הבאים להכין עצמה למשחקי הבית נגד ריאל מדריד וצסק"א מוסקבה, משחקים שיקבעו את מקומות 1-2 בשלב הזה ואת הביתיות בהצלבה.
להרים את האחוזים מהשלוש. רייס (אלן שיבר)