$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
יורוליג 2023/2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ריאל מדריד 34 27 7 243
2 פנאתינייקוס 34 23 11 172
3 מונאקו 34 22 11 99
4 ברצלונה 34 22 12 120
5 אולימפיאקוס 34 22 12 117
6 פנרבחצ`ה 34 20 14 135
7 מכבי תל אביב 34 20 14 30
8 באסקוניה 34 18 16 -18
9 אנדולו אפס 34 17 17 16
10 וירטוס בולוניה 34 17 17 -78
11 פרטיזן בלגרד 34 16 18 -20
12 ארמאני מילאנו 34 15 19 14
13 ולנסיה 34 14 20 -96
14 ז`לגיריס קובנה 34 14 20 2
15 באיירן מינכן 34 13 21 -120
16 הכוכב האדום בלגרד 34 11 23 -7
17 וילרבאן 34 9 25 -213
18 אלבה ברלין 34 5 29 -353
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מקרה בוחן: המסקנות מהפיצול של אולימפיאקוס

אחרי שנסוגה מתכנית הפיצול, אולימפיאקוס סיפקה למכבי ת"א דוגמא חיה לאיך ייראה העתיד של הכדורסל האירופי. האם מדובר בהצלחה או בכישלון? ביוון עדיין לא בטוחים

רועי כהן
רועי כהן  27.02.20 - 13:05

בעוד לא הרבה שנים, כשהיורוליג (ככל הנראה) תהפוך לליגה אזורית שתבטל את הליגות המקומיות, אולימפיאקוס של עונת 2019-2020 בוודאי תסתמן כסנונית שבישרה את בוא האביב. הקבוצה מפיראוס הרעידה את עולם הכדורסל כשהודיעה שתעמיד סגל נפרד לגמרי מזה שישחק בקבוצה שהורדה לליגה השנייה ביוון. בכך היא קיימה את החזון של מכבי ת״א, הקבוצה שהיתה ראשונה לזהות אך לא היה לה את האומץ ללכת עד הסוף. אך האם המהלך של אולימפיאקוס בכלל הצליח? האם סגל שמשחק במסגרת אחת בלבד, בעידן של לו״ז אינטנסיבי, זה בהכרח דבר בריא? והאם קבוצות אחרות אכן יילכו בעקבותיה של היווניה האדומה?

הצלחה או כישלון?
בתקשורת היוונית ישנם רגשות מעורבים לגבי הצעד חסר התקדים של אולימפיאקוס. ״אי אפשר לומר שהניסוי הזה הוא כישלון, אבל אני גם לא יכול לקבוע שהוא עובד״, מנתח העיתונאי מאקיס סרפיסוס מאתר SDNA, ״אולימפיאקוס ערכה המון שינויים בסגל והמספר הקטן מאוד של משחקים פוגע ביכולת שלהם להסתגל ופוגע בסיכוי של הקבוצה לבנות כימיה. עם זאת, כן אפשר לזהות סימנים חיוביים, למשל אלכסנדרוס ניקולאידיס, שהוא פרוספקט ענק מקבוצת הליגה, קיבל הזדמנות נגד וילרבאן וניצל אותה היטב, וגם אלכסיי פוקוצ׳בסקי המבטיח מתחיל לקבל דקות. אבל באופן כללי, אני סבור שהיה עדיף לאולימפיאקוס אם היא היתה משחקת בשתי המסגרות וכך היא היתה מקבלת יותר יציבות".

קונסטנטין מלאגיאס מ״הגזאטה״ מאמין שהכל עניין של תוצאות: ״אם הקבוצה היתה נאבקת על ביתיות בפלייאוף, כולם היו מהללים את המהלך. אבל בגלל שהקבוצה לא טובה אז כל החסרונות שבמהלך הזה נחשפים. אבל אני חושב שהמצב של הקבוצה אינו בהכרח קשור להחלטה לשחק רק ביורוליג, אלא לדברים הרבה יותר גדולים מזה".

אלכס טריגאס מ-Sport24: ״ההחלטה ללכת רק ליורוליג היא לא שיקול מקצועי אלא דבר שהוחלט בגלל הסכסוך המתמשך עם האיגוד היווני. כרגע הקבוצה לא מצליחה אבל אל תשכח מה קרה בתחילת העונה - כולם חשבו שזה יהיה רעיון נפלא, שהשחקנים היו רעננים ולא תשושים ושזה יביא להם יתרון עצום על פני קבוצות יורוליג אחרות, ושהם יקראו תיגר על התואר. אבל מהרגע הראשון הכל השתבש, במיוחד מה שקרה עם דייוויד בלאט, שפיטרו אותו אחרי משחק אחד בלבד. הוא לא הצליח להחתים שחקנים משמעותיים ולא באשמתו, אלא כי מוסר התשלומים הירוד של אולימפיאקוס בעונה שעברה גרם להרבה שחקנים לחשוש להגיע. עכשיו עם ברצוקאס הדברים מתחילים להתייצב, והוא מנסה לבנות משהו לעתיד".

האוהדים תומכים, בינתיים
גם האוהדים והציבור היווני נותרו מבולבלים לנוכח הצעד שקרע לגזרים את הכדורסל היווני. ״זה דבר חדש לכולם״, מספר סרפיסוס, ״רוב האוהדים עומדים לצד ההנהלה כי הם מאמינים באמונה שלמה שיש בעיה גדולה מאוד עם השופטים כאן. באשר לתקשורת, אנחנו מעולם לא טיפלנו במצב כזה. לחשוב שאולימפיאקוס תעזוב את הליגה? זה מצב שלא קרה מעולם, וכולנו ממתינים לראות איך העונה הזאת תסתיים, לפני שנחרוץ גורלות״.

טריגאס מחזק: ״האוהדים מאוד התלהבו ואהבו את הצעד הזה, הם יותר תקיפים כלפי האיגוד והשופטים מאשר ההנהלה. התקשורת התחלקה לשניים: אלה שתומכים בקבוצה אמרו שזה הצעד המתבקש, ומי שלא, מתחו ביקורת על כך שאסור היה לקבוצה לנטוש את אותו משחק ולא להופיע לפלייאוף. אבל היום אף אחד לא יכול לקבוע בוודאות אם הצעד הזה היה הדבר הנכון לעשות״. מלאגיאס רואה תמונה מעט שונה: ״זה נכון שהאוהדים תמכו בתחילת העונה, אבל עכשיו אפשר לראות שינוי וירידה בתמיכה, כנראה בגלל התוצאות״.

״מחכים שהזקן יעזוב״
השאלה הגדולה ביותר היא מה יקרה בעונה הבאה, וכיצד האדומים ינהגו אם קבוצת הפיתוח תצליח לעלות מהליגה השנייה חזרה לליגה הבכירה. וגם כאן, ניחשתם נכון, לא יהיה מדובר בהחלטה מקצועית, אלא פוליטית, בדגש על עתידו של ״הזקן״ - נשיא האיגוד היווני גיורגיוס ואסילאקופולוס, שעליו הכריזו האחים אנגלופולוס, בעלי אולימפיאקוס, מלחמה. סרפיסוס: ״זו האניגמה הכי גדולה, כי הכדורסל הוא משני כאן. כל עוד ואסילאקופולוס נשאר בראש המערכת, אני לא פוסל שבו המועדון יחליט להישאר בליגה השנייה ולהמשיך בפרויקט הפיתוח שהתחילו. בקרוב יהיו בחירות באיגוד וכולם מחכים לראות מה יקרה״.

טריגאס מבהיר את הסיטואציה: ״ההערכה כרגע היא שוואסילאקופולוס יעזוב את התפקיד כתוצאה מחוק ממשלתי חדש שהציב מגבלת גיל לכל התפקידים הציבוריים הבכירים במדינה. הוא כבר בן 81 והוא לא יוכל להמשיך בתפקיד. אם זה באמת יילך לכיוון הזה, באולימפיאקוס יעלו הילוך ויילחמו בפלייאוף של הליגה השנייה על העפלה חזרה לליגה הבכירה. אבל אם איכשהו ואסילאקופולוס ימשיך להיות האיש החזק, והאדומים יתרשמו שלא יהיה שינוי אמיתי, אז החזרה לליגה הבכירה לא תעניין את אולימפיאקוס והם ימשיכו במתכונת הנוכחית גם בעונה הבאה״.

ומה בנוגע למכבי ת״א, ״מחזיקת זכויות היוצרים״ על פיצול הסגל ל-2? ובכן, ההצלחה של מכבי העונה מוכיחה כי רעיון הפיצול לא היה אלא זריקת אחריות ונהי על חוקי הליגה בניסיון למצוא תירוץ לכשלונות של השנים הקודמות. הרי מספר הזרים בליגת העל דווקא ירד לעומת העונה שעברה, החוק הרוסי עדיין קיים במתכונת מצומצמת, ובכל משחק ליגה מספר שיא של 6 שחקנים זרים מתוך ה-11 יושבים בצד. אך הפלא ופלא - מכבי רושמת את העונה הטובה ביותר מאז הזכייה ב-2014, וזה קורה כי המועדון הפיק לקחים מטעיות העבר ומתנהל נכון יותר, ובו בזמן ״שיחרר״ מהתלונות והטענות. אז אולי, מי יודע, גם אולימפיאקוס תניח את הפוליטיקה בצד ותחזור לימיה הגדולים.