מכבי תל אביב תארח הערב (חמישי, 21:00, ישיר ב-5SPORT) את מילאנו בשטארק ארנה במסגרת המחזור ה-34 והאחרון במסגרת היורוליג. עבור הצהובים זה יהיה משחק לפרוטוקול בלבד לאחר שהבטיחו את המקום השביעי, בעונה שהמילה "רכבת הרים" לא מספיקה כדי לתאר את כל האירועים בה.
קשה להאמין שמשחק הפתיחה של העונה הנוכחית התקיים בתל אביב והסתיים בניצחון מרשים על פרטיזן בלגרד, שכ-36 שעות לאחר מכן קרה האירוע הנוראי שפקד אותנו וטלטל את מדינת ישראל. נחזור לכדורסל, בעונה ללא בית, עם עשרות טיסות, קיצוצים בשכר ולא מעט קשיים, הצהובים נמצאים מרחק ניצחון אחד מפלייאוף שני ברציפות. בתום העונה הסדירה, הגיע זמן הבחירות. משחקן העונה והמאכזב, דרך האקס פקטור והשחקן השישי ועד למשחק העונה - בואו נצא לדרך.
שחקן העונה - ווייד בולדווין
הקומבו גארד של מכבי תל אביב מיקם את עצמו בטופ של היבשת בעונה הנוכחית. בולדווין הפך למנהיג הבלתי מעורער של הצהובים, עם יציבות לאורך הרוב המוחלט של העונה, מספרים היסטוריים בהתקפה, כשהוא שלישי בנקודות למשחק ומדד יעילות בכל המפעל.
מספריו של בולדווין העונה: 17.7 נקודות, 4.9 אסיסטים, 2.7 ריבאונדים, 1.1 חטיפות, 48.1% לשתיים, 38.5% לשלוש, 85.4% מהקו, 19.7 מדד, 0.99 נקודות בפוזשן, 28 דקות.
האמריקאי מועמד מוביל להיבחר לאחת מחמישיות העונה במפעל, כשהוא זכה שלוש פעמים בתואר שחקן השבוע ופעם אחת בתואר שחקן החודש, תוך כדי שהוא רושם את המספרים ההתקפיים הטובים ביותר לשחקן מכבי מאז ימי אנתוני פארקר. כעת, המטרה של בולדווין מאוד ברורה - העפלה לפלייאוף בפעם השנייה ברציפות (שלישית של המועדון) ולנסות לעשות את מה שהיה קרוב אליו בעונה שעברה אך לא הצליח - להוביל את הקבוצה לפיינל פור ראשון מזה עשור.
צפו במהלכים של בולדווין >>
המאכזב - לורנזו בראון
הרכז שהיה נחשב לאחד הטובים במפעל בעונה שעברה לא עמד בציפיות שיצר לעצמו בעונה הנוכחית. נציין, לשחקנים היו לא מעט קשיים העונה מבחינה מנטלית, כלכלית, ריבוי טיסות. אחרי שכל זה נאמר, נתייחס מקצועית לעונה המאכזבת של בראון ותחילה, נשווה בין שתי העונות שלו בצהוב.
בראון בעונת 22/23: 16.4 נקודות, 5.5 אסיסטים, 3.2 ריבאונדים, 1.1 חטיפות, 50.2% לשתיים, 35.3% לשלוש, 91.1% מהקו, 0.92 נקודות בפוזשן, 15.2 מדד, 31 דקות.
בראון בעונת 23/24: 12.2 נקודות, 6.2 אסיסטים, 2.6 ריבאונדים, 1.0 חטיפות, 42.1% לשתיים, 31.4% לשלוש, 87.9% מהקו, 0.78 נקודות בפוזשן, 11.7 מדד, 29 דקות.
המספרים הם לא חזות הכל, אבל ספציפית במקרה הזה הם מספרים את סיפור העונה הזו של בראון. האחוזים מכל הטווחים ירדו דרסטית, היעילות שלו בהתקפה פחתה, הוא קולע פחות וגם הנתונים המתקדמים שלו בהגנה פחות טובים מהעונה שעברה. התחושה בעונה שעברה שהכדור היה בידיו של בראון היא שיש בעל בית, העונה, זה מעט שונה.
לורנזו בראון לא שכח לשחק כדורסל. הוא עדיין אחד הרכזים הטובים והמוכשרים ביותר ביורוליג, אך אי אפשר להתעלם מהתדרדרות ביכולת שלו. כעת, במאני טיים של העונה, מכבי חייבת את בראון של העונה שעברה, ואת זה שהוביל את נבחרת ספרד לאליפות אירופה מדהימה. עדיין לא מאוחר.
השחקן המשתפר - ג'וש ניבו
אם מסתכלים על משחקיו הראשונים של הסנטר בקדנציה שלו בצהוב-כחול, קשה להאמין שמדובר בשחקן אותו אנחנו רואים היום. בסיום הקדנציה בז'לגיריס קובנה, ניבו היה סנטר יורוליג לגיטימי, שיודע לעשות מאוד טוב דבר אחד בהתקפה, לנעוץ דאנקים ולשבור שיאי קפיצה לגובה.
מאז החל להתאמן תחת עודד קטש, ניבו עבר שינוי של ממש ושדרג את סט היכולות שלו. פתאום הוא נהיה שורט רולר, פתאום הוא מתגלגל לצבע אחרי פיקנ'רול ומסיים בפלואטר, פתאום הוא מקבל כדור בצבע ומרים את הראש החוצה, יכולת המסירה וקבלת ההחלטות השתפרה ופתאום - הוא אחד הסנטרים הכי טובים באירופה, וזה גם מגובה במספרים.
ניבו בעונת 22/23: 7.4 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 0.5 חסימות, 64.8% לשתיים, 61.3% מהקו, 11.7 מדד יעילות, 1.13 נקודות בפוזשן, 21 דקות.
ניבו בעונת 23/24: 11.0 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 0.8 חסימות, 65.5% לשתיים, 71.4% מהקו, 15.9 מדד יעילות, 1.23 נקודות בפוזשן, 23 דקות.
קשה להתעלם מגרף השיפור המדהים שעובר ניבו. איך מסנטר "משלים" הפך תוך עונה וחצי לאחד שחצי אירופה מסתכלת עליו, בזכות יציבות ויכולת אתלטית מרשימה. מי שהתחיל את הקריירה בהפועל אילת, מסיים את חוזהו בצהוב בסיום העונה הנוכחית, ויסיים שנתיים בצהוב (לא מן הנמנע שיישאר, הכוונה יסגור שנתיים בקבוצה) כשחקן משודרג ומשופר.
ניבו. בקו עלייה (יורוליג)
הברומטר - בונזי קולסון
עוד שחקן של מכבי תל אביב ששייך לשפיץ של אירופה בעמדה שלו. הפורוורד הגיע בתחילת העונה שעברה לראשונה לליגה הטובה באירופה כ-MVP של ליגת האלופות של פיב"א והשתלב מיד בליגה של הגדולים.
לא מעט, ברוב המקרים אולי בצדק, נטען כי מכבי לא מחפשת מספיק את קולסון בהתקפה. הפורוורד יודע לייצר לעצמו נקודות במגוון דרכים גם בלי שמשורטטים לו תרגילים: פוסט-אפ, ריבאונד התקפה, מתפרצות, שלשות פנויות. הגיוון הזה הפך אותו לאחד שקשה לנצח בלעדיו, ולראיה, רק במשחק אחד בו קלע עשר נקודות ומטה, הצהובים יצאו מנצחים. אחד מתוך שמונה.
המספרים של קולסון העונה: 13.0 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 1.3 חטיפות, 56.2% לשתיים, 39.6% לשלוש, 80.5% מהקו, 15.0 מדד, 1.16 נקודות בפוזשן, 28 דקות.
בינגו. מפה לשם, למכבי תל אביב יש בחמישייה שניים מהגארדים הטובים ביבשת (אחד בשפיץ והשני במגמת ירידה), את אחד הפורוורדים הטובים במפעל ואת אחד הסנטרים הטובים במפעל. קולסון הוא אי של יציבות ושקט בהתקפה של הצהובים. ברומטר.
האקס פקטור - חסיאל ריברו
אל אל חסיאל. זה לא סוד שהיו לא מעט קולות סביב ההחתמה של הגבוה הקובני כחיזוק לקו הקדמי של עודד קטש. כשהציפייה הייתה לשחקן טאפ יורוליג, הגיע האיש והתסרוקות שזכה בליגת האלופות של פיב"א ושיחק בוולנסיה כחיזוק האחרון לקיץ. טוב נו, קודם מספרים.
ריברו העונה ביורוליג: 7.5 נקודות, 3.0 ריבאונדים, 57% לשתיים, 64% מהקו, 1.05 נקודות בפוזשן, 8.3 מדד יעילות, 15 דקות.
ההחתמה שלו לעונה הנוכחית התבררה כטובה מאוד. כשהסנטר עולה מהספסל הוא נותן להתקפה של מכבי לא מעט אספקטים - פיקנ'רול נפלא עם תמיר בלאט, יכולת התמצאות נפלאה בצבע, פוסט-אפ, לחימה, כל מה שרוצים לקבל ממי שעולה כמחליף. ריברו ייצר לאנשי הצהובים כאב ראש חיובי לקראת העונה הבאה. אולי אין לו מעמד של כוכב ביורוליג, אך אי אפשר לערער על כך שסיפק עונה טובה. כמו שההיסטוריה מלמדת, שלבי ההכרעה עשויים להכריע את עתידו במועדון.
מאל אל חסיאל, לאל אל ישראל
מכבי תל אביב ממוקמת במקום ה-14 ביורוליג בכמות הדקות שמקבלים השחקנים המקומיים. עם זאת, שלושה מהם מהווים חלק משמעותי ברוטציה של עודד קטש. תמיר בלאט עם עונה נהדרת כרכז מחליף לגיטימי עם 6.9 נקודות ו-4.7 אסיסטים, רומן סורקין, שלולא הפציעה כנראה היה משמעותי אף יותר, סיפק 7.3 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-40% מחוץ לקשת, כשג'ון דיברתולומאו סיפק לא מעט מקרי קסם מהספסל וניצח במו ידיו משחקים לקבוצה שלו.
ג'ייק כהן אמנם פותח כדרך קבע בחמישייה, אך לא מרבה לקבל דקות, כך גם רפי מנקו. התרומה של הישראלים יכולה להיות משמעותית בפליי-אין ובפלייאוף (אם וכאשר) כשיכולת טובה של שלושת השמות המרכזיים תהיה משמעותית (ע"ע דיברתולומאו מול פנאתינייקוס באואקה, בלאט בז'לגיריו ארנה וכד').
בלאט. השתלב מהר (יורוליג)
סימני השאלה - אנטוניוס קליבלנד וג'יימס ווב
שני שחקני הרכש מהקיץ האחרון לא היו יציבים לאורך העונה, בלשון המעטה. ווב הוא חד משמעית לא השחקן אותו רצו בעמדה 4, כשקליבלנד נכנס לעניינים רק לאחרונה ולא מציג יכולת טובה באופן עקבי.
גם במקרה שלהם, נראה ששלבי ההכרעה יכריעו מה יהיה מצבם בעונה הבאה. ווב יהיה חייב למקסם את הדקות שהוא מקבל לעשות את הדברים שהוא יודע - לקלוע מבחוץ ולהקשות על יריביו בהגנה, כשקליבלנד יקווה להמשיך בגרף השיפור שחל מהרגע שמכבי החתימה את ג'ו תומאסון ואחרי פגרת הנבחרות. נראה כי הגארד/פורוורד מצא את מקומו ברוטציה של קטש.
משחק העונה
פייר, אני שובר את חוקי הפורמט (ולא על חת'כה בצל). קשה להחליט בין שלושה משחקים מרכזיים, אך ניזכר כאן בכולם. הראשון, ניצחון שנראה מגלקסיה אחרת, 81:96 על פרטיזן בלגרד בהיכל בפתיחת העונה. לורנזו בראון היה מדהים, הישראלים היו משמעותיים וללא בולדווין, קטש ניצח את אובראדוביץ'. מרגיש שעבר מאז עשור. (צפו בתקציר)
השני, ניצחון גדול 81:86 על פנאתינייקוס באואקה. בדיעבד, אחד המרשימים של מכבי העונה אם לא המרשימים שבהם, כשיש לא מעט סיכויים לסדרת פלייאוף בין הקבוצות. בונזי קולסון הצטיין, בלאט את דיברתולומאו היו האקס פקטורים עם 27 נקודות משותפות ובתום דרמה וסערה סביב המהלכים האחרונים, ניצחון צהוב בבירת יוון. (צפו בתקציר)
השלישי והאחרון כרונולוגית, שבירת קללת בלגרד. מכבי תל אביב ניצחה 80:84 את הכוכב האדום בחוץ אחרי קאמבק אדיר מפיגור 18 נקודות בדרך ל-W ראשון במשחק חוץ על אדמת בלגרד מזה עשור. בונזי קולסון וג'וש ניבו, באחד ממשחקיו הטובים בקריירה, הצטיינו. (צפו בתקציר)
משחק השפל של העונה - ההפסד לפרטיזן בחוץ
אחד המשחקים המשוגעים של העונה, לא רק של מכבי תל אביב, בכל אירופה. הצהובים שלטו לחלוטין במחצית הראשונה, הוליכו ביתרון גדול של 24 הפרש על הסרבים ההמומים, אך קרסו לחלוטין במחצית השנייה והפסידו 88:79, במשחק ששבר לא מעט שיאים שליליים עבור המועדון. (צפו בתקציר)
המשחק האישי של העונה - בולדווין מול וילרבאן
זו הייתה אחת התצוגות הגדולות ביותר של שחקן מכבי תל אביב אי פעם. הצהובים ניצחו 90:98 את הצרפתים, בולדווין השיג 46 נקודות מדד יעילות בזכות 30 נקודות, 10 אסיסטים, 5 ריבאונדים, סחיטת 9 עבירות, 9/15 לשתיים, 1/2 לשלוש, 9/11 מהקו ב-33 דקות.
צפו בהצגה של בולדווין מול וילרבאן >>>
המנצח על התזמורת
עודד קטש הוכיח לא מעט במהלך הקדנציה הנוכחית שלו כמאמן מכבי תל אביב שהוא שייך לרמות הכי גבוהות באירופה. הוא ניהל ועדיין מנהל את אחת העונות הקשות ביותר בהיסטוריה של מכבי תל אביב, השחקנים רוצים לשחק עבורו, הכוכבים מהללים אותו, הקבוצה משחקת כדורסל שוטף, אטרקטיבי, עם מספרי שיא בהתקפה.
אז נכון, הוא שגה כמה פעמים בקבלת החלטות במהלך העונה הזו. ונכון, מכבי תל אביב סופגת *המון* נקודות, אבל. לקטש יש שיטת משחק מאוד ברורה, מספר הפוזשנים המוכתב הוא גבוה, יש הליכה אובססיבית (באופן חיובי) לריבאונד ההתקפה ולעתים זה עלה לקבוצה בהפסדים וספיגה של מעל 95 נקודות.
אחרי שכל זה נאמר, עודד קטש הוא אחד ממאמני העונה ביורוליג. אם מתחשבים בתקציב, בעובדה שהקבוצה שיחקה ללא אחד מעמודי התווך שלה - הקהל, צורת המשחק של הקבוצה וגם ברמת התוצאות, מקום 7 שבעונה ללא פליי-אין מוביל ישירות לפלייאוף, עד כה העונה הזו של קטש היא סיפור הצלחה, שהוא יקווה להמשיך במשחק הפליי-אין בין מקומות 7-8 ובסדרת הפלייאוף.
לסיכום של הסיכום, מכבי תל אביב עברה טלטלה והתאוששה ממנה בדרך לעונת יורוליג טובה. מה שיכריע אם היא תהיה טובה מאוד, הם המשחקים הבאים וההצלחה שהקבוצה תשיג במה שנותר לה. מה שכן, מבחינת יכולת, היא לא נופלת מאף יריבה במקומות 2-6, כשהחיסרון היחיד במקרה שתעפיל לפלייאוף (והוא משמעותי) הוא חוסר יתרון הביתיות, וחוסר ביתיות גם במשחקי ה"בית" שיתקיימו בבלגרד.