זמן זה כסף: ההפסקה העירה את מכבי

פסק זמן מהשמיים
מספר דברים חשובים במיוחד קרו אתמול (חמישי) ביד אליהו הישן, עת קטעה בעלת הבית סופסוף את רצף הפסדיה בליגה השניה בטיבה. הראשון והחשוב מכולם, מטבע הדברים, הוא עצם הנצחון, לראשונה מאז אמצע חודש נובמבר בשנה שעברה. השני? שניכרו סימנים של מחשבה. ואולי יש לומר, שנדמה היה, ולו לערב אחד, שיאניס ספרופולוס והצוות שלו בילו קצת זמן על שולחן השרטוטים התאורטי, מהלך פגרת הקורונה שנכפתה עליהם.

כי נכון, מכבי תל אביב לא שיחקה כדורסל משך 17 ימים. ובחלק מהזמן הזה, בין בידוד לבידוד, התקשתה מטבע הדברים לנהל שגרת אימונים רגילה. אבל יכול בהחלט להיות שהפסקת המשחקים הזאת הגיעה למכבי כפסק זמן מהשמיים. כי בזמן שלא שיחקו או התאמנו השחקנים, הם זכו למנה מכובדת של מנוחה נדרשת. גם לגופם היגע וגם לנפשם התשושה משהו. ובזמן שלא שיחקו או התאמנו, זכו גם בזמן מחשבה יקר. ולא, לא נייצר כאן תאוריות בכוח על מהפכות או שינויים. בסופו של יום, לא ארע אתמול שום דבר מיוחד. אלופת ישראל יודעת הרי, ולו מדי פעם, לנצח בביתה יריבות עדיפות ממנה. ולספק תצוגות תכלית שכאלו, דוגמת הטרחה השנתית שנוחלת כאן ברצלונה.

ועדיין, אפשר בהחלט להצביע על כמה קווי מחשבה שבאו אתמול לידי ביטוי. אולי. כנראה.

ג'יימס נאנלי והתעויוט
מסלול ההפרדות של ג'יימס נאנלי ומכבי תל אביב, טרם פגרת הקורונה, נראה ברור וחד משמעי. ספרופולוס הרי הגיע למסקנה שהוא כבר לא יכול לראות אותו. וזאת, על פי פרסומים זרים, בהמשך למסקנה מוקדמת אליה הגיעו מספר חברים נוספים מחדר ההלבשה הצהוב. ויכול בהחלט להיות שאם היה מבשיל המו"מ אל מול אא"ק ואנגולה או שאם היה מבשיל מו"מ אל מול השחקן או קבוצה קולטת אפשרית, אז ג'יימס נאנלי היה הופך בשלב הזה להיות עוד חבר מכובד ברשימת אלו שייצרו כאן ציפיות מוקדמות ויזכרו כלא יותר מאשר כשלון. אבל המשאים ומתנים, כאמור, לא הבשילו. ובחסות הקורונה, גם נעצרו ההפסדים ואיתם כדור השלג. ואולי אולי, הבינו השניים שיש ביניהם יותר מהמשותף מאשר נדמה. כי גם מעמדו של הקואץ', עם כל הכבוד להודעת הגיבוי לה זכה מההנהלה, לא באמת התייצב בשל איזו מידת הערכה לה הוא זוכה, אלא בעיקר כי לא נמצאו אלטרנטיבות ראויות ברמת הכאן ועכשיו.

אז מכבי נשארה עם המאמן שלה כי זה מה שיש. לפחות כרגע. והמאמן שלה נשאר עם נאנלי כי זה מה שיש. לפחות כרגע. אבל אם נאנלי עדיין כאן, אז אפשר לנסות ולהפחית את הטעויות שנעשו איתו עד כה. וזה הגיע, ולו הצהרתית, ברמת ההצבה שלו בחמישיה הפותחת, אלמנט שלא נראה במחוזותינו מאז המחזור השלישי (!). וזה הגיע, חשוב מכך, כחלק ממהלך שבו מנסה ספרופולוס להוכיח שהוא שונה מכפי שאנשים רעים נוטים לחשוב, לדבר וללהג לגביו.

כי כמה פעמים קראתם כאן, למשל, עד כמה מקובע המאמן של נציגנתו המשוריינת? או עד כמה מדובר במאמן מגיב, ולא במאמן יוזם? תגידו את האמת: יותר או פחות מכמות הפעמים שבה עשיתם עשיתם בדיקות אנטיגן ביתי פלאס מוסדי? ו-וואלה, אתמול היה זה ספרופולוס יוזם. אולימפיאקוס מתחילה עם החמישיה הקבועה שלה, שמורכבת משני פורווארדים גבוהים (פאפאניקולאו ו-וזנקוב)? נו, אז יאניס המגיב אמור להגיב, בנוהל, עם הרכב גבוה משלו. כפי שעושה כמעט תמיד. כפי שעשה, למשל, בתחילת משחק בפיראוס בסיבוב הקודם. אבל לא אתמול. אתמול ספרופולוס הלך עם ההרכב שלו, קרי קאלויארו ב-4 ונאנלי ב-3. ו-וואלה, זה עבד לא רע. במיוחד בכל הנוגע ליכולת להגן. ולא בגלל שנאנלי סיפק אמש איזשהו משחק אדיר ונדיר, או תצוגת כדורסל נבונה במיוחד של האיש, כן? אבל אולי כן בגלל שהדברים אתמול היו יותר הגיונים. יותר מתאימים. יותר נכונים.

ובכלל, קיבלנו אתמול מינונים הרבה יותר נמוכים של חילופי ספרופולוס רק כדי להתאים למה שעושה המאמן שמנגד. וקיבלנו אפילו כמה נסיונות לגרום לברצוקאס להגיב, דוגמת הרכב שלושת הקטנים שבילה זמן מסוים על הפרקט בתחילת הרבע השני. ולאחר שהגיב לו הברצוקאס ושינה את החמישיה שלו בהתאם (תוך שהוא משלב את לרנזקיס), אז הייתה זאת דווקא מכבי ששינתה שוב ועברה לקו אחורי גבוה יותר (עם טיילור). הקיצר, ליזום זה נחמד.

אבל זה רק שינוי פרסונלי. אמש, כחלק נפרד מהאיוש על הפרקט, קיבלנו מינון מסוים גם של שינוי מחשבתי. כי במקביל לישיבה מול שולחן השרטוטים, נראו אתמול מספר שרטוטים חדשים. כלומר תרגילים חדשים. ולא שתרגילים מנצחים משחקים (כי הם לא), אבל הם לפעמים מלמדים על כיוון שונה. אז אתמול חזינו במספר תרגילי התקפה חדשים. להגיד שהם הצליחו בצורה יוצאת דופן? אההה, לא. אבל כן היה בהם מן המשותף, כי רובם ככולם היו מהלכים שקידשו תנועתיות. כלומר, במקום עוד מהלך סטטי דוגמת פיק אנד רול ממצב נייח יחסית, אתמול ניכר הנסיון להזיז טיפה יותר את החיילים.

רגע, עצירה מתודית. אל תאמינו לכל מיני אנשים מבינים שמסבירים לכם, או מסגבירים לכן, שכדורסל של כדרורים הוא פחות איכותי ושרק כדורסל של תנועה עם ובלי כדור הוא שיטתי. זה לא נכון. יש שיטה כזאת, יש שיטה אחרת – והשיטות הללו ממילא אינן חשובות. העניין עם מכבי הוא שכדורסל הכדרורים שלה, עובדתית, לא הצליח לה עד כה. ולכן, אולי, אפשר לעגל אותו מעט. להזיז אותו מעט. לגוון אותו מעט.

ובחסות המחשבה ההתקפית המחודשת, נראה היה – ולו לערב אחד בלבן, שיש הבנה שלא כולם מתאימים להכל. כך שנאנלי, למשל, לא צריך להיות מקבל החלטות מרכזי. ושנאנלי, למשל, צריך להיות יותר בפינה ופחות כמכדרר באמצע. ושוב, יכול להיות שמה שראינו אתמול הוא מיקרי וחד פעמי, אבל ארבעת האסיסטים של הגארד שנשאר לא ביטאו בהכרח דומיננטיות יתר. ואם מקבלי ההחלטות המתבקשים (דוגמת קינן אוונס, בערב נהדר) הם אשכרה אלו שמקבלים את ההחלטות, אז אפשר גם לייצר ערב היסטורי וחסר תקדים של ארבעה איבודי כדור בלבד. אה. ותרמה לכך גם העובדה שגם אחרי זמן המחשבה של ספרופולוס, הרי שגם אתמול חזינו במכבי תל אביב שלא רצה מספיק. אולי בפעם הבאה.

בשורה התחתונה, נראה היה שבעלת הבית אתמול מבינה ומנסה לתקן חלק מטעויותיה עד הלום. ומציגה, על הדרך, מספר חמישיות מוכשרות יותר מאלו שהסתובבו כאן לפני פגרת הקורונה. ואם וכאשר ישתלב כאן במהרה קיירי תומאס, אפשר יהיה להגדיל עוד יותר את מינון הכשרון.

ז'ה ז'יז'יץ'?
אבל עם כל הכבוד לענייני מנוחה ומחשבה, הסיפור אתמול היה אנטה ז'יז'יץ'. טרם תחילת העונה ולאחר שצירפה אליה את ריינולדס, תהינו כאן אם אפשר יהיה לקבל העונה, עם השילוב של הקרואטי הישן פלאס הביג גאי החדש-ישן, את עמדת הסנטר המוכשרת ביותר שהייתה כאן מזה זמן. והתשובה החד משמעית עד כה הייתה פחחחחח.

אבל גם במהלך רצף ההפסדים, אי אפשר היה לטעות בהתקדמות שעושה העונה הסנטר הגדול. שנשאר גדול וגבוה, אבל פחות רחב. ופחות כבד. ונייד יותר. ה-מפתח למשחק ההתקפה של מכבי אתמול היה היכולת לבסס את ז'יז'יץ' בפנים. מרגע שעשתה זאת, השיגה את ה-שח שיהפוך אח"כ למט. דרך המספרים המצויינים של הסנטר הפותח שלה – כלומר 10/12 בזריקות ל-2, עובר בפניקה שאחוזים אלו גרמו להגנה של היוונים, הגיעה המארחת למצב שבו היא מסיימת את הרבע השלישי עם 66 נקודות, שזה המון, ועם 20/31 בזריקות ל-2, כלומר 65%. שזה המון.

בין יתר הקובלנות עד כה, התלוננו שוב ושוב על השימוש הלקוי והמועט שעושה משחק ההתקפה התקוע של מכבי בז'יז'יץ'. שגם מתבסס יתר על המידה במהלכי פיק אנד רול וגם מבסס פחות מדי את ז'יז'יץ' במקומות שנכונים לו בהתקפה. והאמת? הדברים הרי לא חייבים להיות סותרים. אפשר גם פיק אנד רול וגם לבסס את האיש הגדול בפנוכו. בטח כשהיריבה בשיגעון ובחשש כבד מווילבקין, באופן שגורם לה לזנק עליו בכל הכוח עם או בלי חילוף הגנתי. ואם מזנקים על ווילבקין, הרבה יותר קל ללכת חזק ויעיל על ז'יז'יץ'.

כאן, אולי, המהלך המרשים ביותר שידעו הצהובים לייצר אמש. שכל כולו מבוסס על היכולת לבסס את ז'יז'יץ' בפנים. בטח ובטח אם היוונים מחליפים עליו (שוב) ומניחים מולו איש קטן ממנו, ששמו במקרה הזה ווקאפ. אז מכבי מרווחת עם ארבעה שחקנים מחוץ לקשת שלוש הנקודות ומנסה להשליך פנימה מידיו של ווילבקין. וכשזה לא מצליח, מייצר אוונס חיתוך ללא כדור לכיוון קו העונשין כדי לייצר זווית מסירה נוספת, מלמעלה למטה. ואם גם זה לא מצליח, אפשר להעיף את הכדור לצד החלש, אל נאנלי, ולבטל בכך את הנסיון של ווקאפ לנעול ולחתוך את קו המסירה פנימה.  נ ה ד ר. באמת נהדר.

שומרים
וממול, עת התמודדה מכבי תל אביב מול הנסיונות של אולימפיאקוס, שעליה כן ניכרים סימני חלודה מובהקים, להעניש אותה לאחר חילופים הגנתיים דומים, עשתה זאת – אולי – בצורה המרשימה ביותר שראינו ממנה העונה. כשהיא גם אגרסיבית וחדה, אבל גם חכמה למדי. מכבי, מודל 20/1/22, ייצרה שמירות כפולות ו/או רוטציות הגנתיות ברמת ביצוע גבוהה ומדויקת. ועכשיו נחמיא לה עם כמה סרטונים קטנים.

כאן, בתחילת הרבע השני, זרק ספרופולוס אל המערכה את הרכב שלושת הקטנים שלו (זיו, ווילבקין ואוונס). ומיד אחרי שמריצה אולימפיאקוס תרגיל המכונה פיק אנד רול ספרדי, מוצא עצמו זיו כשהוא מנסה להדוף ממנו את הסנטר היריב חסן מרטין. שזה לא קל, אבל זה קורה. ועת מנסה פאפאניקולאו לחדור אל הסל, שימו לב בבקשה לתגובה הנהדרת של דרק וויליאמס. וויליאמס שומר בתחילת החדירה לסל בכלל את ונזקוב, בפינה הרחוקה, אבל מזהה את הארוע, מגיע בזמן ונעזר בהגנת היחיד המצוינת של אוונס כדי לנתר ולהעיף.

הקיצר, אתמול היה ערב טוב מאוד של מכבי תל אביב. גם בצד שבו נוהגים להתקיף וגם בזה שבו נוטים לעיתים לשמור. ואם תחבר רמת דיוק אפילו קרובה לכך, תהפוך כבר בשבוע הבא את רצף ההפסדים הארוך לרצף בן שלושה נצחונות יורוליג, עם עוד שני נצחונות ביתיים על אלבה ברלין ועל פנרבחצ'ה. שזה נחמד.

שבת שלום.