מכבי ת"א תמיד היתה הקבוצה הכי "אמריקאית" באירופה. היא היתה אמריקאית בסגנון המשחק, בשחקנים שהביאה, בניהול החדשני מימי שמלוק ועד היום, ובשיטות האימון שרלף קליין ואריה דווידסקו אימצו אי שם בשנות ה-70'. הזרים היו לרוב אמריקאים, המתאזרחים כמובן אמריקאים, והמותג שהוא מכבי תל אביב שואב השראה מעולמות התוכן של הדוד סם.
- הערב ב-21:30 ב-5SPORT: מכבי ת"א מול מילאנו
בשנות ה-70' וה-80' זה עבד מצוין. עבור שחקנים אמריקאים, אירופה היתה האלטרנטיבה היחידה למי שלא הצליח למצוא קבוצה ב-NBA, ותל אביב מאז ומתמיד היתה עיר אטרקטיבית. בשנים הללו, כל אמריקני, שהגיע שדרג את הקבוצה באופן מיידי, בין אם היה מתאזרח כמו טל ברודי, לו סילבר או ג'ים בוטרייט, או זר כמו ארל וויליאמס, אולסי פרי או קווין מגי. האמריקנים היו התשובה היחידה לענקים מרוסיה או לכישרונות מיוון ומספרד.
אבל מכבי ת"א היתה מהקבוצות הבודדות ברמה הגבוהה של אירופה שגם אימצה פילוסופיית כדורסל אמריקאית. רוב הקבוצות, שנגדן שיחקה מכבי בגלגולים הקודמים של היורוליג שמרו על צביון אירופאי ונהגו להביא שחקני רכש מארה"ב רק למקרים נקודתיים. כמובן שמדובר גם בפועל יוצא של היצע של שחקנים מקומיים, אבל בדרך כלל, קבוצה אירופאית טיפוסית פנתה לשוק האירופי כשהיתה זקוקה לחיזוק.
מכבי, מסיבות שנפרט בהמשך, בחרה לדלג הישר מעל האוקיינוס האטלנטי כדי למצוא את החיזוק שלה. האם מכבי פועלת נכון? או שמא חוסר ההצלחה מאז 2014 עשוי להביא לשינוי תפיסתי אצל האלופה? בואו נצא למסע בין דרכונים.
מיסוי, תרבות ומה שביניהם
האם יש קשר בין כמות השחקנים האמריקאים לבין הצלחה ביורוליג? בדקנו כמה שחקנים אמריקאים שיחקו באלופות אירופה השונות מאז תחילת היורוליג במתכונתו הנוכחית ב-2001. עד שנת 2012 אפשר לראות מגמות ברורות: בזמן שבכל אלופה לא שיחקו יותר משני אמריקאים בממוצע, אצל מכבי היו שלושה כאלה; מ-2001 ועד היום שיחקו במכבי 4 אמריקאים בממוצע בכל עונה; בשנת 2012 גל האמריקניזציה החל לשטוף גם את היבשת הישנה ובכל אלופה מאז שיחקו בממוצע 4 אמריקאים; מאותה שנה, כמות האמריקאים במכבי זינקה ל-5.5 שחקנים בממוצע בעונה; מ-2001, שיחקו במכבי רק 18 זרים אירופאים, ובסך הכל שיחקו כ-2.5 אמריקאים בכל אלופה מאז 2001.
באופן מסורתי, מכבי נהגה להחזיק כמות אמריקאים כפולה מזו של אלופת היורוליג. במקרה, או שלא, צריך לשים לב שדווקא בתקופת השושלת של 2004-2005, מכבי ישרה קו עם אירופה והפכה לאימפריה בעזרת שני אירופאים מובהקים - ניקולה ווייצ'יץ' ושארונאס יאסיקביצ'וס. למעט השנים הללו, האופי של הכדורסל של מכבי מאז ומתמיד היה אמריקני ובניגוד לפילוסופיות השונות בכדורסל האירופי.
אז מהן הסיבות לאמריקניזציה של הצהובים? אחת הסיבות היא הזינוק המטאורי בכמות השחקנים האירופים שמגיעים ל-NBA בשנים האחרונות. כשהטובים באמת עוזבים את היורוליג, ההיצע קטן משמעותית, והיקף ההיצע של השחקנים האמריקאים בכל עמדה ובכל רמה היה ונשאר גדול בהרבה מההיצע באירופה, וזו אחת הסיבות העיקריות לבחירה החוזרת בכדורסלנים מארה"ב.
בהקשר הזה, מכבי ממש לא לבד: כמה שחקנים אירופאים הגיעו לקבוצות אחרות בישראל בשנים האחרונות? בודדים. כי כשצריך פורוורד ב-70 אלף דולר, הולכים לקולג'ים, הולכים לליגת הפיתוח והולכים לאמריקאים שכבר נתנו תפוקה בליגות נמוכות באירופה. לא בודקים את האקדמיה של לובליאנה, או את הצעירים שהרגע עלו מנבחרת העתודה של מונטנגרו.
ויש גם את העניין התרבותי: ישראל ידידותית הרבה יותר לכל אמריקני מאשר לאירופאי הממוצע. השפה, סגנון האימון וקצב המשחק - הכל כאן מובנה ומותאם הרבה יותר לדיאנדרה קיין והרבה פחות לפטרי קופונן, למשל. כן, "הקשר המיוחד" שעליו מצהירים מנהיגי ישראל וארה"ב בכל מפגש דיפלומטי, בא לידי ביטוי גם בפרקט בגן נר ובמנורה מבטחים.
בנוסף, הדעה הרווחת היא כי הכל עניין של מיסוי: הרי לישראל יש אמנת מס עם ארה"ב שלפיה עובד שמשתכר עד 108 אלף דולר בשנה פטור ממס, וכל חוזה מעל אותו סכום ממוסה בשיעור של 25%. אלא שהאמנה מתייחסת רק לפטור, ובפועל כל עובד זר מכל מדינה ממוסה ברמה של 25%. כך שהסיבות להעדפת אמריקאים הן אמנם כלכליות, כפי שמיד נסביר, אבל לא בגלל המיסוי.
פונה לשוק האמריקני. וויצ'יץ' (אלן שיבר)
דרושים שחקנים של מספרים
במכבי, כמו בכל קבוצה באירופה, החיזוק שנקבע הוא פועל יוצא של האיכויות של השחקנים המקומיים שנמצאים בסגל. כך למשל, בשנתיים האחרונות יוצא מצב שהישראלים של מכבי הם שחקנים משלימים באופיים וביכולתם: ג'ון דיברתולומיאו לא ברמת גארד בכיר שמספק תוצרת קבועה, ג'ייק כהן הוא שחקן משלים קלאסי' שמשתמשים בו לפעולות נקודתיות, יובל זוסמן עדיין צובר ניסיון ועדיין לא דומיננטי, דני אבדיה רק עושה את צעדיו הראשונים ואלכס טיוס הוא אמנם שחקן מוכח ברמות הגבוהות, אבל תלוי בגארדים שסובבים אותו.
המשמעות ברורה - החיזוק שמכבי מביאה צריך להיות איכותי ודומיננטי, כזה שייתן תפוקה. כאן, אומרים במכבי, הכסף מתחיל לשחק תפקיד. מכבי זקוקה לשחקנים, שיספקו מספרים על בסיס קבוע, וכאלה, טוענים במכבי, אפשר להביא רק אמריקאים מכיוון שהאירופאים הדומיננטיים באמת נמצאים ברמת שכר שמכבי לא יכולה להרשות לעצמה.
הטענה הזאת לא ממש מחזיקה אם ניקח לדוגמא את סקוטי ווילבקין, שחקן של 13.2 נק' ו-3 אס' למשחק: בין השחקנים האירופאים שמעמיד ממוצעים דומים אפשר למצוא את וסיליה מיצ'יץ', נמניה נדוביץ', רודריג בובואה, תומאס הרטל וננדו דה קולו. להוציא את דה קולו, כולם בהחלט נמצאים בטווח המחיר שמכבי משלמת על ווילבקין (1.3 מיליון ד' שכר + מיליון ד' בייאאוט) ואף משתלמים יותר במונחים של עלות-תועלת.
דוגמא נוספת? בשמחה: ג'וני אובריאנט רושם העונה 11 נק' ו-5.5 ריב' למשחק. אירופאים שנותנים תפוקה דומה - יורגוס פרינטזיס, ולדימיר לוצ'יץ' ואדריאן מוארמן. בזמן שפרינטזיס מחוץ לטווח המחיר של אובריאנט (600 אלף ד'), לוצ'יץ' ומוארמן בהחלט ברי השגה. בואו נמשיך עם טאריק בלאק, שנותן 9.7 נק' ו-5.3 ריב'. האירופאים האלטרנטיביים הם אנטה טומיץ', קווין סראפין וטיבור פלייס. טומיץ' משתכר הרבה יותר מכ-800 אלף הדולרים של בלאק, אבל סביר להניח שסראפין ופלייס יותר קרובים לרמת השכר הזו.
מכבי יכולה להביא שחקנים כמו הרטל, אך מעדיפה אחרים (getty)
בין הרצוי למצוי
מה אנחנו יכולים ללמוד מההשוואות האלו? שכלכלית, זה לא בלתי אפשרי להחתים אירופאים, שיתנו תפוקה דומה לאלו האמריקאים, אבל כאן ההיצע משחק תפקיד. בסופו של יום, בניית קבוצה קשורה הרבה להרגלים, ולנטייה הטבעית והמובנת של כל סקאוט, מאמן או מנהל מקצועי לקחת כמה שפחות סיכונים. לא מדובר בקיבעון או בעצלות בחיפוש שחקנים, מכיוון שבמכבי עוקבים בכל רגע נתון אחרי 600 שחקנים מכל רחבי העולם, אבל כשמגיעה העת לקחת החלטה - מכבי בוחרת ללכת עם המוכר והנוח, גם אם בשנים האחרונות אותו מוכר ונוח לא ממש הצליח.
כאן המקום להבהיר: במכבי היו שמחים לראות 12 שחקנים אירופאים ומקומיים. בשיחות סגורות חלק מהבעלים מדברים בפתיחות על הרצון לשנות את הצביון האמריקאי המוחלט לקצת יותר אירופאי, מכיוון שבזמן שהמטרה של רוב השחקנים האמריקאים ביורוליג היא לחזור בסופו של דבר ל-NBA, האירופאים "חיים" יותר את המפעל ואת המהות הקבוצתית.
אז הרצון קיים, כלכלית זו לא משימה בלתי אפשרית, וגם המאמן יאניס ספרופולוס כבר אמר לאנשי המועדון שהוא היה רוצה לראות יותר אירופאים בעונה הבאה. האם מכבי תרים את הכפפה ותסכים לשנות את הצביון האמריקאי, שהוא כבר חלק מה-DNA שלה? התשובות בקיץ.
ישנה את מה שהיה נהוג בעבר? ספרופולוס (getty)