יורוליג 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ברצלונה 28 21 7 174
2 אולימפיאקוס 28 19 9 177
3 ארמאני מילאנו 28 19 9 77
4 ריאל מדריד 28 18 10 102
5 מכבי תל אביב 28 17 11 63
6 אנדולו אפס 28 16 12 101
7 מונאקו 28 15 13 86
8 באיירן מינכן 28 14 14 18
9 הכוכב האדום בלגרד 28 12 16 -48
10 באסקוניה 28 12 16 -70
11 אלבה ברלין 28 12 16 -118
12 פנרבחצ'ה 28 10 18 -48
13 פנאתינייקוס 28 9 19 -146
14 וילרבאן 28 8 20 -203
15 ז'לגיריס 28 8 20 -165
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שעת הכרעה: מכבי ת"א צריכה להחליט

אחרי ההפסד למונאקו, יש רק שתי אפשרויות להנהלת הצהובים: להשאיר את ספרופולוס עד סוף העונה, או להיפרד כאן ועכשיו. אין טעם להמתין, או לחכות לניסים. מחכים למחליף? ייתכן והוא יושב על יד הספסל. וגם: ההחלטה לגבי נאנלי ואזלת היד בשוק ההעברות. האוזמן מנתח ימים גורליים

שי האוזמן
שי האוזמן  30.12.21 - 07:22

אין גיפים. ואין גם החלטות
לעניות דעתי הממש מרודה, עומדות כעת שתי אפשרויות בפני מקבלי ההחלטות בצהוב, ושתי אפשרויות בלבד.

הראשונה היא לזמן היום לפגישה את יאניס ספרופולוס. להודות לו על קדנציה ארוכה ומרשימה ולהיפרד כידידים. כלומר, כידידים לשעבר. ולהגיד לו את שהוא יודע בעצמו ומזמן: שאין לו שום יכולת השפעה על הקבוצה שלו ועל השחקנים שלו. לא ברמת ההכנה הטקטית למשחקים. לא ברמת ניהול המשחקים. לא ברמת היכולת להניע אותם לתת אקסטרה מאמץ, השקעה ומלחמה. אפשר לראות את זה בצורה השבלונית והחוזרת של תכנית המשחק. אפשר לראות את זה בניהול החילופים הצפוי והקפריזי. וכן, מסתבר שאפילו הקפריזי יכול להתברר כצפוי. אפשר לראות את זה במשחק ההתקפה נטול ההשראה. אפשר לראות את זה באופן המגושם שבו מנסה הקבוצה הזאת לצאת להתקפות מתפרצות. אפשר לראות את זה ברמת הבטחון הנוכחית של כמעט כל שחקן בסגל הזה. ומכיוון שכך, אין שום טעם להמשיך. וזה הזמן לעצור.

האפשרות השניה? לזמן היום לפגישה את יאניס ספרופולוס. להודות לו על קדנציה ארוכה ומרשימה. ולהגיד לו – ולשחקנים – ולנו – שהוא המאמן של הקבוצה עד לסיום העונה, תהא התוצאה אשר תהא. גם אם יצטברו עכשיו עשרה הפסדים רצופים נוספים. גם אם יפלו השמיים. וכן, בסיום העונה יפרדו הצדדים וילכו איש איש לדרכו. אבל עד אז, ממשיכים. ממשיכים, אולי, כי אין מחליף ראוי מבחינתם של הבוסים הצהובים. ממשיכים, אולי, כי אין כסף. ממשיכים, אולי, כדי לסמן ולהבהיר לשחקנים שהתיק הזה נופל עליהם ורק עליהם.

ממשיכים וזהו. ומאיינים בכך, על הדרך, את הלחץ העצום שמופעל על המאמן היווני, שאותות ההיסטריה ניכרים עליו הן ברמת הניואנסים הגופניים והן ביכולת שלו לקבל החלטות. כי אם יש משהו אחד ברור שספרופולוס הוכיח שהוא יודע, לאורך השנים, הוא להגיב במהלך המשחק לחילופים של הצד השני. וכיום, מזה הרבה יותר מדי שבועות, גם בזה הוא שוגה, טועה וכושל.

אם כן, המכנה המשותף הוא פגישה עם ספרופולוס והיום. כי אין שום טעם להמתין ולראות מה יהיה, כמו שלא באמת היה טעם להמתין ולראות מה יקרה בצמד המשחקים מול הטורקיות. או במשחק שלאחר מכן, מול זניט. או בדרבי. או במונאקו. או במשחק הליגה הבא בירושלים. אין סיבה להמתין לניסים. הגיע הרגע להחליט ולא לייבב אודות מצב שוק השחקנים או המאמנים.

אה, רגע. קיימת גם אופציה שלישית. כי אם לא רוצים או לא מסוגלים לקבל החלטה לגבי עמדת המאמן, אפשר לעשות מעשה הפועל ירושלים. שהבינה לפני כחודשיים ימים שהסיפור עם מאמנה אורן עמיאל הגיעה לסיומו. ולא הצליחה להחליט או לאתר מועמד חלופי מתאים וזמין. ולכן הנחיתה אל הקווים את מנהלה המקצועי יותם הלפרין. וזה אפילו עובד, נכון לעכשיו.

על פי פרסומים זרים, גם למכבי תל אביב יש מנהל מקצועי. ועל פי פרסומים זרים לא פחות, האיש יודע כדורסל והרבה. וגם אחראי במידה כזאת או אחרת, יש להניח, לסגל שהולחם לו יחדיו בקיץ האחרון. ואם הנהלת מכבי תל אביב מבינה שהסיפור עם ספרופולוס הסתיים, והאמינו לי – היא מבינה, ואם אותה הנהלה לא חשה בנוח עם התחליפים הזמינים, בין משום שהיא לא רוצה להתחייב לחוזה שמעבר לעונה הנוכחית, בין אם מעדיפה היא על הקווים איש שעברית איננה שפת אמו ובין אם מכל סיבה אחרת, אז הפתרון הזמני ממש כותב את עצמו. היידה, ניקולה, זה הזמן שלך. תראה לנו מה אתה יודע.

אין גיפים. ואין גם נאנלי
בנסיון כמעט נואש לשדר מנהיגות, החליט יאניס ספרופולוס שנו מור נאנלי. שזה בסדר גמור, כמובן. ג'יימס נאנלי, ואת זה כתבנו ועל זה דיברנו כבר בקיץ, הוא שחקן יורוליג לגיטימי לגמרי. שלא אוחז בהכרח בסט התכונות שהצהובים צריכים, מאחר שהסגל הזה זועק ודורש שחקן שיכול לייצר. ונאנלי? נאנלי טוב כשהוא עומד בפינה, מחכה וזורק. או יוצא מחסימות, תופס וזורק. אבל ספרופולוס וגורמים שונים מתוך המערכת שידרו והצהירו שזה בדיוק השחקן שהם צריכים. ולא רק מקצועית, אלא שגם ברמת האישיותית, זה האיש שיוכל למלא את החלל הגדול שהותיר אחריו אותלו האנטר. בחיי, נו. ככה אמרו וככה (כנראה) חשבו. נו, אז כמעט צדקו. ממש ממש כמעט.

הסיבה המרכזית שג'יימס נאנלי לא הצליח במכבי נוגעת למיקומו במשחק ההתקפה ובהיררכיה. וזה על המאמן שלו. וזה על ספרופולוס. כי ההצטיינות הבלתי שגרתית של נאנלי במשחקים הראשונים של העונה, כשהוא מייצר לעצמו מכדרור, בלבלה אותו לחלוטין. וגרמה לו להאמין שאצלו פורח נאנלי חדש. ולא כך היא. ולא כך קרה. ג'יימס נאנלי מעולם לא היה בדיוק השחקן שמכבי תל אביב צריכה. ובמקום לנצל אותו בדברים שבהם הוא טוב ומתאים, היא השתמשה בו באלמנטים שבהם הוא פחות טוב ופחות מתאים.

אוקיי. אז אין נאנלי. השאלה היא מהי האלטרנטיבה ההתקפית. כי יש סקוטי ווילבקין. זה נכון. ומה עוד יש בקו האחורי של מכבי תל אביב? קינן אוונס הוא שחקן נחמד מאוד. שמספק עונת רוקי לא רעה בכלל ביורוליג. ומי יודע? אם ישאר בצהוב עוד שנה, יכול להיות שיהפוך להיות משהו שמזכיר את מה שמספק העונה כריס ג'ונס. בוילרבאן. אבל מישהו בצהוב, כאשר גורמים בלתי רשמיים טוענים שהמישהו הזה הוא ספרופולוס, התבאס מעונת הרוקי של ג'ונס והחליט להחליף אותו ברוקי אחר. שלא באמת מסוגל לשלוט בקבוצה/ להיות דומיננטי בקבוצה/ לתפקד כרכז מוביל או אפילו כגארד מוביל.

ומה עוד יש בקו האחורי? דיברתולומיאו? השאריות המפוחדות של יפתח זיו, האיש שמוקפא מהלך משחקים ואז משולב בהתקפה (?!) במהלכים אחרונים של משחק?! קמרון טיילור, האיש שיכונה מעתה שובר הזכוכיות מהמבורג?

יתכן שמכבי תל אביב קיוותה שבהיעדרו של נאנלי יהא הסגל מוכשר פחות אבל מחויב יותר. נכון לרגע זה, החלק הראשון של המשפט התברר כנכון. החלק השני לא. ממש לא.

אין גיפים. ואין גם מחשבה לטווח ארוך. או קצר
לעניות דעתי המרודה למדי, יש עוד הרבה על מה לשחק העונה. ומעבר להחלטות של מאמן כזה או אחר, צריך לדבר על הסגל. סליחה, צריך לחזק את הסגל ולא לדבר עליו. ואין ספק בכלל שהשוק קשה בואכה נוראי. כאשר כל זב חוטם מקבל חוזה ל-10 ימים ב NBA, אפשר להבין כמה קשה להיות תחרותי בתנאים הקיימים.

כלומר, קשה אלא אם אתה זניט סנט פטרסבורג, שמחתימה השבוע את טייסון קרטר, גארד צעיר שמגיע מלאבריו היוונית. קשה, אלא אם אתה פנרבחצ'ה, שצירפה את ג'היבה פלויד מפאו. שמות גדולים? לא. שחקנים גדולים? לא. אבל כאלו שממלאים נישה מסוימת ומספקים פתרון נקודתי. פתרון נקודתי שמילא בהצלחה אחד מתיאס לסור, ששידרג את הסגל כשהגיע. שהחליש את הסגל כשהחליטו לוותר על שירותיו הטובים.

קשה, אלא אם אתה הפועל ירושלים, שהחתימה שני שחקנים (בריימו ואגבונו) שלא בהכרח היו בכלל חלק משוק השחקנים.

אה, וזה רק בכל הנוגע לטווח הקצר. בואו נדבר רגע על הטווח הארוך. אתמול התבשרנו שהפועל ירושלים סיכמה תנאיה, מעשית, עם נועם דברת, אשר ישוחרר ממכבי ראשון לציון. על פניו, עסקה שאיננה רלוונטית בכל הנוגע לתוצאות מיידיות. אבל אין שום סרט ואין שום הגיון או הצדקה לכך שמכבי תל אביב לא תהיה במשחק הזה מול נועם דברת. כאשר אנחנו מדברים על דור הזהב של הכדורסלן הישראלי וכאשר אנחנו מנתחים את הגארדים הצעירים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר שיש לנו להציע, אנחנו מתייחסים לנועם דברת ולים מדר.

השני כבר נעול אצל ז'לקו אוברדוביץ'. והראשון, מסתבר, היה פנוי להובלה. ויכול לשמש כוואחד החתמה אסטרטגית לטווח הארוך. גם ברמה המקצועית. גם ברמה המיצובית. גם בכל הנוגע לפוטנציאל לעשות עליו כסף אם ועת יבחר בדראפט ה NBA. גם כי לא יעלה על הדעת, ברמת היותה מכבי תל אביב, שהיא תאפשר למהלכים כאלה לקרות בלעדיה. בדומה, נניח, למה שעושה כעת מכבי חיפה של הכדורגל. בדומה למה שעשתה מכבי תל אביב שאנחנו מכירים לאורך שנים על גבי שנים על גבי שנים. אבל מכבי תל אביב לא התעניינה, או רצתה, או פעלה. וכל אחת מהאפשרויות הללו חמורה ולא סבירה בעליל.

אז הפועל ירושלים, עם מנהל מקצועי שנמצא בכלל על הקווים, מצליחה לבצע מהלכים מרשימים בטווח הקצר והארוך. ומה התירוץ של מכבי תל אביב? מה מונע מהמערכת/ המנהל המקצועי שלה להוביל מהלכים שכאלו? ואם החתמת שחקנים, לטווח הקצר או הארוך, איננה במסגרת הגדרת התפקיד של המנהל המקצועי, אז אין בו צורך. ואם החתמת שחקנים, לטווח הקצר או הארוך, היא כן חלק מהגדרת התפקיד של המנהל המקצועי, והוא לא מצליח לבצע את התפקיד שלו, אז יש כאן בעיה. לא בטוח שיש לי את זה ביותר עדין.

אין גיפים. תרקדו
אחד הכשלים המקצועיים והמרכזיים של יאניס ספרופולוס נוגע לחוסר היכולת שלו ליזום. כמאמן מגיב בהגדרה, היטיב לעיתים לזהות מהלכים של המאמן היריב ולפעול מהר על מנת לסכלם. וזה לא הספיק, לרוב, כדי להוביל את מכבי תל אביב למקומות עליהם היא חולמת. עכשיו הגיעה העת של מקבלי ההחלטות הצהובים ליזום. לא להמתין או לסכל, להמתין, להתלונן או להסס, אלא ליזום ולקבל החלטות.

לטוויטר של שי האוזמן