בווידאו: הניצחון של מכבי ת"א על נס ציונה
אחרי שתי אליפויות אירופה רצופות ב-2004 וב-2005, מי שעצרה את הרכבת הצהובה מלזכות בתואר שלישי היתה צסק"א מוסקבה. במסגרת תכנית הראיונות של היורוליג THE CROSSOVER עם ג'ו ארלאוקאס התארחו ג'יי. אר הולדן ודייויד ונטרפול, שהיו חלק מאותה קבוצה וסיפרו על מאחורי הקלעים של הזכייה, והתחילו עם ההפסדים של שניהם בחצי הגמר שנתיים קודם לכן.
"אחרי שהפסדנו בחצי הגמר לבולוניה, ראינו אותם מובסים בגמר מול מכבי ת"א, סיפר ונטרפול, "כמובן שעודדנו את בולוניה, ששיחקה בליגה שלנו. אני חושב שהיתה לנו הזדמנות טובה יותר לנצח את מכבי ת"א. אני לא חושב שלאף קבוצה היתה הזדמנות אמיתית כי הם היו מדהימים והקהל היה מגוחך. זה היה כמעט לא הוגן לשחק שם".
הולדן, שהפסיד לצהובים בחצי הגמר עם צסק"א, עדיין זוכר את אותו משחק עד היום: "חשבנו שיש לנו סיכוי טוב נגד מכבי ת"א. הרוב אומרים שאתה לא רוצה לשחק מול הקבוצה הביתית, אבל אם אתה משחק נגד הקבוצה הביתית, אתה רוצה להתמודד מולם במשחק הראשון. במשך 35 דקות היינו במשחק. נכנסו לרבע הרביעי ביתרון".
"זו היתה קבוצה חזקה. היה להם את וויצ'יץ', שארונס, פארקר היה אדיר בתקופה הזו, היה להם עדיין את שארפ, בלו קלע כמה זריקות גדולות כמו שהוא תמיד עושה. זה היה אחד המשחקים שאתה נמצא קרוב, אבל בתקופה הזו הם היו הקבוצה הטובה יותר והם מצאו דרך לנצח. מגיע להם כל כבוד. אני עדיין לא אוהב אף אחד מהם, אבל זה בסדר. עדיין לא המשכתי הלאה אחרי 20 שנה".
נישלו את מכבי ת“א מהכתר (Getty)
הולדן המשיך וסיפר אנקדוטה ממשחק הגמר ב-2006: "ביום המשחק יש אימון קליעות. מכבי ת"א החליטה לקיים את אימון הקליעות ראשונה ובין האימונים הקבוצות נפגשות אחת עם השניה. נכנסו פנימה, וזה אחרי שדייויד שיחק את המשחק הכי גרוע שלו בצסק"א, הוא נכנס וצועק 'האלופה פה, האלופה פה' בכל המגרש. אמרתי לעצמי שהוא משוגע. אבל זה הוא. זה הדהים אותי".
ונטרפול אישר את הגרסה והוסיף: "אמרתי להולדן, 'מה הם יעשו, ישחקו חזק'? הם בכל מקרה יעשו את זה. בסוף היום, אנחנו צריכים להאמין יותר מכולם. ידענו שאנחנו צריכים בטחון בגמר ולא לדבר על המאמן שידע לחזות את מי אני אשמור בגמר בקיץ שלפני כן (אנתוני פארקר). תכנית המשחק לא היתה לעצור מישהו, אבל בהחלט רצינו לעצור את ווייצ'יץ'. אבל אנתוני פארקר היה מייקל ג'ורדן שלהם. היינו צריכים לעצור גם אותו".
עוד הוא הוסיף: "אטורה אוהב שחקנים קשוחים. הוא היה מנסה אותנו ואומר דברים מופרעים במהלך משחקים. בנקודה מסוימת הבנתי שהוא מנסה לדחוף שחקנים. הם התחילו את המשחק ביתרון 8-10 והלכתי לספסל וחשבתי שאטורה ישתגע. אנחנו מתיישבים והוא אומר לנו להירגע. פשוט לשחק כדורסל. הוא היה כל כך רגוע, הוא לא צעק בכל המשחק. זה היה שונה מכל מה שהוא אימן אותנו העונה. זה נתן לי בטחון מעבר לבטחון שהיה לי. הוא לא היה צריך לדחוף אותנו. ידענו מה לעשות. כשהשתלטנו על המשחק, לא היתה להם שליטה על המשחק מהרגע הזה".