יורוליג 2019/2020
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 אנדולו אפס 28 24 4 266
2 ריאל מדריד 28 22 6 206
3 ברצלונה 28 22 6 164
4 צסק"א מוסקבה 28 19 9 180
5 מכבי ת"א 28 19 9 127
6 פנאתינייקוס 28 14 14 -2
7 חימקי מוסקבה 28 13 15 13
8 פנרבחצ'ה 28 13 15 -35
9 ז'לגיריס קובנה 28 12 16 71
10 ולנסיה 28 12 16 -21
11 אולימפיאקוס 28 12 16 -39
12 מילאנו 28 12 16 -73
13 באסקוניה 28 12 16 -96
14 הכוכב האדום 28 11 17 -29
15 וילרבאן 28 10 18 -211
16 אלבה ברלין 28 9 19 -119
17 באיירן מינכן 28 8 20 -217
18 זניט 28 8 20 -185

באה לעבוד: מכבי ת"א סיפקה מפגן עוצמה נוסף

גם במשחק אפרפר ברוסיה הקרה ועם רשימת פצועים ארוכה, העוצמה של מכבי תל אביב הייתה שווה ניצחון נוסף שלא נופל בחשיבותו מזה על צסק"א. העליונות של האנטר והפיצוי של הצהובים לערב חלש של ווילבקין במוקד. האוזמן מסכם ומנתח מה ג'קסון יביא לקבוצה

שי האוזמן
שי האוזמן  18.12.19 - 10:06
תחילת כתבה

לא מובן מאליו
לאחר הנצחון הביתי המרשים מול צסק"א בשבוע שעבר, תהינו כאן אם הייתה מכבי תל אביב מצליחה לגבור גם על יריבות יורוליג אחרות, כולל כאלו שנחותות מהאלופה הרוסית, לו היה אותו המשחק נערך במגרש אחר.

כשהיא אוחזת כרגע בסגל פצוע ומג'עג'ע, כולל ההשבתה של שני רכזיה, כל נצחון במסגרת הליגה השניה בטיבה בעולם איננו מובן מאליו. וכל נצחון יורוליג, כשהיא במצב הזה, ראוי לתשבוחות.

והיכולת של מכבי לעבור בחוץ את זניט ועוד בצורה חד משמעית ומבלי להתקשות יתר על המידה מעוררת כבוד. כן, גם את זניט החלשה יחסית (והפצועה בעצמה). ומהבחינה הזאת, נצחון החוץ הזה איננו מרשים פחות מההוא שהושג בחמישי האחרון מול צסק"א. כי קיים הבדל גדול בין התעלות אדירה ורגעית, לעיני ואוזני קהל ביתי מוטרף, מאשר הגעה למשחק חוץ אפור, כשהעייפות והשחיקה נכנסים כבר להילוך גבוה, ועדיין לעשות את העבודה. כמו שעושה קבוצה גדולה. כפי שעושה קבוצת צמרת ביורוליג.

רגע, אנחנו עדיין מדברים על מכבי תל אביב, כן? רק רציתי לוודא.

שומרים
זניט הגיעה למשחק הזה כאחת מקבוצות ההתקפה הגרועות במפעל. כזאת שמצליחה לדחוק, בקושי, 74 נקודות למשחק. ולא תאמינו איזה קטע, כי זהו בערך מספר הנקודות אותו סופגת בממוצע מכבי תל אביב, היא קבוצת ההגנה הטובה במפעל (לפחות סטטיסטית ולפחות בפרמטר הזה). וגם כשהיא בערב התקפי פושר במושגיה, ידעה מכבי לנעול לכמה רגעים את שערי הסל עליו היא מגנה, כדי לעשות את ההבדל ולייצר את הפער בינה לבין יריבתה.

וזה קרה בעיקר ברבע השני והשלישי, בהם ספגה 21 נקודות בלבד ובמצטבר. וזה קרה בהרכבים שונים ומגוונים שזרק אל הפרקט ספרופולוס. עם או בלי ווילבקין. עם או בלי זוסמן. עם או בלי אותלו האנטר. אבל האמת? בעיקר עם אותלו האנטר, שהוא כרגע המפתח, פחות או  יותר, לכל הדברים הטובים בצהוב.

אין ספק שהחסרון של טאריק בלאק הפצוע בעייתי מאוד מבחינתה של אלופת המדינה. בלאק מייצר עבור הצהובים הרבה מאוד פתרונות בשני צידי המגרש ובמקביל מאפשר לה לחלק דקות איכותיות בין הגבוהים שעומדים לרשותה. וחרף כל מעלותיו, נוטה טאריק בלאק לטעות לא מעט בכל הנוגע לקבלת ההחלטות ההגנתיות בכלל ולטיפולי פיק אנד רול (ובמיוחד פיק אנד פופ, במסגרתו קופץ הגבוה היריב החוצה ולא מתגלגל פנימה) בפרט.

להבדיל מבלאק, יכולת קריאת המצבים של האנטר בהגנת הפיק אנד רול היא בערך ברמת קריאת המצבים שלו בהתקפת הפיק אנד רול. כלומר, האיש מצוין ומבין גם וגם.

נניח כאן, כשמהלך של בין שניים שמריצה זניט מסתיים בידיים של קולטון אייברסון, אבל בגוף המוכן ומזומן של הסנטר המוביל של אלופת ישראל.

via GIPHY

ואם משלבים את התובנות והיכולות ההגנתיות של האנטר וזוסמן, אז בכלל חגיגה. או איך שאומרים מלהגים מטרחנים ומבאסים, סנופי דיסקו.

שימו לב בבקשה למהלך הבא, אבל אנא מכם – תסתכלו על הקטע הזה יותר מפעם אחת, כדי להתרשם גם מהאיש שמנסה למנוע את המסירה וגם מהאיש שמונע את המהלך. זניט מריצה כאן תרגיל שעובר דרך וורונוב, אשר זוכה לחסימה ראשונית מגוסטבו איון. כשזוסמן עובר דרך איון, כדי למנוע את המסירה, שימו לב להאנטר שנסוג מעט לאחור כדי למנוע מסירת באק דור אפשרית. כשוורונוב מנסה לעבור בחזרה על איון במהלך של בין שניים (HAND OFF), הביטו שוב בהאנטר שמסדר את הגוף לקראת המצבים האפשריים, כולל התמקמות בנתיב החדירה או המסירה, היה ויצליח זוסמן למנוע מוורונוב את הכדור. ובסוף, כשכבר קיבל הגארד היריבה והמותש את החפץ העגול והכתום, עוד היה צריך להסתדר עם הטלפיים של הזוס. לא כיף.

via GIPHY

אה, וקבלו עוד ניג'וס של הזוס גם כאן.

via GIPHY

מי בכלל צריך רכז?
זה היה המשחק הכי חלש העונה של סקוטי ווילבקין, לפחות מאז משחק החוץ הקודם ברוסיה השנה, שנערך במחזור הראשון מול חימקי במוסקבה. אז הוא סיים עם תשע נקודות ומדד יעילות 5, בכ-25 דקות. אתמול זה נגמר עם שמונה נקודות ומדד יעילות 9, בקצת יותר מ-28 דקות.

אפשר לייחס את הקשיים של ווילבקין אמש ללא מעט גורמים אפשריים. כולל לאות ועייפות מתבקשים ומובנים מאליהם. כולל ירידת מתח מתבקשת לאחר ההיי מול צסק"א בחמישי ובכלל. וכולל הטיפולים ההגנתיים להם זכה מידי הרוסים, בהיעדרו של מוביל כדור נוסף לצידו.

הרוסים, להם מספר רכזים בינוניים אך קשוחים הגנתית כמו אלביסי ורינפרו, עשו כל מאמץ למנוע מווילבקין את הכדור או לפחות להרחיק אותו ככל האפשר מהטבעת. ואם זכה לגעת בכדור, אז שלח לעברו המאמן פלאסה שמירה כפולה כמעט בכל נגיעה, מתוך החלטה מהבית שהאחרים ינצחו – ולא הוא.

כאן, למשל, הולך ווילבקין למהלך פיק אנד רול גארד לגארד עם דורסי, שמביא עליו דווקא את אלביסי כשומר. פיק אנד רול נוסף עם האנטר מייצר שמירה כפולה על ווילבקין, אבל הגלגול הקצר של האנטר (SHORT ROLL)  מייצר זריקה לא רעה לדורסי. שהפעם החטיא.

via GIPHY

אז ההחלטה ההגנתית של זניט עבדה לא רע. בערך. ווילבקין הוגבל מאוד התקפית ואיבד חמישה כדורים במהלך המשחק, שיא עונתי ושלילי. העניין הוא שלצידם של איבודי הכדור, היו אתמול גם רגעים חיוביים ומשמעותיים של ווילבקין, כולל שלשה חשובה שלו במחצית השניה מול האזורית הרוסית. כולל היכולת להפעיל שחקנים אחרים (ובמיוחד דורסי) כמו במהלך הזה כאן. ווילבקין מצליח לקבל את הכדור מול רינפרו, זוכה לקבל פיק אנד רול מדורג מדורסי וכהן, ומאתר את אותו כהן כמסירה לאחר הפיק אנד רול, חרף הלחץ ההגנתי של רינפרו וגוסטבו איון.

via GIPHY

וכולל 5 אסיסטים, חלקם בדרגת קושי גבוהה כמו זה שכאן. שימו לב כמה קשה צריך ווילבקין לעבוד כדי לקבל את הכדור מול חבוסטוב. ואח"כ לקבל החלטה מול הידיים המושטות והגבוהות של קולטון אייברסון, על 213 סנטימטריו. ועדיין לזהות שוורונוב ואברומאיטיס היריבים עוזרים על ג'ייק כהן ושוכחים את אלייז'ה ברייאנט, בדרך למסירת הזהב הזאת.

via GIPHY

ועכשיו זמן לקלישאה טובה. מכירים את אלו שאומרים שאסיסטים מדבקים? אז גם ביצוע איכותי של תרגילים הוא דבר מדבק. שימו לב בבקשה ליובל זוסמן, בעוד משחק איכותי שלו שכלל 5 אסיסטים משלו. בחסות מהלך פיק אנד רול עם קווינסי אייסי ועוד רגע של אובדן אוריינטציה הגנתית של אותם וורונוב ואברומייטיס, מזנק לו הזוס אל האוויר, כמו שצריך, ומאתר את דני אבדיה בפינה בדרך לשלשה השני העונה בסה"כ של הטאלנט.

via GIPHY

הגיע הרכז
ואז הגיע ארון ג'קסון. אם צריכים להמחיש כיצד הקארמה משתנה באחת, אז מקרה האיש שהגיע כעת מסין ממחיש זאת נהדר. אז לא מזמן, כלומר ממש ממש לא מזמן, נחשבה מכבי תל אביב למועדון רעיל. לכזה ששומר נפשו ירחק. לכזה שאין לו שמץ של סיכוי בהתמודדות מול יריבות אירופאיות ראויות, ולאו דווקא כאלו מצמרת היורוליג או מהיורוליג בכלל. לכזה שכדי שיהיה לו סיכוי, צריך להגיש הצעה כספית גבוהה מזאת של האחרים.

תוסיפו לכל זה את העובדה שאין כמעט רכזים איכותיים בשוק. כלומר, שכמעט וגם אין מול מי להתחרות. ופתאום משתחרר לו ארון ג'קסון מסין. ולתדהמת כולם, כולל אנשי מכבי תל אביב בעצמם, מעדיף השחקן הוותיק והמחוזר דווקא את תל אביב. למרות שזכה להצעות גבוהות ו(על הנייר) אטרקטיביות יותר, כולל מפנרבחצ'ה של אוברדוביץ' וכולל ממילאנו של מסינה.

כך שמעבר למשמעויות המקצועיות, הרי שהצירוף של ג'קסון הוא הצהרה. שמצטרפת למספר הצהרות נוספות ומשמעותיות ששחררה בשבוע האחרון. מול צסק"א בעלת המאזן החיובי הצהירו הצהובים שהם שייכים לחלק העליון של היורוליג. מול הפועל בדרבי הצהירה האלופה שלפחות נכון לעכשיו היא יכולה לעלות לשחק גם עם מיקי ומוטי (בגילם הנוכחי, כן?) ועדיין לנצח בקלות יריבות מקומיות. ההחתמה של יאניס ספרופולוס הייתה הצהרה ולפיה הגיעה מכבי תל אביב סופסוף אל המנוחה והנחלה ומצאה לה בעל בית. ובמיוחד, שהבינה סופסוף שהיא צריכה בעל בית. אחד כזה שיזכה לכבוד והתייחסות ראויה מצידה, בניגוד ליחס המבזה, המשפיל והילדותי לו זכה לא מעט ממאמניה האחרונים, כולל דיוויד בלאט.

וג'קסון? ג'קסון הוא הצהרה לפיה מכבי חזרה. ועל המשמעויות הנוספות של ההצהרה וההחתמה הזאת עוד נרחיב ובקרוב.

ובינתיים, כמה גיפים קטנים, כדי להמחיש דברים שהאיש יודע לעשות. והאיש, לפחות בגרסה האחרונה שראינו באירופה, יודע לעשות לא מעט דברים. למשל להתקיף את הטבעת ולסיים באחוזים גבוהים.

אז הנה מתקיף לו ג'קסון את הטבעת בחמת זעם, כשחקן יוסטון בגארבג' טיים של משחק 2 בסדרת גמר המערב של פלייאוף NBA 2018. אגב, אם תהיתם מי זה מספר 28 שמשחק לצידו, אז כן – זה אותו מספר 28 שאמור לשחק לצידו גם בצהוב וכחול. אחד שקוראים לו בלאק.

via GIPHY

את היכולת הזאת של ג'קסון להתקיף את להתקיף את הטבעת מכיר יאניס ספרופולוס היטב. הנה מהלך של ג'קסון מול ספנוליס השומר, וספרופולוס המאמן, במסגרת פיינל פור 2017. שימו לב ליכולת של ג'קסון ללכת לשני הכיוונים, כולל שינוי המהירות, הטעיית הכתף ביד החלשה והסיומת הנהדרת מעל ידיו המושטות של מילוטינוב.

via GIPHY

ויש את הקליעה מבחוץ. קשה לומר על טכניקת הזריקה של ג'קסון הרבה דברים טובים וקשה גם לומר שהאחוזים שלו מבחוץ יציבים לאורך כל הקריירה, אבל הוא לא אחד ממנו ניתן להתעלם. כפי שלומד במקרה הזה אותו הספנוליס. שימו לב בבקשה גם לטריצה וגם, ולא פחות חשוב, התגובה והקשיחות של אחרי.

via GIPHY

ויש גם את היכולת הגנתית. כאן, למשל, שימו לב לנסיונות לשבור את החסימות ולאחר מכן הרוטציה ההגנתית והידע לשים את היד בזמן ובמקום הנכון.

via GIPHY

יכול להיות שיתברר בסיומה של העונה שהפציעות של וולטרס ודיברתולומיאו הן הדבר הכי טוב שקרה לה. מכבי גילתה, בהיעדרם ולפחות עד כה, שהיא מסוגלת להתגבר גם על חיסורים משמעותיים שכאלו. ועם צירופו של ארון ג'קסון היא אמורה לשדרג באופן משמעותי את עמדת הרכז. ואם גם עמדת הרכז תעבוד כמו שצריך אצל הצהובים, הרי שהמטרות ישתנו מיידית. והן לא יתמקדו כבר רק בעצם ההעפלה לשלב הפלייאוף, אלא בביקור בעיר גרמנית בשם קלן בחודש מאי.

שלוש נקודות לסיום
1. משפט אחד נוסף על הארכת החוזה של יאניס ספרופולוס. אין שום ויכוח שמכבי נהגה נכון. ואין שום ויכוח שבמכבי של פעם היו מהססים לפני שמאריכים חוזה של מאמן שהפסיד כבר בשלושה משחקי נוק אאוט בזירה המקומית ושעל ניהול המשחק שלו בכלל ובסיום משחקים ניתן להתווכח. ועדיין, אחלה של מהלך.

2. עוד משחק התקפי נהדר של טיילר דורסי, שממשיך להראות את הפוטנציאל שלו כסקורר. הפעם עם 17 נקודות באחוזים מצוינים. כל עוד לא יטרידו את מחשבתו באלמנטים מלבד הקליעה וכל עוד לא תכפה עליו הגנת היריבה להיכנס אל הצבע בכדרור, יוכל להמשיך ולהרשים.

3. עם כל הכבוד ליכולות העצומות של האנטר, מכבי נטולת בלאק הופכת להיות קבוצת ריבאונד בעייתית למדי. גם אתמול, בפעם השלישית ברציפות, היא מובסת בקטגוריה הזאת, כולל 17 כדורים חוזרים בהתקפה של הרוסים, שממילא מדורגים ראשונים ביורוליג בפרמטר הזה. לאורך זמן בכלל ומול היריבה הבאה פנאתינייקוס בכלל, יצטרכו לאתר כמה פתרונות בצהוב.