שקיעתן של הפייבוריטיות?
הנצחון הנהדר של מכבי תל אביב על פנרבחצ'ה אמש הוא רק חלק מהחדשות הטובות להן זכו אנשי אלופת המדינה במחזור מספר חמש של היורוליג מודל 2019/20. כי הרי מעבר לנצחון עצמו ולמאזן הנחמד בו אוחזים כרגע הצהובים, הרי שסיום 1/6 ממשחקי העונה הרגילה נושא עמו סוג של בשורה בלתי שגרתית בעליל.
החל משנת 2015, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מאיישות שלוש קבוצות קבועות את הפיינל פור של הליגה השניה בטיבה בעולם. וכאשר שלוש חברות של קבע מותירות רק כרטיס אחד לטורניר סיום העונה ורק חמישה כרטיסים נוספים לשלב רבע הגמר של היורוליג, אז קשה לאחרות להשתחל פנימה.
ונכון לסיומו של חודש אוקטובר 2019, שלוש הקבוצות הללו נמצאות במצב בעייתי למדי. ונכון, אפשר בקלות להצביע על סיבות שונות אשר גורמות לצסק"א מוסקבה, ריאל מדריד ופנרבחצ'ה איסטנבול להיראות כפי שהן נראות כעת, כאשר בהחלט סביר להניח שלפחות שתי האחרונות יתאוששו במהרה, ועדיין: פתיחת עונת המשחקים הנוכחית, זאת שהגיעה מיד לאחר סיום אליפות העולם לנבחרות, מוצאת את הפייבוריטיות כשהן במצוקה.
צסק"א, שממילא בנתה סגל מרשים הרבה פחות השנה, תצטרך בנוסף להסתדר בלי וויל קלייברן. ריאל מדריד? כרגע ניצחה את כל משחקי הבית והפסידה את שלושת משחקי החוץ (הרצופים) שלה. והקבוצה של אוברודוביץ'? אז אמנם גם היא אוחזת במאזן מושלם בבית (1/1) אל מול מאזן מאופס בחוץ (0 נצחונות מ-4 משחקים), אבל היא בעיקר נראית זוועה.
פנרבחצ'ה. נראית זוועה (אלן שיבר)
בית זה חשוב
נו, אז לא רק הפייבוריטיות אמנם מצליחות לנצח בבית, אבל ממש לא בחוץ. נכון לעכשיו, גם קבוצות הדרג השני ומטה נמצאות בסיטואציה הזאת. למשל וילרבאן המפתיעה, שהצליחה עד כה לנצח בכל פעם שאירחה (אולימפיאקוס, פנאתינאיקוס ובסקוניה). ולמשל מכבי תל אביב.
צריך לומר ביושר שמשחקה הטוב ביותר של מכבי באירופה העונה היה דווקא בהפסד החוץ במדריד. בשלושת משחקי הבית הציגו הצהובים רבע התקפי אחד טוב (אל מול שלושה רבעים התקפיים מחרידים למדי), וזה הספיק מול יריבות בינוניות כמו הכוכב האדום ו-ולנסיה או מול יריבה במצוקה כמו זאת שמאיסטנבול.
וביתר הרבעים, מספקת לנו מכבי החדשה את התחושה שיתכן ובעונה הנוכחית היא בנויה להיות כזאת שתצליח להגן, סופסוף, על הבית שלה. ולא, לא בגלל הכדורסל. ולא, לא בגלל הרכזים. וכן, כן בזכות שחקני האנרגיה שלה.
קשה לזכור מתי זכו האוהדים של מכבי תל אביב ליהנות מכל כך הרבה שחקני שואפי גליצ'ים. והשנה הם מקבלים אותם. לא כולם מדייקים בהגנה. רובם רחוקים מלדייק בהתקפה. אבל חלקם הגדול משחק בחמת זעם. וחמת הזעם הזאת, בשילוב עם האנרגיות הנכונות, יכולה לסייע לצהובים לקחת השנה צעד קדימה לפחות בכל הנוגע לשיפור אחוזי ההצלחה ביד אליהו הישן.
הצהובים משחקים בחמת זעם (אלן שיבר)
כספי או ווילבקין?
למזלו הגדול של יאניס ספרופולוס, אחד משחקני האנרגיה שלו הוא, לפחות נכון לעכשיו, אחד משני השחקנים הכי חשובים שלו. אל מול הבעיות ההתקפיות המובנות והחוזרות על עצמן של הצהובים, יש לה שניים שיכולים לקחת את הכדור והמשחק אליהם. הראשון, ווילבקין, עושה את זה ווילבקין סטייל. השני, עמרי כספי, הוא שחקן מטרה חשוב ומשמעותי לא פחות. וכזה שנוטע בחבריו את התחושה, מרגע שהכדור הכתום בידיו, שהם רק צריכים להפוך עצמם חופשיים. הכדור כבר יגיע אליהם בזמן ובמקום הנכון.
למשל כאן. שימו לב בתחילת המהלך לסימון הידיים של כספי, שמראה לוולטרס בדיוק למי למסור. ברגע שכספי גובר באחד על אחד על וויליאמס, הוא מייצר מצב שבו מחמטוגלו נמצא בין שתי אופציות בלתי אפשריות מבחינתו (ווילבקין ובלאק). וכספי? הוא מוצא את בלאק.
via GIPHY
למשל כאן, במהלך דומה. גם כאן מקבל כספי את הכדור פנימה, לאחד על אחד מול וויליאמס. ומחכה בסבלנות לטעות. והיא מגיעה מכיוונו של דטומה, ששוכח לרגע את ברייאנט שנע לכיוון הטבעת. ובמכבי החדשה, נכון לעכשיו, האיש לאיתור שחקנים פנויים הוא עמרי כספי.
via GIPHY
ולמשל כאן, בהתקפה ראשונה של הרבע השלישי, אחרי שז'ליקו אוברדוביץ' כבר סיים לפרק את הקירות חדר ההלבשה הטורקי במחצית. מכבי מריצה תרגיל פיק אנד רול גבוה פשוט. דה קולו ולוברן נתקעים לשניה קלה עם וולטרס, ומאחר שדיקסון מסרב לבוא לעזרה ולעזוב את ווילבקין כשהוא חופשי, הדרך סלולה בפני כספי לאתר את בלאק בתנועה. היידה ריקודים.
via GIPHY
שומרים כדי לקלוע
מכבי תל אביב לא מצאה עד כה פתרון אמיתי למצוקות שלה במשחק ההתקפה המסודר. וזה תקף גם לאתמול. אז כן, יש ווילבקין ויש כספי, אבל כל עוד לא הוכח אחרת, קשה מאוד לצהובים במשחק עומד של חמישה מול חמישה.
אז אם לא קולעים, אפשר פשוט לשמור. ואת זה עשתה מכבי נהדר אמש, בחלקים משמעותיים של המשחק. כל כך נהדר, עד שאפשרה לפנר המבולבלת והלחוצה רק 9 סלים לשתי נקודות במהלך המשחק כולו, ב 26% בלבד. שזה גרוע כמעט כמו ה 34% שהציגה לראווה רק לפני שלושה שבועות במשחק הנפל מול הכוכב האדום בלגרד.
שימו לב כאן, במהלך הגנתי מתחילת המשחק, גם לרמת האגרסיביות של מכבי בהגנה וגם לחיפויים ההדדיים היפים. חסימה גבית של מחמטוגלו לקליניץ' מוצאת את ווילבקין עירני באופן שמאפשר כיסוי הגנתי טוב גם כשברייאנט טיפה נתקע. מיד לאחר מכן סגירה הגנית נהדרת של ווילבקין, שמאלתר טיפה כדי לעצור את נסיון הזריקה לסל של מחמטוגלו. ומהשלב הזה אפשר רק ליהנות מהחיפויים של שחקני ההגנה בצהוב מול כל נסיון חדירה לסל של האורחת. בלאק, ואז וולטרס, ואז עוד פעם בלאק. וגם כשווילבקין יוצא מהצבע מוקדם מדי, יש את כספי ואת בלאק כדי לוודא שהכל בסדר.
via GIPHY
אה, ומכירים את אלו שאומרים שבכדורסל שומרים רק עם הרגליים? אז לא ניכנס הפעם לדיון תאורטי, כי יש הרי עוד עונה ארוכה לצרכי להג, אבל רק נאמר בעדינות שזה לא בהכרח נכון יותר. לא בליגת ה NBA ולא בהכרח אצל שחקני אקס NBA. כספי למשל.
ומכבי תל אביב ועמרי כספי שמרו אתמול. ולא רק עם הרגליים. למשל כאן. טיפול טקטי יפה מול נסיון הפיק אנד רול של דה קולו ואז עבודת אחד על אחד יפה של כספי, במיוחד עם הידיים, מול נסיון החדירה לסל של קליניץ', הובילו לעוד איבוד כדור של פנר ועוד סל קל של מכבי תל אביב. כי בהתקפה מתפרצת, אתם יודעים, הרבה יותר קל.
via GIPHY
או למשל כאן, כאשר עוד עבודה הגנתית מצוינת (עם הידיים!) של כספי מול וויליאמס, מובילה ליתרון מספרי של הצהובים בצד שאליו נוהגים להתקיף. השלשה של זוסמן, אגב, מתאפשרת גם בזכות הסבלנות של וולטרס, שקודם כל חולף על פני סלוקאס, ושינוי המיקום של זוסמן עצמו, שפותח זווית למסירה.
via GIPHY
טוב נו, לא רק רגליים. תראו את המהלך ההגנתי הזה של הצהובים, מתחילת המשחק. פנרבחצ'ה מריצה כאן מהלך פיק אנד רול מהצד של סלוקאס עם קליניץ'. למעשה, זה נסיון להריץ תרגיל "דלתות מעלית" כושל, כשמחמטוגלו עובר דרך חסימה של שניים בצד החלש (וויליאמס ודובריוגלו). שימו לב בבקשה לשני אלמנטים. קודם כל לכספי, שעוזב את הציוות ההגנתי שלו (וויליאמס) ומפגין נוכחות באמצע הרחבה כדי לשמור על קשר עין ומרחק סביר מקליניץ'. אח"כ שימו לב לאגרסיביות של וולטרס ובראיינט, שתורמת לאיבוד הכדור של סלוקאס המאוד מהוסס.
via GIPHY
אה, ואם כבר הגנה מול סייד פיק אנד רול, אז המהלך הבא הוא זה שכנראה הכריע את גורל ההתמודדות אמש. ובו ניצלה מכבי בנס, לאחר ששמרה רע. מול הרכב הסמולבול היחסי של פנרבחצ'ה, שהחליטה להשתמש בדטומה בעמדה מספר 4 לצידם של שלושה מובילי כדור (סלוקאס, דיקסון ודה קולו), צוות קווינסי אייסי כשומרו של דטומה. פנר הולכת כאן, במינוס 5 ובזמן קריטי של המשחק למהלך פיק אנד רול מהצד, שמערב הגנתית את וולטרס ואת אייסי. שניהם קופצים על סלוקאס, בעוד בלאק נצמד לווסלי וזוסמן לדה קולו, ומשאירים את דטומה חופשי, חופשי וחופשי. ומחטיא.
via GIPHY
ובכל מקרה, גם (אבל לא רק) בחסות משחק ההגנה שלה, מכבי נראית טוב כשמכבי רצה. וכשמכבי מדייקת בהוצאה לפועל של משחק המעבר שלה. למשל כאן, כאשר חסימת פיק אנד רול מדורגת ומתוכננת של ספרופולוס, שבה האנטר ואז אייסי חוסמים את וסטרמן, מאפשרת לווילבקין להזמין את וויליאמס לריקוד נעים.
via GIPHY
רגע, אז מה עם הרכז?
מכירים את אלו שאומרים שלמכבי תל אביב יש בעיה חמורה בעמדת הרכז? נו, אז הנודניקים הללו, או לפחות הנודניק הזה, ממשיך לטעון את אותה הטענה.
ולמרות זאת, אי אפשר שלא להתפעל מאיך שנייט וולטרס נראה בזמן האחרון. אתמול, מול הטורקים, שהה הכי הרבה דקות על המגרש (מעל 30), וסיים עם חמישה אסיסטים מול 0 איבודי כדור. ונראה לא רע בכלל. ובטח שיותר טוב מאשר כל אלטרנטיבה אחרת.
ג'ון דיברתולומיאו, למשל, קיבל כמה דקות בעמדה מספר 1 ברבע השלישי. והתחיל יפה עם עם שלשה גדולה. והמשיך יפה הרבה פחות, עם שבע דקות שבהן המשחק של הצהובים הפך תקוע לחלוטין. נכון לאתמול, שאף ספרופולוס להימנע ככל האפשר מלתת לווילבקין לנהל את ההצגה, כאשר ציוות אותו בעיקר לצידו של וולטרס.
העניין הוא שכל זה תקף עד לרגעים שבהם מוכרע המשחק. ואז ווילבקין לוקח אליו. ואז מתחילים לכדרר ולקוות לטוב. ואז, בטח מול יאן וסלי בגרסת סוף המשחק אמש, כל כדרור, מסירה וחדירה לסל הופכים לסכנת נפשות. ואין מי שיכוון. ואין בעל בית שיסדר.
כל עוד לא יוכח אחרת, למכבי תל אביב יש רכז טוב מאוד בשם נייט וולטרס. ולא בטוח שהוא מספיק טוב כדי להיות הרכז המוביל של קבוצת יורוליג טובה.
ומצד שני, ראיתם איך סלוקאס נראה?
שלוש נקודות לסיום
1. על עמדה מספר חמש במכבי תל אביב כבר ליהגתי כאן לא מעט. כולל הטענה לפיה יתכן ומדובר בעמדת הסנטר הטובה ביותר שידעו הצהובים. אז אתמול, מול וסלי ולוברן במצבם הנוכחי, אספה מכבי תל אביב 15 ריבאונדים בהתקפה (מתוך 41 כדורים שהסתובבו מתחת לסל של הטורקים), מהם חמישה בדקות הסיום. ורובם נקטפו על ידי טאריק בלאק. כשמכבי מציגה לראווה סנטר פותח שמסיים עם 10 + 15, וסנטר מחליף עם 11 + 5, וזאת מבלי לדבר על תרומה באספקטים אחרים, היא מבינה שמצבה לא רע. בטח כל עוד האנשים הגדולים שלה לא נשלחים לזרוק מהעונשין.
2. כמה נורא נראית פנרבחצ'ה? מספיק נורא כדי להציג לראווה את ניקולה קליניץ', במשחק חזרה מעוד פציעה, שבו הוא רושם מינוס 9 במדד יעילות ב-13 דקות משחק. כלומר, את משחקו הגרוע בקריירה. ריספקט. מספיק נורא כדי שנדבר על הנתונים הסטטיסטיים של קוסטאס סלוקאס, שנכון לעכשיו הם החלשים בקריירת היורוליג שלו. וג'יג'י דטומה? הפעם האחרונה שבה הוא נראה (גרוע כל) כך היה כשלבש את מדי סיינה. בגיל 17.
3. מכבי תל אביב צריכה ואמורה לנצח מחר את אולימפיאקוס.