סקוטי ווילבקין שובר שתיקה. מי שכיכב במשך ארבע שנים במדי מכבי תל אביב ועבר ממנה לפנרבחצ'ה עזב לאחרונה את אלופת אירופה בהחלטה פתאומית ומפתיעה למדי וזאת על רקע פציעות חוזרות ונשנות בשנתיים האחרונות.
כעת, רגע לפני שהוא עלה על מטוס מאיסטנבול לארצות הברית, הגארד האמריקאי מתייחס לראשונה לפרידה מאלופת אירופה, מצבו הרפואי, הדיווחים שקשרו אותו לבאיירן מינכן והציפייה מהתחנה הבאה שלו בחלק א' של הריאיון הבלעדי לערוץ הספורט.
סקוטי, מה המצב הפיזי שלך כיום?
"המצב שלי טוב, זה מוזר להגיד - זה טוב יותר עכשיו מאשר שהיה בזמן ששיחקתי את המשחקים האחרונים עם פנרבחצ'ה. זה משוגע מבחינתי להגיד את זה, וזה גם מציק שזה ככה יצא, אבל לפחות עכשיו אני מרגיש טוב. הזמן מחוץ למגרש רק עזר לי לחזק את הרגל שלי, וזה כל מה שהייתי צריך כדי לחזור להיות 100%".
סקוטי ווילבקין. בתקופה סוערת (GETTY)
מה הציק לך ברגל לאחר הפציעה הקשה ברצועה הצולבת?
"כשרק חזרתי מהפציעה הייתי אמור להיות תחת ניהול עומסים אבל הרגשתי מעולה ולא שיחקתי שנה. בגלל זה לא ממש תיעדפתי את ניהול העומסים שלי. פשוט אמרתי 'אני אעשה מה שתרצו, אני מוכן לצאת לדרך', זה היה משהו כזה. ניהול העומסים נמחק ואני הייתי בסדר עם זה, זו הייתה הפציעה הרצינית הראשונה שלי והרגשתי שאני כשיר ב-100%. עשיתי הכל, שיחקתי לפי מה שנדרש ממני וזה נמשך לאורך חודש. שיחקתי יותר דקות משהייתי אמור, ופיתחתי נפיחות בברך. לא יכולתי ללכת כרגיל, זה התחיל כמשהו קטן ואמרו לי שזה טבעי, אמרו שזה יגמר תוך 3-4 שבועות ושזה לא חמור".
"אבל אז כשחזרתי בזמן שהרמתי משקלים אמרו לי לעשות דברים שכיום אני מבין שלא היו מועילים עבור השיקום שלי. דחפתי את עצמי תוך כדי כאב בחלק מהתרגילים שנתנו לי, וזה גרם להחמרה, ובסוף זה הוביל לנזק לסחוס. זו הבעיה שאני מתמודד איתה כיום, סחוס זה לא דבר שמחלים באמת - השרירים אמורים להגן עליך מלהרגיש את הכאב. לכל הספורטאים יש בעיות בסחוס, אבל השריר מונע מהם לסבול מזה ולהרגיש את זה. אני חזרתי לשחק מוקדם מדי, וכשחזרתי ניהול העומסים לא היה קיים באמת. נתקעתי במעגל שלא הצלחתי לצאת ממנו, וזו גם הסיבה שאני ופנרבחצ'ה נפרדנו".
מה פנר אמרה לך בשיחת הפרידה?
"למדתי את זה בכלל מהסוכן שלי. הוא אמר לי 'האם תהיה פתוח לרעיון הזה?'. בוא נגיד שבאותו זמן היחסים שלי עם הצוות של הקבוצה לא היו מאוד טובים בגלל כל הדברים שנאלצתי לעבור השנה. יש לי הרבה אהבה לפנרבחצ'ה, זה מועדון נפלא, אבל הרגשתי שהבריאות שלי לא עמדה בראש סדר העדיפויות שלהם. זה יצר מתח, והם פשוט שאלו אותי אם אני מוכן להפרד. הייתי די שמח כי הרגשתי באותה נקודה שזה מה שיהיה הדבר הכי טוב עבורי, כדי שאוכל לצאת מהמעגל של הפציעה. ידעתי שאם אשאר ילחצו עליי לשחק".
מה היה הקושי הכי גדול בפנרבחצ'ה?
"אין ספק שהקושי הכי גדול היה השנה. כל עונה אחרת, אפילו בעונה הקודמת (בה היה פצוע לכל אורכה), הייתה מעולה ונהניתי בה. לפני שנפצעתי ראיתי את עצמי נשאר לאורך זמן רב בגלל הדרכון הטורקי שלי. נהניתי פה, אבל השנה הזו הייתה קשה. ציפיתי לשחק, ולא שיחקתי בגלל מה שקרה, ואז הרגשתי שחלק מהאנשים הפנו לי את גבם. זו פשוט לא הרגשה טובה".
זו אולי מילה גדולה, אבל זה נשמע כאילו אתה מרגיש נבגד...
"יכול להיות שזו מילה גדולה, אבל זה סוג של משהו כזה... מצד שני אני מבין שהיה לי חוזה, הם שילמו לי ולא הצלחתי לספק את הסחורה. שילמו לי לא מעט, ורציתי להחזיר תוצאות. אני מבין מה הוביל אותם לנהוג בי כך. אבל כפי שהם צריכים לעשות מה שטוב להם, אני צריך לעשות מה שטוב לי".
“הפנו לי גב“ (GETTY)
בתחנה הבאה תחפש קבוצה שתיתן לך להנות ממעמד כמו שהיה במכבי?
"בכנות אני מחפש קבוצה שתשים את הבריאות שלי במקום הראשון - זה הדבר הכי חשוב עבורי. אני בן 33 ואני רוצה להיות במקום שבו אני מרגיש בנוח, שאני יכול להרגיש בו בבית. מבחינת כדורסל אני רק רוצה עונה בריאה, אני רוצה לשחק עונה שלמה, אני מתגעגע לכדורסל - זו הייתה שנה קשה".
כיום אתה מוכן לשחק? אתה כשיר?
"זה טריקי, אני בהחלט יכול לשחק אבל אני יודע שאני עדיין לא 100%".
מה תגיד על הדיווחים ששלחו אותך לבאיירן?
"כשרק עזבתי את פנר היו שיחות עם כמה קבוצות. אבל לא רציתי ללכת לכל מקום, בכנות חשבתי שעדיף לקחת את הזמן ולעבוד על הגוף שלי, שזה יהיה הכי טוב עבורי. היה סיכוי ללכת למקומות אחרים אבל בסופו של דבר זה לא קרה".
אז אתה לא תספר לי אם זו באמת הייתה באיירן?
"היו הרבה קבוצות, כן זו הייתה הקבוצה הכי רועשת. ראיתי את כל השמועות, אבל אתה יודע..."
*בחלק ב' של הראיון, שיפורסם מחר, ווילבקין נזכר בתקופה במכבי, ניתח את היכולת המטורפת של דני אבדיה, התייחס להפועל תל אביב הנוכחית וסיפר על השנאה שחווה לאחר האירועים הנוראיים ב-7 באוקטובר".