עונות כושלות רבות היו למכבי תל אביב בעשור האחרון. הייאוש מהזירה האירופאית הוא חבר טוב ומוכר לה ולאוהדיה, השפלות וערימות הפסדים ביורוליג הם כבר חלק מהרפטואר הצהוב בשנים האחרונות, אבל נדמה שמעולם לא הגיע סף הייאוש וחוסר התקווה כל כך מהר וכל כך קרוב לפתיחת העונה. שלושה מחזורים לתוך עונת היורוליג, אוקטובר רק התחיל והחגים רק נגמרים. יש עוד דרך ארוכה לעבור והמון זמן ומקום לתקן ולהשתפר, אבל כרגע מכבי ת״א נראית כמו כשל מערכתי מתמשך, עם קבוצה שהיא בכלל לא באירוע.
האמת הקשה שמתחוורת לעיניי קולדבלה וקטש היא שהסגל שנבנה לא איכותי מספיק, לא מתאים לשיטה של קטש או לא מאומן מספיק, לא מוכן לרמות האלה, נטול כלים התקפיים מספקים וחוקיות הגנתית. וגרוע מכל - כזה שאיבד את הביטחון והאמונה בעצמו. זה מתחיל משחקן סקורר נוסף שהיא צריכה (אולי אפילו שניים), דרך חיזוק לצוות המקצועי שיעזור לקטש להטמיע סיסטם הגנתי, עבודה דחופה על הריווח ההתקפי שיעזור ביצירת זריקות פנויות לשלוש (היא במקום האחרון באחוזי קליעה ל3 עם 24%), כניסה לכושר אישי של שחקנים, וחזרה של הביתיות, שלא ממש תלויה בה. אם הדברים ימשיכו בצורה הנוכחית, שום דבר לא יציל למכבי את העונה, גם לא אינסטלטור שיקום ממושבו וימשוך לה את ההגאים.
אואקה בלוז
המקום האחרון שאתה רוצה להתאושש ממנו ממשבר זו האואקה, אבל לפעמים דווקא במקום הקשה ביותר ניתן למצוא גאולה. לא אתמול. המחשבה שפאו תפיל את אחד משבעת משחקי הבית שלה בשמונת המחזורים הראשונים דווקא מול מכבי הנוכחית חלפה עברה לה כבר ברבע הראשון והמשחק כולו נראה כמו אימון קליעות בנוכחות 17 אלף צופים. אוברדוביץ' הרגיש כל כך בנוח שלא היה אכפת לו לבזבז פסק זמן 34 שניות לתוך הרבע השני כשרצה לשים דגש על תרגיל הוצאת חוץ, בידיעה שפסק הזמן לא יחסר לו לקראת סיום המחצית.
למרות שהסגל הסופר עמוק וסופר איכותי שנבנה בפנאתיניאקוס הוא לא אינדיקציה לתחרות גם אם מכבי ת״א הייתה בכושר שיא, החולשות שנחשפו מול וילרבאן ובשיקטאש, הועצמו בצורה אכזרית מול החבורה של אוברדוביץ׳, וחיסלו את שאריות הביטחון הקבוצתי אחרי משחק לא תחרותי.
והחולשות רבות הן: איפה לונדברג לא מצליח ליצור יתרון פיזי על השומרים שלו ונמצא בכושר קליעה ירוד (20% לשלוש). ג׳יילן הורד חסר ביטחון, נטול קפיצים ואנרגיה, ובתוך הלוקר שלו בחדר ההלבשה יש כנראה תמונה של תמיר בלאט ועליה מרוח בליפסטיק לב שבור. ג׳ימי קלארק לא ממלא את הוואקום המנהיגותי שנוצר, בונזי קולסון מסתבך בכדרורים מיותרים ולא מגיע למקומות בהם הוא יכול להשפיע התקפית. בריסט נטול השפעה, ארמנדו בייקוט קיבל הזדמנות להראות נוכחות אבל לא השתיק את אלה שטוענים שמדובר במשוטט מקצועי, וים מדר עדיין טעון הוכחה כרכז יורוליג לגיטימי.
מכבי ת“א קורסת (GETTY)
התקפת המשובש
הסיסטם ההתקפי שקטש משתמש בו בשנים האחרונות, שבנוי על ורסיות של פיק אנד רול גבוה וריווח של קלעים בפינות, מפורק די בקלות על ידי שומרים אגרסיביים שמפעילים לחץ על הכדור, וטיפול שמרני בפיק אנד רול שמצופף את הצבע. הרכזים הצהובים לונדברג, וואלאס ומדר לא מצליחים ליצור יתרון מהחסימות ולהגיע לצבע ומשם למסור לגבוה המתגלגל או לפינות. קלארק אמנם מצליח יותר, אבל הוא מסוג השחקנים שצריכים בלאגן וריצה ולאו דווקא שיטה התקפית עם אידיאולוגיה מאחוריה.
חוסר היכולת של הגארדים להניע את ההתקפה גורם לסטגנציה ולזריקות קשות בסוף שעון, וההתקפה נראית כמו התקפת המשובש. דוגמא קטנה לכך ניתן לראות בווידאו המצורף, בו לונדברג מקבל פעמיים חסימה מהורד ולא מנסה אפילו להגיע לצבע, מוותר ומוסר לקולסון שמסתבך מול הגנה ירוקה וצפופה:
אמנם יש מהלכים נאים בין גבוהים ויש שיתוף פעולה עיוור בין מדר לסורקין אבל זה מעט מדי ונמצא בשוליים מדי. תוסיפו לזה חוסר באיום עקבי מבחוץ ותקבלו קטסטרופה התקפית שנראית על פניו כמו קבוצה לא מאומנת, אבל זו בעצם קבוצה שמנסה ליישם שיטה ששחקניה כנראה לא מתאימים לה.
נדמה שהשחקן שהבין טוב מכולם את הסיסטם הזה הוא תמיר בלאט. ג׳יילן הורד מתגעגע לבלאט ולאלי הופ שלו, והאיום התמידי של בלאט משלוש הוא משהו שחסר למכבי. בלאט כבר לא צהוב וגם הוא כנראה לא היה משנה בצורה דרסטית את הניראות הנוכחית, בטח לא בצד ההגנתי, אבל הסיכוי שהשטף היה יותר אפקטיבי כנראה גבוה יותר. אז אם בעלי מכבי שמו סכום מטורף על ים מדר בשם האגו שלהם, וקטש שם עליו את המפתחות בשם האידיאולוגיה שלו, נדמה שזה חייב לבוא לידי ביטוי מבחינת גודל האחריות על המגרש וזה תפקיד שים מדר חייב להיכנס לתוכו, אם לא בראיית המשחק ובמסירות, אז לפחות באיום מבחוץ, שחייב להשתפר.
הגנה בשלוף
ואם יש חדשות רעות יותר מההתקפה של הצהובים, זו ההגנה שלה. מעבר לחוסר התיאום, חוסר התקשורת וחוסר הקשיחות, יש גם חוסר כבוד מינימלי לא לספוג סל, למשל סורקין וטי.ג׳יי ליף שיוצאים לקלעי שלשות עם יד שמסמנת עבור הכדור את המסלול לסל כאילו היו חיילי שלדג שמסמנים מטרות מהקרקע עבור חימושים של חיל האוויר. ההגנה של מכבי נראית כמו אלמנט שהיא לא באמת עובדת עליו, והצורך במתאם הגנתי סטייל קבוצות פוטבול, מעולם לא היה גדול יותר. זו לא בושה לקבל עזרה ויש דברים שאתה לא יודע שאתה לא יודע. דוגמא קטנה ומייצגת, בריסט שומר על יאבוסלה אבל חוסר התקשורת בינו לבין קולסון ובייקוט משאיר את גרשון לשלשה פנויה:
והנה סיפור שאולי מייצג את כל העניין: עיניים שנחשפו לדרך בה עודד קטש הכניס בעונה הקודמת את הלחץ 2-2-1 על כל המגרש מספרים שזה היה בשליפה, בשרטוט בחדר ההלבשה, ללא תרגול וללא עבודה מינימלית על חוקים, מצבים ותגובות. קטש שירטט על הלוח והשחקנים עלו וביצעו. לחץ על כל המגרש הוא פעולה שדורשת תיאום ותרגול. שוב ושוב ושוב. מכיוון שמכבי לא לוחצת כשיטה כדי לחטוף, לשנות מומנטום או להכתיב קצב, אלא רק כדי להוריד שניות מהשעון ומשתמשת בלחץ בסיסי ופשוט, עוד ניתן להבין את חוסר ההשקעה הקטשית. אבל הדרך בה הוא הוצג מעידה על כמות הזמן והאנרגיה שקטש עובד על רעיונות הגנתיים, שדווקא יכולים לעזור כשאתה אנדרדוג, ממש כמו איזוריות או גימיקים אחרים.
תוספת כח מקצועית בתחום הזה יכולה להביא קצת מהפדנטיות של הלחץ המיתולוגי של דייויד בלאט, שלקח את השיטה ממאמן תיכון בניו ג׳רזי והביא את זה לרמת תיאום קטלנית, מורכבת מחלוקת תפקידים ספציפית, והיווה סיוט ליריבותיה בהובלת דורון פרקינס וצ׳אק אידסון.
עוד לא הכל אבוד
אבל לפני שחוזרים למשבצת הראשונה על לוח המשחק ולמהלכים דרסטיים, לפני שנותנים למחשבות על הריסה ובנייה מחדש להשתלט, עוד יש מה לעשות, גם כי אין ברירה ואי אפשר פשוט לבנות עכשיו מחדש את הסגל וצריך לעבוד עם מה שיש. זה צריך להתחיל משיחות קשות וכנות עם שחקנים שצריכים להוביל את הקבוצה (לונדברג, הורד, קלארק, קולסון, מדר), יחד עם מהלכים בוני ביטחון והצגת מנהיגות בזמן משבר שלא מורידה ראש ולא נלחצת. עוד יש מקום לנסות ולהטמיע את מה שקטש מנסה להטמיע מבחינה התקפית ולקוות לטוב.
הניצחון על הפועל ת״א בגמר הגביע החברתי נתן תחושה כוזבת שהסגל הזה מוכן לקשיחות ולאיכות של היורוליג. זה באמת נראה כך לאחר המשחק ההוא. אז כדי לבנות מעט את הביטחון שלה לקראת מילאנו בחמישי הבא, המשחק בגביע ווינר מול הפועל ירושלים הופך להיות צעד חובה של חיזוק הביטחון בזירה המקומית, כי ביבשת הכדורסל הקשוחה והאיכותית, היא במרחק של כמה הפסדים נוספים ממכירת חיסול.