$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
יורוליג 2023/2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ריאל מדריד 34 27 7 243
2 פנאתינייקוס 34 23 11 172
3 מונאקו 34 22 11 99
4 ברצלונה 34 22 12 120
5 אולימפיאקוס 34 22 12 117
6 פנרבחצ`ה 34 20 14 135
7 מכבי תל אביב 34 20 14 30
8 באסקוניה 34 18 16 -18
9 אנדולו אפס 34 17 17 16
10 וירטוס בולוניה 34 17 17 -78
11 פרטיזן בלגרד 34 16 18 -20
12 ארמאני מילאנו 34 15 19 14
13 ולנסיה 34 14 20 -96
14 ז`לגיריס קובנה 34 14 20 2
15 באיירן מינכן 34 13 21 -120
16 הכוכב האדום בלגרד 34 11 23 -7
17 וילרבאן 34 9 25 -213
18 אלבה ברלין 34 5 29 -353
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חיה את החלום: מכבי ת"א דורסת בדרך לצמרת

עוצמתית, דורסת ומסונכרנת: הכל עובד כרגע במכבי ת"א, שעם רצף הניצחונות המרשים הבדילה עצמה מתחתית הטבלה. הרעננות של ווילבקין, היתרון המספרי בהתקפה, שליחת הידיים בהגנה והדמיון בין דיברתולומאו לשארפ. האוזמן מסכם את ההתפוצצות על אלבה

שי האוזמן
שי האוזמן  08.11.19 - 11:45

סנופי דיסקו
רצף חמשת הניצחונות הרצופים של מכבי תל אביב ביורוליג מורכב כולו מניצחונות בהפרש דו ספרתי. והוא כולל נצחון בן 15 הפרש על הכוכב האדום בלגרד (בהארכה), 13 מול ולנסיה, 12 מול פנרבחצ'ה, 25 נגד אולימפיאקוס (בחוץ) ובומבה מוחצת בת 26 הפרש אמש נגד אלבה ברלין.

אז נכון, רצף הנצחונות הללו הושג מול הקבוצות שמדורגות כיום במקומות 13, 17, 16, 14 ו – 18 (כלומר, במקום האחרון) בטבלת היורוליג. ואלו דווקא החדשות הטובות, שממש, אבל ממש אינן מקטינות מגודל ההישג. כי כאשר מכבי תל אביב מפרקת חמש משש הקבוצות שמאיישות את ירכתי טבלת היורוליג, נכון לסיומו של מחצית מחזור מספר 7 בעונת המשחקים 2019/20, היא מבדילה עצמה מהן. היא מסמנת שהיא איננה שייכת לשם. היא ממחישה שהמאבק שלה הוא בשני השלישים האיכותיים שיש לליגת השנייה בטיבה בעולם להציע. ושניה לפני שהיא פוגשת שלוש מהן בחוץ וברציפות, כלומר את בסקוניה (12), מילאנו (1) וברצלונה (3), אלו חדשות נהדרות.

האמת היא שעצם הדיבור על הניצחונות וההפרשים הוא זה שמקטין את גודל ההישג. הדרך שבה בה מכבי תל אביב משחקת כרגע, האופן שבו היא מתנהלת על המגרש והצורה שבה היא חולשת ושולטת על יריבותיה האחרונות היא היא הבשורה האמיתית. נסו לפשפש בזיכרונכם ולהיזכר בפעם האחרונה שבה נראתה מכבי ככה ביורוליג, משחק אחר משחק, ותצטרכו זיכרון ברמת הצ'ייסר כדי לאתר את התשובה הנכונה.

נכון לתחילת חודש נובמבר מכבי מרגישה שהיא כבר מצאה פתרונות ללא מעט שאלות. שהיא מרגישה בנוח עם עצמה. וחשוב מכך, שהרוב המכריע של השחקנים שלה מרגיש בנוח עם עצמו. עם מעמדו בקבוצה. עם היכולת שלו לפתוח בחמישיה או לעלות מהספסל ולתרום, התקפית והגנתית.

האם זה מבטיח לצהובים שהעונה הם יסיימו, סוף כל סוף, בשמיניה הראשונה? לא. האם זה אומר שכרגע הכל סנופי דיסקו? ברור.

ווילבקין חי את החלום
המספרים שמציג עד כה סקוטי ווילבקין מסמנים את עונת היורוליג הטובה בקריירת המשחק שלו. 15 נקודות למשחק, שכוללים את האחוז הטוב בקריירת היורוליג מחוץ לקשת שלוש הנקודות (44.2%), מייצגים את המצב הנפשי והמקצועי שבו נמצא שחקן הכדורסל הכי מוכשר שרוקד כרגע על הפרקט של יד אליהו הישן.

על פניו, אמור היה האמריקני-טורקי של מכבי תל אביב להגיע עייף ולאה לפתיחת עונת המשחקים הנוכחית, כמו רבים אחרים שעבדו קשה לפני ותוך כדי אליפות העולם האחרונה. וזהו, שממש לא. ווילבקין, גם בחסות מספר דקות מדוד יחסית ובעיקר הודות לתפקוד על המגרש, נראה רענן מאי פעם.

אמש, מול אלבה ברלין, בילה הטאלנט רק 19 דקות על הפרקט. ולא כילה ולו שניה אחת מזמנו היקר בעמדה מספר אחת, ולא בזבז טיפת אנרגיה מיותרת כשהוא מצוות הגנתית על שחקן ההתקפה המרכזי של היריבה. וזהו, חברים וחברות, סימן לניצול יעיל של סקוטי ווילבקין. וכשהתפזר לרגע וייצר התקפה רוויית כדרורים ונטולת פואנטה, הזכיר לו (ולרכז שלצידו) ספרופולוס, בפסק זמן מהיר, מה נכון ומה כדאי לבצע בהתקפה. והחזיר אותו ואת הקבוצה הקבוצתית שלצידו מיד למסלול הנכון.

מרביצים וחוטפים
שתי קטגוריות סטטיסטיות, ש(גם) בהן מוליכה מכבי תל אביב את היורוליג נכון לרגע זה, מלמדות היטב את הדומיננטיות ההגנתית הנוכחית שלה כנגד היריבות אותן פגשה. מכבי מבצעת הכי הרבה עבירות (שנשרקות) וחוטפת הכי הרבה כדורים. ושתי הקטגוריות הללו, למען האמת, שייכות לאותה המשפחה, לה ניתן לקרוא משפחת ההאסל. או שמא, בניסיון לעברת את המונח האמריקאי, למשפחת ההתלחמות. אז קודם כל, נאמן לתורתו של מורנו ורבנו פיני גרשון, לו שימש עוזר מאמן אי שם ממזמן באולימפיאקוס, מממשת מכבי של ספרופולוס את הקלישאה החבוטה למדי אודות מספר הפעמים בהם ישרקו השופטים לעבירות, כאשר הקבוצה ששומרת מרביצה בלי הפסקה.

והאמת? הצהובים הרביצו די הרבה גם בשני משחקי ההפסד שפתחו את עונת המשחקים, נגד חימקי וריאל מדריד. והאמת? מכבי שאפה להיות אגרסיבית גם כשניסתה להיות נאמנה להגנת החילופים ההגנתיים האוטומטיים, אותה ניסה ספרופולוס להנחיל במשחקים הראשונים. הבעיה היא שאלו היו מכות לשם מכות. בלי שום הגיון או דיוק הגנתי מאחוריהם.

ומרגע שהתעשת ספרופולוס על עקרונותיו, זנח את החילוף ההגנתי כאידיאל ועבר לשמור הגנה שהוא מכיר ואוהב הרבה יותר, כלומר הגנה שקודם כל מטילה אחריות אישית על כל שומר ושומר, שחויבה בראש ובראשונה לעצור ולהתמודד בעצמו מול היריב ומול החסימות לו זוכה היריב לקבל, ורק אחר כך זוכה לחיפוי ועזרה מחבריו על הפרקט, מכבי הפסיקה להרביץ סתם, אלא התחילה להרביץ בטעם, או שמא נאמר בקלאס, כחלק בלתי נפרד מהגנה מתואמת וקשוחה. כחלק בלתי נפרד מיחידה שהולכת בכל הכדור אל הכדור, וגונבת אותו מידיהם של השחקנים היריבים.

8.71 חטיפות משיגה מכבי תל אביב למשחק, נכון לעכשיו. 12 כדורים הצליחה ליירט אמש מידיהם של שחקני אלבה ברלין המבוהלים. כי כדורסל, בניגוד לאמירות ישנות ובלתי רלוונטיות, ממש לא שומרים רק עם הרגליים. את הכדור חוטפים עם הידיים. ומכבי? היא שולחת כרגע ידיים לכל עבר. הרבה פעמים זה עולה לה עבירות (שנשרקות). הרבה פעמים זה עולה ליריבה באיבודים.

היידה, ניתן קצת גיפים של הגנה?

מכבי, כאמור, מוליכה את היורוליג במספר חטיפות כדור למשחק. ואת מכבי מוליך, בקטגוריה זאת, אחד סקוטי ווילבקין. ווילבקין, כן. ההוא שלא שומר. אז נכון שחטיפות אינן מדד אבסולוטי לרמת הגנה, ונכון שווילבקין עדיין רחוק (מאוד) מלהיות שומר מושלם, אבל האיש אקטיבי, עירני ומנסה לגעת בכל כדור. למשל כאן, במהלך שמזכיר מאוד את הניצחון מול אולימפיאקוס, ווילבקין מפעיל לחץ הגנתי נהדר על פייטון סיבה. וחשוב מכך, צופה נהדר את התגובה של אותה הסיבה. וכשסיבה מוסר, ווילבקין מנתר. ונוגע בכדור. ומייצר איבוד נוסף של אלבה.

 

via GIPHY

אקטיביות הגנתית, אגב, לא חייבת להגיע דווקא מפתרונות הגנתיים אקטיביים. רגע, אל תברחו לי. הכוונה היא שלא חייבים להשתולל בהגנה, לנתר על היריבה ולקפוץ למלכודות אגרסיביות כדי לייצר איבודי כדור או חטיפות. גם בפתרונות הגנתיים מכילים יותר, למכבי תל אביב כרגע יש את הידע, התיאום וחומר השחקנים המתאים כדי לחטוף. ולכן, כאן, גם כאשר הפתרון ההגנתי לפיק אנד רול של היריבה הוא פתרון שנקרא FLAT, שבו הגבוה ששומר (טאריק בלאק) נמצא בעמדה נסוגה יחסית בתוך הצבע, הוא מצליח לקרוא היטב את המסירה של גידראיטיס לנוקו הגבוה, לנטרל את המסירה ולשגר את סקוטי ווילבקין קדימה למתפרצת.

via GIPHY

ובכלל, גם כשהוא לא חוטף או מוסר, הנוכחות ההגנתית של בלאק הורגשה היטב אתמול. בדיוק כפי שהורגשה היטב בשבוע שעבר בפיראוס. ובכלל, עושה רושם שהצפייה של בלאק בקסמים ההגנתיים של האנטר, גם באימונים וגם במשחקים, רק מחדדת עוד יותר את רמת הדיוק של הסנטר הפותח של ספרולוס. הנה דוגמא אחת, פשוטה יחסית, מפתיחת המשחק מול אלבה. אז אמנם עומרי כספי מתקשה לשמור על לוק סיקמה היריב, אבל שימו לב לנוכחות ההגנתית ולעזרה של טאריק בלאק.

via GIPHY

ועוד אלמנט הגנתי משמעותי אחד. מכבי תל אביב ניצחה אמש את יריבתה, שוב, בקטגוריית הריבאונד. ומטבע הדברים, ניצחה את יריבתה, שוב, בקטגוריית המשנה של הכדורים החוזרים בהגנה. ובכלל, אלופת המדינה כרגע מובילה את היורוליג כולו במספר הכדורים החוזרים בהגנה שהיא קוטפת ומשיגה. 29 כאלו היא משיגה בממוצע. וזה כשהסנטר הפותח שלה, טאריק בלאק, משיג רק 3.3 מהם.

ההתקפה הצהובה: רבים מול מעטים
ערב המשחק מול אלבה ברלין, עמדה מכבי תל אביב במקום הראשון ביורוליג באחוזי הקליעה ל-2 נקודות. עם 58.3% בממוצע. מול אלבה הנתון הזה רק השתפר, כשהצהובים משיגים 61 אחוזי הצלחה בזריקות בתוך קשת שלוש הנקודות.

כדי להגיע לאחוזים נהדרים שכאלו, צריכים להתקיים מספר נתונים משמעותיים. קודם כל, היכולת לרוץ. כי שם, הרי, האחוזים הטובים ביותר. ואת זה עושה מכבי נהדר לאחרונה, כשהיא מצליחה להגיע ליתרון מספרי בהתקפות מתפרצות או התקפות מעבר. אבל זה, לבדו, לא מספיק. כדי להגיע לכמעט 59% הצלחה, צריכה קבוצת ההתקפה לייצר יתרון מספרי גם בהתקפה המסודרת, המכונה ההתקפה העומדת. ושם באה לידי ביטוי, בין היתר, היכולת להוציא לפועל תרגילי התקפה. ושם נראה שאלופת המדינה הולכת ומשתפרת. לפחות מול ההגנות (הלא מרשימות במיוחד) שהציגו מולה יריבותיה האחרונות.

אה, רגע. ועוד נתון קטן אחד. כשמכבי תל אביב קולעת 11 שלשות ב 50% אחוזי הצלחה, כפי שקרה לה אתמול, אז הייאוש (של היריבות) נעשה פחות נוח.

אוקיי, בואו ננסה לחבר בין הדברים. שימו לב כאן למספר הפעמים בהן משיגה מכבי יתרון מספרי בהתקפה המסודרת. גם כשההגנה של אלבה צריכה לעזור על דיברתולומיאו. ואח"כ מול החדירה לסל של דורסי. ובאותה המידה שבה בראיינט הפגיז את השלשה, יכול היה לנצל את ריצת האמוק של שחקני ההגנה של אלבה ברלין כדי להשיג זריקה נוחה לא פחות של אחד מחבריו.

via GIPHY

הנה כאן דוגמא נוספת ליתרון מספרי בהתקפה המסודרת, והפעם בחסות תרגיל שהפואנטה המרכזית שלו היא חסימה מדורגת, קרי חסימה גם של כספי וגם של האנטר – הפעם לטיילר דורסי. כשדורסי מקבל את הכדור ומאלץ את הגרמנים לייצר מולו עזרה הגנתית, מכבי תל אביב זוכה ליתרון מספרי מול ההגנה היריבה. מסירה אחת נהדרת פנימה להאנטר היא בבחינת השח, והמסירה הבאה לבראיינט שנע בלי כדור היא ה-מט.

via GIPHY

ובכלל, תענוג לראות את רמת הביצוע הנוכחית של הצהובים מול יריבות מסדר הגודל של אלבה ברלין. רמה שמצליחה לאתר את הפתרון ההגנתי של היריבה, ולהפוך אותו מיד ליתרון צהוב. כך, למשל, כשהיא משחקת בהצלחה בסט קבוע שבו ארבעה שחקנים נמצאים מחוץ לקשת שלוש הנקודות, בעוד גבוה אחד יעיל מסיים את ההתקפות בצבע.

למשל כאן. ממליץ, אגב, לצפות בגיף הזה פעמיים. בפעם הראשונה, רק כדי להתרשם שיש ארבעה שחקנים מחוץ לקשת שלוש הנקודות, וטאריק בלאק אחד שנועל בפנים. ועכשיו, בפעם השניה, שימו לב כיצד מכבי מנצלת נהדר את הפתרון ההגנתי של אלבה מול וולטרס. תימאן (32), מנסה לעצור את הכדרור/ חדירה של וולטרס כשהוא מראה את עצמו הגנתית (בין אם נקרא לזה HEDGE,PINCH  או בכל שם אחר). ברגע שתימאן מתקיף את וולטרס, בלאק כבר לא נותן לו לחזור. תימאן ננעל על ידי האיש הגדול של הצהובים, שעכשיו מפנה את הצבע ומכין עצמו למסירה המצוינת של יובל זוסמן.

via GIPHY

שלוש נקודות לסיום. ועוד אחת קטנה
אחוזי קליעה. כולל מהקו (נקודות לסיום). 20.4 זריקות עונשין למשחק. הכי הרבה ביורוליג.
1. כמה פעמים קראתם בטור הזה על קטגוריה סטטיסטית שבה מוליכה כרגע מכבי תל אביב את היורוליג? נו, אז יש עוד אחת. והיא מספר זריקות העונשין במשחק. מכבי, כרגע, זורקת הכי הרבה מהקו. 20.4 בממוצע, ליתר דיוק. והחדשות הטובות מאתמול, אולי בחסות הבטחון העצמי הרב שצוברת משבוע לשבוע, מניצחון לניצחון, הוא שמחזיקת חמשת הניצחונות הרצופים הצליחה גם לקלוע. מהקו. הקבוצה של ספרופולוס זרקה נקודה אחר נקודה, עד כה, ועמדה על 64% אחוזים בלבד בזריקות עונשין. אמש? 25 זריקות חופשיות. 21 מהן בפנים. מקרי? חד פעמי? נעקוב בעניין.

2. כשמשווים את ג'ון דיברתולומיאו לדרק שארפ האגדי, וההשוואה הזאת רק הולכת ומושמעת יותר ויותר, מתייחסים בדרך כלל לתכונות הפיזיות והמקצועיות של השניים. נו, אתם יודעים. נמוכים אבל לא בדיוק רכזים. קליעה אדירה לשלוש נקודות. הגנה שמתאפיינת בלחץ בלתי פוסק על הכדור. כאלה דברים. אבל יש עוד עניין אחד שבו הזכיר לנו אתמול האיש בעל אלף ההברות את ההוא שקיבל את המסירה ההיא מגור שלף. הקילריות. דיברתולומיאו לקח משחק שהיה כבר סגור, למעשה, ודאג שבמקום שמכבי תל אביב תנצח סתם בקלות את היריבה הגרמנית שלה, שהיא תפרק לה את האמאמא של הצורה. ג'ון די נכנס לזון מטורף, ייצר 11 נקודות אישיות רצופות, ודאג שבמקום שההפרש ינוע סביב הדו ספרתי הקטן, שהוא יטפס במעלה אזור השלושים הפרש. בדיוק כמו דרק.

3. ועכשיו לפינתנו האהובה, נגיד, היא פינת ה-VEER (שהפכה להיות שבועית). זוכרים כמה יפים היו חייכם לפני שהמושג הזה פרח ופרץ למרחב הכדורסלני שלכם? נו, אז קבלו עוד תרגיל VEER קטן ומוצלח מבית מדרשו של יאניס ספרופולוס. היידה: שימו לב להאנטר ש-כ א י ל ו  מספק חסימת פיק אנד רול לדיברתולומיאו, רק כדי לחסום בצד השני לטיילר דורסי. וזה, השובב, מנצל את החסימה כדי לייצר יתרון על פני השומר שלו גיפי (כן כן), בדרך לחדירה לצד החזק של דורסי, קרי צד ימין.

via GIPHY

4. מחכה בכיליון עיניים לראות איך מכבי תל אביב מתמודדת עם שלושת משחקיה החוץ הקרובים והרצופים שלה. נראה לי שגם אתם.