יורוליג 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ברצלונה 20 16 4 130
2 ריאל מדריד 18 15 3 144
3 אולימפיאקוס 18 12 6 138
4 ארמאני מילאנו 18 12 6 60
5 זניט סנט פטרסבורג 18 12 6 31
6 צסק"א מוסקבה 19 12 7 35
7 אוניקס קאזאן 18 11 7 93
8 אנדולו אפס 19 9 10 54
9 מונאקו 20 9 11 -13
10 פנרבחצ'ה 18 8 10 41
11 באיירן מינכן 19 8 11 -25
12 וילרבאן 19 8 11 -118
13 מכבי תל אביב 18 7 11 -19
14 הכוכב האדום בלגרד 18 7 11 -23
15 באסקוניה 19 7 12 -130
16 אלבה ברלין 18 6 12 -101
17 פנאתינייקוס 18 4 14 -136
18 ז'לגיריס 17 3 14 -161
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בוא נרוץ: מכבי ת"א נפלה בדברים הקטנים

המשחק במוסקבה יכול היה ללכת לשני הכיוונים ואי אפשר באמת להאשים את השחקנים או את ספרופולוס, אבל אפשר היה לרוץ ולהעז יותר. האוזמן מסכם את ההפסד הצהוב, מדבר על הקליעה מבחוץ שנעלמה, כולל זאת של ווילבקין, ועל הבעייתיות בהחלטה שז'יז'יץ' הוא הסנטר הדומיננטי

שי האוזמן
שי האוזמן  12.11.21 - 11:02
תחילת כתבה

בוא נרוץ
זה יכול היה ללכת לכאן או לשם. ולצערה של אלופת ישראל, זה נשאר ברוסיה. שריקה קטנה אחת וזה יכול היה להיות שונה. זריקה אחת קטנה וזה יכול היה להיות שונה. כי ככה זה כשמפסידים על חודה של.

אז עם כל הרצון, ואתם הרי יודעים שיש, אין בטור הפעם טענות ומענות משמעותיות. לא כלפי השחקנים ולא כלפי המאמן. כי להפסיד לצסק"א בחוץ, גם בגרסתה הפצועה, החבולה והבינונית למדי, זה לא נורא. ולשחק כפי שמכבי שיחקה אמש? גם לא נורא, חרף תחושת הפספוס.

יאניס ספרופולוס, נאמן לתורת הסיכולים, הגיע שוב כאשר באמתחתו מספר רעיונות טובים שנועדו לנטרל שחקני מפתח בצד השני. אז הוא הצמיד את הדקות של קלויארו לקלייברן, והוריד את האחרון לאחוזי קליעה ל-2 הנמוכים ביותר שידע העונה. והכין תכנית מגירה ראויה לשנגליה, שהותירה את הגאורגי על כמות הנקודות הנמוכה ביותר שידע מזה כשנתיים תמימות. והגביל את צסק"א, חרף שובו לסגל של הקלע גרגוניס, לכמות נקודות נמוכה מאשר הממוצע העונתי שלה. וכל זה אחלה.

אבל אם אפשר להציק בעניין משמעותי אחד, הוא נוגע (כרגיל) למידת ההעזה הטקטית של מכבי תל אביב. שדבקה כתמיד במלאכת השיבוש, ולא חושבת מספיק אמיץ. ואומץ, במקרה הזה, שווה הרכבים טיפה יותר התקפיים. ואומץ, במקרה הזה, שווה בעיקר מחויבות למגרש הפתוח. או במילותיו המתילוגיות של מורנו ורבנו פיני גרשון, לכבוד יום הולדתו ה-70, בוא נרוץ.

ולא, אני לא מדבר על היכולת המרשימה שהצהובים הפגינו בעניין הזה לאחר שחטפו כדור או לאחר החטאה או ריבאונד ארוך.

כמו כאן.

via GIPHY

כמו כאן.

via GIPHY

כל אלו יפים ונאים למדי. אבל תחושת הבטן, שאיננה קשורה רק בשורה התחתונה של משחק ההפסד במוסקבה, היא שעם רגליים ויכולות כמו שיש לספרופולוס, אפשר יותר. אפשר ללכת למקומות הללו כשיטה. גם לאחר ריבאונד קצר. גם ואפילו לאחר שסופגים סל. וכן, גם במשחקי חוץ מסוימים.

עדיף לקלוע. עדיף ל-3. כי 3>2 
אז למה הפסידה אמש מכבי תל אביב במוסקבה? נו, תשובות אפשריות יש לא מעט, ובכולן נגענו או ניגע ממש עוד מעט. אבל אם נודה על האמת ולא נתעסק בתאוריות, נישאר עם המשוואה הפשוטה, הפשטנית והנכונה מכל. מכבי לא ניצחה כי היא לא קלעה מספיק. וליתר דיוק, מכבי לא ניצחה כי היא לא קלעה מספיק. ל-3. כי מטווחים קרובים יותר, המצב סנופי דיסקו ומעלה. גם אתמול סיימו הצהובים עם אחוזי קליעה מצויינים בתוך קשת שלוש הנקודות. 60%, ליתר דיוק. ובכלל, מכבי תל אביב נכון לאמצע חודש נובמבר היא מהטובות במפעל בכל הנוגע לאחוזים ל-2. כמה טובה? טובה מספיק כדי להיות שלישית, בקטגוריה חשובה זאת, בליגה השניה בטיבה. שזה מעולה.

אבל את המשחק הזה במוסקבה היא סיימה עם 13 זריקות בלבד לשלוש נקודות. מתוכן קלעה 2 בלבד. שזה יוצא 15.4% ל-3. שזה זוועה. ולמרות שזהו ערב הקליעה החלש ביותר עד כה, קשה לומר שהוא איננו משקף מגמה ניכרת, 9 מחזורים אל תוך העונה. מכבי, כשיטה, זורקת מעט שלשות (ומדורגת 15 ביורוליג). מכבי, כעובדה, קולעת מעט מאוד שלשות. ומדורגת 15 באחוזים לשלוש.

ועל פניו, זה לא אמור היה להיות כך. בטח לא לאחר צירופו בקיץ של ג'יימס נאנלי, שבשנתו הגרועה ביותר במפעל קלע "רק" ב 43.2% בקטגוריית השלשות. מעשית, המצב כרגע לא טוב. בטח כשמדברים על רמת הקליעה של שחקני הקו האחורי – אלו שאשכרה אמורים להיות אלו שמיידים טריצות ומדייקים אותן.

עכשיו זמן מספרים:
קינן אוונס
, עד כה, הוא הגארד בעל האחוזים הגבוהים ביותר ל-3 (37%), אבל זורק רק כפעמיים למשחק.

ג'ון דיברתולומיאו ממשיך את מגמת הצניחה, כשהוא כן משחק, ועומד כרגע על 18% ל-3. שזה רע.

קמרון טיילור, הגארד החדש שהגיע מהמבורג? 17% ל-3.

יפתח זיו, בדקות המועטות ששיחק, עוד לא קלע שלשה.

סקוטי ווילבקין, לגביו נרחיב ממש עוד מעט, עומד כרגע על 33% ל-3, שזה רחוק מלהרשים.

ונאנלי? גם הוא, על 33% בלבד.

אה, ואם נכניס גם את קלויארו, שמשחק לרוב בעמדה 3, למשוואה, נקבל 28%. לא טוב.

עקרונית, נחזור שוב, זה לא אמור להיות ולהיראות כך. במיוחד אם נזכור את הדומיננטיות הגדולה שיש לצהובים בשלב זה בכל הנוגע למשחק הפנים. אם יש לך שחקני גב לסל, דוגמת ז'יז'יץ', ריינולדס, וויליאמס ושות' – בהגדרה, שיווי המשקל הזה במגרש אמור לייצר מצבי קליעה לקלעים. אם יש לך סופר קלע כמו נאנלי, אחד כזה שיכול לצאת על חסימה ולדפוק לשומר שלו משולש על הראש, בהגדרה, זה אמור להרים את רמת הקליעה שלו ושל אלו שלצידו. אם יש לך סטרץ' פור דוגמת וויליאמס, שהוא כרגע מהקלעים הטובים ביבשת, זה לא אמור להיות כך.

ונכון לעכשיו, זה לא קורה. כלומר, הקליעה לא קורה. ולא קורית (שזה גם מותר לכתוב, אני מקווה, בעברית). ואפשר למצוא לכך מספר סיבות חלקיות. ורובן נוגעות לריווח ההתקפי של הצהובים ולקשיים שיש ושנותרו לה במשחק העומד, זה שבו משחקים חמישה מול חמישה. כי בסוף, במסגרת המנגנון המסכל של ספרופולוס, יש בד"כ שחקן אחד שתוקע את הפינה, בין אם זה קלויארו או טיילור. ויש שחקן אחד, הוא הקלע נאנלי, שמעדיף לכדרר מאשר לנוע ללא כדור. ויש קצב משחק שאיננו מהיר מספיק. בטח בכל הנוגע למקסום היכולת לרוץ ולקלוע במגרש הפתוח. בטח שלא במשחק ההתקפה המסודר. חבל.

ווילבקין
ועכשיו לווילבקין. גם בעונה שעברה נקלע הפרנצ'ייז פלייר לתקופות טובות פחות בהתקפה בכלל, ובקליעה מבחוץ בפרט. אם נלך לעשרת המחזורים האחרונים של היורוליג בעונה שעברה, נלמד שווילבקין קלע בהם רק 13/54 מבחוץ, שזה = 24% בלבד. ואם נקזז את שני המחזורים הראשונים של העונה הזאת, נגלה שווילבקין קלע (בשבעה האחרונים) 7 פעמים מתוך 36 נסיונות. שזה יוצא 19%. שזה יוצא WTF? והרצף השלילי הזה כולל בתוכו משחק של 0/8 מבחוץ מול וילרבאן + 0/4 מול ז'לגיריס + 0/2 במחזור הקודם בבסקוניה.

אמש, להבדיל, אי אפשר להצביע על החטאות של ווילבקין מבחוץ. והסיבה לכך היא שווילבקין אתמול לא זרק מבחוץ. אני חוזר – סקוטי ווילבקין לא זרק ולו שלשה אחת אתמול. וכשזה קורה, גם אם נכניס לתוך המשוואה אפשרות שהפציעונת ממנה סבל השבוע הותירה בו סימנים, מבינים שיש כאן בעיה. רגע, בעיה היא לא המילה הנכונה. המילה הנכונה היא כנראה מחשבה, או ליתר דיוק אובר מחשבה. שהרי המשוואה ולפיה ווילבקין קולע יותר = מכבי תל אביב מפסידה, מחלחלת מתוך ומחוץ לחדר ההלבשה של אלופת ישראל ואל מוחו הקודח של ה-איש שלה כבר די הרבה זמן. והדרישה שירכז יותר ויתפרע פחות? גם היא מוכרת לעייפה. בטח כאשר מפמפמים לא אחת שהסגל המוכשר יותר השנה מצריך ווילבקין שונה מכפי שהתרגלנו עד כה.

נו, אז אתמול היה ווילבקין שונה. ואתמול גם נשברה המשוואה. כי מכבי תל אביב הייתה חייבת אתמול את העוגן ההתקפי שלה כשהוא רעב וחד מספיק, ולו בדקות האחרונות, כדי שיסייע לה לחלץ ניצחון בשיניים. ונכון, צריך לתת לא מעט קרדיט להגנה של איטודיס, שדחפה את ווילבקין אל תוך קשת שלוש הנקודות ומנעה ממנו ללכת למקומות מהם הוא אוהב להטיל. ונכון גם שזה התפקיד של ווילבקין והצוות שלו (על המגרש ומחוצה לו) להגיע למצבי זריקה. גם מבפנים. בעיקר מבחוץ.

כי כאן, למשל, מול שבד אחד שממש מתאמץ פלאס ארבעה שחקני הגנה נוספים שבכלל לא מתרגשים מרמת הקליעה של הצהובים שלידם ושמצופפים את קווי החדירה של ווילבקין/ את הצבע, לא באמת חייב היה לכדרר מצד לצד כל כך הרבה פעמים. אפשר היה גם לנסות איזה סטפבאק קטן. למשל.

via GIPHY

וכאן, שהציוות שלצידו לא נותן שום סיכוי לריווח התקפי, בהרכב שבו יש גם ריינולדס, גם סורקין וגם קלויארו (למה?!) – אין באמת סיבה להיכנס לצבע שבו עטים עליך, זה אחר זה, גם גריגוניס, גם אנטונוב וגם בולומבוי. אפשר גם לנסות דברים אחרים. יציאה מחסימה למשל. אלמנט תנועתי אחר למשל. קליעה מבחוץ למשל.

via GIPHY

ובכלל, זה היה יום מבאס לווילבקין. שגם בצד שבו הצטיין לאחרונה, הוא הצד שבו נוהגים לשמור, התקשה עד מאוד. גם בטיפולי פיק אנד רול שונים ובמיוחד כשז'יז'יץ' הוא הפרטנר שלצידו. גם במהלכי אחד על אחד, כמו זה שכאן. ושימו לב בבקשה, במקביל לתגובה האיטית הראשונית של ווילבקין מול האקט, גם לתגובה המאוד איטית של ריינולדס בכל הנוגע למצב העזרה. לו רק היה מזהה את המצב קמצוץ של שניה לפני, יכול היה הסנטר המחליף של מכבי תל אביב למנוע את החדירה הקלה.

via GIPHY

או כאן, כשהוא מוצא עצמו נאבק על ריבאונד ההגנה מול קורבנוב. ומוותר די מהר.

via GIPHY

הפספוס שבפנים
האלופה מרוסיה התייצבה אמש למשחק כשהיא אוחזת בקו קדמי רעוע למדי, בלי מילוטינוב ובלי פוקטמן. ועם גרסה לא מרשימה בעליל של קנת' פאריד. וחלודה ניכרת על כמעט כל מהלך מתוצרת שנגליה. אז מכבי, בהתאם, הענישה לא אחת באמצעות הגבוהים שלה. ובמיוחד במחצית הראשונה, עת פגעו הביג גאיז של האורחת (ז'יז'יץ' את ריינולדס את וויליאמס את סורקין) ב 30 מתוך 38 הנקודות שקלעה כל הקבוצה. אבל במחצית השניה, זאת שבה מנצחים או מפסידים, קלעו ז'יז'יץ' את ריינולדס את סורקין ביחד 4 נקודות. כשריינולדס, למען האמת, בקושי נכנס או מורגש. פחות מ-12 דקות משחק קיבל הסנטר המחליף של הצהובים אתמול (הכי נמוך שלו העונה). וכן, אפשר היה לזהות את הרטינות של ספרופולוס נוכח כמה פספוסים שלו בשני המגרש.

נגיד כאן, כשהוא נכנע לשבד (ולא זוכה לעזרה מקלויארו, שעסוק בריקוד זוגות לוהט עם פאריד).

via GIPHY

או כאן, כשהוא מכדרר עצמו הישר אל תוך המלכודת ההגנתית.

via GIPHY

אבל הספסול של ריינולדס = הרי קבלת דקות משמעותית של ז'יז'יץ'. שבאמת הרשים אמש לאורך המחצית הראשונה. שבאמת משתדל יותר בהגנה (ואפילו לפעמים מצליח להחזיק בה מעמד). שלא יוכל, לעניות דעתי המרודה, להיות זה שמביא את מכבי תל אביב לצמרת האירופאית כסנטר הדומיננטי בהגדרה.

איפה לונדברג
משחקים, בטח ובטח משחקים צמודים, לא מוכרעים בדרך כלל על ידי מאמנים או תרגילים. שחקנים מנצחים משחקים. ואתמול, במקביל לחולשה הגדולה של נאנלי את ווילבקין, היה לרוסים בחור נחמד מדנמרק שעשה עבורה את העבודה. גבריאל איפה לונדברג, שהגיע לקבוצה במהלך העונה שעברה והשתלב בה ובליגה שניה בטיבה כאילו כלום, היה זה שלקח על עצמו את עול הגארד הדומיננטי וככזה ניצח את מכבי תל אביב.

ואת כל זה אני מספר לכם רק כהקדמה להתקפה הכי יפה בעיני מהמשחק במוסקבה. אז ברשותכם, קבלו נא את התרגיל שאיתו התחיל קואוץ' איטודיס את המחצית השניה. כאשר שבד מעביר את הכדור ללונדברג, דרך בולומבוי (במהלך א-לה בליינד פיג), חודר הדני לכיוון קו הבסיס, בעוד ששבד זוכה סימולטנית לחסימה מדורגת לכיוון הפינה הרחוקה. שזה וואוו. ואל מול רוטציה הגנתית עירנית ואיכותית יחסית של מכבי תל אביב, מתחילה בשלב הזה הנעת כדור מחד ותנועה ללא כדור (במיוחד של לונדברג) מאידך. והכל מסתיים בג'אמפר יפהפה מתוצרת לונדברג, על הפרצוף של קינן אוונס. מושלם.

via GIPHY

זהו. עכשיו זמן לנוח. בשבוע הבא יש מונאקו ואולימפיאקוס. כלומר יש מייק ג'יימס וקוסטאס סלוקאס. וטיילר דורסי. איזה כיף. שבת שלום.