$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
יורוליג 2023/2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ריאל מדריד 34 27 7 243
2 פנאתינייקוס 34 23 11 172
3 מונאקו 34 23 11 99
4 ברצלונה 34 22 12 120
5 אולימפיאקוס 34 22 12 117
6 פנרבחצ`ה 34 20 14 135
7 מכבי תל אביב 34 20 14 30
8 באסקוניה 34 18 16 -18
9 אנדולו אפס 34 17 17 16
10 וירטוס בולוניה 34 17 17 -78
11 פרטיזן בלגרד 34 16 18 -20
12 ארמאני מילאנו 34 15 19 14
13 ולנסיה 34 14 20 -96
14 ז`לגיריס קובנה 34 14 20 2
15 באיירן מינכן 34 13 21 -120
16 הכוכב האדום בלגרד 34 11 23 -52
17 וילרבאן 34 9 25 -213
18 אלבה ברלין 34 5 29 -353
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מלך בדרך: סקוטי ווילבקין והמרדף אחר שיא הנקודות ביורוליג

כוכב מכבי ת"א עבר אגדות ודוהר להיסטוריה מרשימה במיוחד. מהמספרים המטורפים והמועד הצפוי להכתרה כמלך הסלים הצהוב, דרך הכוכבית החשובה ועד לספקות באשר להמשך בצהוב

סער שהם
סער שהם  22.03.22 - 11:50

סקוטי ווילבקין הוא כוכב בסדר גודל נדיר בכדורסל הישראלי והאירופי בכלל. מי שהגיע למכבי תל אביב בקיץ 2018 חווה כל כך הרבה עליות ומורדות במהלך השנים הארוכות שלו במועדון, ובמקביל למשחקים שניצח, לאלה שהפסיד, לביקורת שחטף ולסופרלטיבים שהשיג, דבר אחד הוא לא הפסיק לעשות - לצבור נקודות. למעשה, הגארד נמצא מרחק נגיעה מציון דרך היסטורי - לתפוס את תואר מלך הסלים בתולדות מכבי ביורוליג (בגרסתו המודרנית).

53 נקודות. זה כל מה שמפריד בין ווילבקין (1,677) למי שמחזיק נכון לעכשיו בתואר, ניקולה וויצ'יץ' (1,730). למעשה, אם הכוכב העכשווי ישמור על ממוצע הנקודות שלו (16 למשחק), הוא יחלוף על פני מנהלו המקצועי במשחק נגד וילרבאן בסוף החודש הנוכחי. אגב, בעוד לקרואטי לקחו 134 משחקים לעשות זאת, האמריקאי שיחק עד כה 115 משחקי יורוליג במהלך הקדנציה שלו בצהוב, כשב-58 מתוכם ניצח וב-57 הפסיד.

בכל אופן, אם תהיתם, במקום השלישי נמצא אנתוני פארקר האגדי (1,467 נק'), במקום הרביעי דייויד בלו (1,244) ומי שמשלים את החמישייה הוא דריק שארפ (1,162). אם נסתכל על העשור האחרון, אז אחרי ווילבקין תמצאו את אלכס טיוס (832), דווין סמית (815), יוגב אוחיון (794) וריקי היקמן (695).

סך הכל, ווילבקין שיחק 3,074 דקות ביורוליג, במהלכן קלע -41% מהשדה, 48% ל-2 ו-37% ל-3. אם התעניינתם בנתונים מעט יותר מתקדמים, אז בזכות כלי הסטטיסטיקה "InStat" תוכלו גם לקבל אותם:

אחוז בזריקות ללא שמירה: 42%
אחוז בזריקות תחת שמירה: 40%
אחוז בתפיסה וזריקה: 46%
אחוז בתפיסה וחדירה: 36%
אחוז במהלכי בידוד: 35%
אחוז בזריקות בהתקפות מעבר: 51%

היכולת של מי שהגיע כהחתמה הגדולה של קיץ 2018 בלתי ניתנת לערעור - מדובר באחד מהגארדים עם הכלים ההתקפיים המרשימים ביותר שיש מחוץ ל-NBA, ככל הנראה יותר מכל אלו שהוא עבר בדרך לציון הדרך. כשמוסיפים לכך את הקרדיט הענק שהוא מקבל עונה אחר עונה, ההגעה למקום הראשון לא אמורה להפתיע יותר מדי.

אבל כמו כל דבר שקשור למכבי תל אביב של השנים האחרונות, לא הכל ורוד. בשונה מכל אחד מהשמות האחרים, ווילבקין לא הצליח להוביל את מכבי לאף הישג משמעותי. בעוד לכל שותפיו האחרים בפסגה יש תואר יורוליג ביד, הגארד האמריקאי, שהיה אמור להחזיר את הצהובים לקדמה האירופית, נכשל ביחד עם חבריו עונה אחרי עונה. למרות שלכשיעזוב את יד אליהו יחזיק בתואר מלך הסלים של הקבוצה ביורוליג, סביר להניח שהרושם שישאר לאחר לכתו יהיה אמביוולנטי למדי, כשאפילו להצלבה הוא לא הצליח להגיע (מה שעוד עשוי להשתנות העונה בעקבות הרחקת הרוסיות).

אז איך הסיפור יתקדם לאחר השגת השיא? נדמה שלשני הצדדים יהיה נכון לכל הפחות לשקול את המשך הדרך המשותפת כבר במהלך הקיץ הקרוב, למרות שהחוזה יסתיים רק בקיץ הבא. זה יהיה צעד אמיץ למדי מבחינת מכבי ת"א לוותר על כוכב התקפי ברמה הזו, אבל נדמה שרבים כבר מבינים שהמשך ההתקשרות ככל הנראה לא תביא לפריצת דרך קבוצתית. הקושי להתאים לווילבקין ארבעה שחקני חמישייה אחרים, בדגש על עמדת הרכז, ישאר תמיד, ועל מנת לעשות זאת בצורה טובה צריך להשקיע משאבים לא קטנים ולא להתפשר בשוק, דבר שהקבוצה ככל הנראה לא יכולה להרשות לעצמה.

באשר לשחקן עצמו, בגיל 28 גם הוא יודע שעוד נותרו לו מספר שנים לשנות את התדמית. מי שהיה אמור להיות אחד הכוכבים הגדולים ביותר בקנה מידה אירופי לאחר שהוביל את דרושאפקה לזכייה ביורוקאפ ועל הדרך קטף את ה-MVP של המפעל, אמנם הצליח אולי לממש את הפוטנציאל האישי, אבל מבחינת הישגים קבוצתיים הוא ככל הנראה השחקן הגדול ביותר בשנים האחרונות שעדיין לא הגיע למשחקים על כסף אמיתי ביורוליג, אפילו לא לפלייאוף.

במקביל, נראה שיהיה לו לא פשוט למצוא את המקום הנכון בשבילו, בו גם יוכל לבלוט וגם להיאבק על תואר יורוליג ראשון. קשה לראות אותו משחק בקבוצות הספרדיות, כמו גם תחת מאמנים כמו מסינה ואיטודיס, ואם מעבר אכן יתבצע, האופציה ההגיונית ביותר היא הגעה לאחת הטורקיות, שבטוח אוהבות את האזרחות הטורקית בה הוא מחזיק.

באשר לאנדולו אפס, היא צפויה לאבד בקיץ הקרוב גם את וסיליה מיציץ', ששוב פוזל ל-NBA, וגם את שיין לארקין, שלפי דיווחים כבר סגור בריאל מדריד. בעקבות כך, החבורה של ארגין עתמאן תהיה חייבת להביא שני גארדים משמעותיים, והגיוני שווילבקין יעלה לפחות כמועמד לתפוס את אחד מהמקומות. מבחינת פנרבחצ'ה, היא נמצא בעיצומה של מה שמסתמנת כעונת נפל נוספת, ובמידה שלא תהיה התאוששות מרשימה בשבועות הקרובים היא צפויה לזעזע לא מעט במהלך הקיץ הקרוב.

כל אלה הם (בינתיים) בגדר ספקולציות, כשמבחינה עקרונית לשחקן כאמור יש חוזה במכבי ת"א עד קיץ 2023. מה שבטוח, זה שלאחר שיעבור את ניקולה וויצ'יץ' ויוכתר למלך הסלים הצהוב ביורוליג, האמריקאי וגם המועדון שלו יצטרכו לחשוב איך הם רוצים שהעתיד שלהם יראה. האם ינסו להמשיך לשתף פעולה ולמצוא את הנוסחה הנכונה או שאולי אפשרות הפרידה ההדדית תקרום עור וגידים?