יורוליג 2025/2026
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 פנרבחצ`ה 35 23 12 68
2 אולימפיאקוס 35 23 12 235
3 ריאל מדריד 35 22 13 174
4 ולנסיה 35 22 13 141
5 הפועל תל אביב 34 21 13 116
6 ז`לגיריס 35 21 14 176
7 פנאתינייקוס 35 20 15 55
8 ברצלונה 35 20 15 15
9 הכוכב האדום בלגרד 35 19 16 37
10 מונאקו 35 19 16 103
11 מכבי תל אביב 34 18 16 -49
12 דובאי 35 18 17 13
13 ארמאני מילאנו 35 17 18 -23
14 פרטיזן בלגרד 35 15 20 -193
15 באיירן מינכן 35 15 20 -94
16 פריז 35 14 21 -48
17 וירטוס בולוניה 35 13 22 -164
18 באסקוניה 35 11 24 -163
19 אנדולו אפס 35 10 25 -141
20 וילרבאן 35 8 27 -258
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"הייתי בהלם, כל מה שנותר זה רק להתפלל"

ג'יילן הורד התראיין בצרפת: על היעלמות אחיו, על העונה במכבי ועל המלחמה

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   06.04.26 - 17:02
Getting your Trinity Audio player ready...
לראשונה מאז פרשת היעלמות אחיו, אלייז'ה, ג'יילן הורד מדבר. כוכב מכבי תל אביב התראיין היום (שני) ל"ל'אקיפ" הצרפתי לראשונה מאז האירוע שהעיב עליו - בימים מתוחים וארוכים, עד לתחושת ההקלה כאשר האח נמצא בריא ושלם. בדרך, הוא גם דיבר על העונה במכבי, ועל החלומות הבאים שיש לו.

הורד התייחס לכך ששיחק עם נבחרת צרפת, תוך כדי שידע כבר על היעלמות אחיו. "היו רק כמה שעות עד המשחק. עוד לא עיכלתי את זה לגמרי. חלק ממני חשב - זה לא ביג דיל, הוא בנמל התעופה, הוא פשוט עוד לא עלה על המטוס - אבל זה לא רציני. לכן הצלחתי לשחק. הייתי מודאג, אבל בראש שלי האמנתי שנמצא אותו. אחרי המשחק, הבנתי שזה הרבה יותר רציני. אז, זה הדאיג אותי יותר".
איך גילה את המצב? "סיפרו לי כל כך הרבה דברים בבת אחת.. ובאותו זמן גם הבנתי שאנחנו זזים לבלגרד עם מכבי. כל זה, בזמן חלון ההעברות של פברואר. החלטתי לחזור הביתה לקרנון, ליד מונפלייה, אחרי המשחק ולא לחבור ישירות לקבוצה בסרביה. רציתי להיות עם המשפחה. ראיתי את אימי, את סבתי, את אחותי הקטנה. זה היה מסעיר, יותר מדי. המחשבות רצות בראש, ואתה מרגיש חסר אונים".

איך התמודדת עם חוסר הוודאות?
"ניסיתי להתקשר אליו, אבל ראית שההודעות לא נקלטות. לא יכול לתאר מה עבר לי בראש. הייתי בהלם. ניסינו להיות חיוביים, להאמין בתוצאה חיובית. אבא שלנו סיפק לנו מידע, כי הוא הוביל את החיפושים בשיקגו. אבל אתה לא יודע מה לעשות, רק להתפלל, לקוות שמישהו יזהה אותו".

"ניסינו להפיץ את הבשורה ברשתות החברתיות. כולם שיתפו, כולם שלחו הודעות כדי למצוא כיוונים. גרשון יאבוסלה מאוד עזר לנו, לו היו קשרים עם המשטרה בשיקגו. 'וומבי' (ויקטור וומבניאמה) היה מעורב. מאוד התרגשתי מהתמיכה. יום-יומיים אחר כך, אמא שלי הצטרפה לאבא בארצות הברית. ואז היא הלכה עם אלייז'ה לבית החולים, לאחר שהוא נמצא".

"הייתי לבד בחדר שלי, בקארנון", סיפר על הרגע שבו שמע את הבשורה. "וקיבלתי הודעה מאמא. היא אמרה שמצאו אותו, שהוא היה לבד, איפשהו בעיר. אבא שלי היה בדר לפגוש אותו. אחרי כמה ימים בחוץ, הוא לא יכול היה ללכת בגלל הקור. הרגליים שלו נפגעו. בבית החולים טיפלו בזה. היום, אנחנו בתחושת הקלה. אני הייתי גם שמח וגם עצוב: חשבתי מה הוא עבר בימים האלה, על הסבל הפיזי והמנטלי. לא ראיתי אותו מאז, אבל דיברנו בטלפון. עד היום, אני לא יכול להגיד מה קרה, וגם לא רציתי להיכנס לזה. מה שחשוב זה שהוא איתנו".

אפשר במצב כזה להתרכז בכדורסל? "כן. דברים קורים טוב עם הקבוצה. יש לנו יותר ניסיון, השגנו יחד ניצחונות חשובים ביורוליג. העונה שלי היא טובה. אני קולע פחות, אבל יש לנו יותר נשקים אז אנחנו מנצחים יותר, ויש לי יותר השפעה על המשחק. אני הריבאונדר השני הכי טוב ביורוליג, האחוזים שלי השתפרו. אני מרגיש טוב כאן".

על המלחמה אמר הורד: "אני משחק כאן כבר ארבע שנים, ואני מרגיש טוב בישראל. אני מרגיש שקיבלו אותי. חוויתי את התפרצות המלחמה כששיחקתי בהפועל תל אביב. היה הלם גדול - האזעקות, הטילים, אתה צריך לתפוס מחסה, הקבוצה נאלצה לזוז... עכשיו זה אפילו יותר חזק, כשארה"ב ואיראן מעורבות. היו לנו משחקי בית חודשיים אחרי שנתיים שחיכיניו, וזה היה מדהים. אני עצוב שנאלצנו לעזוב. במצב שלי? אני ספורטאי, העמדה שלי היא שאני לא צריך להביע דעה. זה נושא יותר מדי רגיש, וגדול יותר מכולנו".
-->