$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"השוטרים הרגו לי את הילד. טיילר נורה, הוא לא התאבד"

4 שנים לאחר מותו הטרגי של האניקאט. חזרה לשיחה המצמררת עם אימו שגוללה את רגעיו האחרונים בשיחה מצמררת עם ערוץ הספורט: "הוא לא רצה לחזור לרוסיה ונכנס לדיכאון, אבל הבטיח שלעולם לא יפגע בעצמו. המשטרה משקרת. היו לו הרבה חברים בישראל, הוא התכוון לחתום במכבי"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  07.07.22 - 13:13

גם 4 שנים לאחר מותו של הכדורסלן טיילר האניקאט, רב הנסתר על הגלוי. לצד דיווחים שהשחקן נהרג מחילופי ירי עם שוטרים, משטרת לוס אנג'לס הודיעה כי השוטרים מצאו אותו ללא רוח חיים לאחר שהתבצר בביתו. אבל ליסה, אמו של האניקאט, משוכנעת שהוא נורה למוות בידי השוטרים. 4 שנים למוות הטראגי, חזרה לשיחה המצמררת של אימו של האניקאט עם ערוץ הספורט, בו סיפרה כיצד בנה הבטיח לה שלא יפגע בעצמו, ועד כמה הוא היה קרוב לחזור לישראל, הפעם למכבי ת"א.

השיחה עם ליסה קשה. בעודה ממררת בבכי, היא מספרת כי בימים שלפני הטרגדיה, האניקאט נקלע למצוקה נפשית שנבעה בעיקר מאי הרצון שלו לחזור לשחק ברוסיה. התפנית במצב שלו התחילה כשהסוכן שלו התקשר אליו ואמר לו שהוא יצטרך לחזור לרוסיה. "הוא ממש רצה לחזור ל-NBA, והיה לו הסכם לשחק בליגת הקיץ עבור אוקלהומה סיטי, אבל הם קיבלו את בדיקות ה-MRI שהוא עבר וראו שיש לו בעיה בברך, זו הייתה אכזבה עצומה עבורו. זה היה שילוב של כמה דברים שהובילו לקריסה שלו. הוא נכנס לדיכאון ונתקף חרדה. הוא לא אהב להיות ברוסיה, הוא תמיד אמר לי שהוא לא אוהב את הקור ואת זה שחשוך שם מאוד. הוא היה שם שלוש שנים והוא היה אמור לחזור לשנה רביעית אבל הוא לא רצה לחזור".

לדבריה, "הוא תיכנן ללכת לקבל עזרה באותו יום אבל אז הוא התחיל להיות כל כך נסער ולא הצלחתי להבין אותו. דיברתי עם כל מיני גורמים ואמרו לי שאם הוא מתחיל להתנהג באגרסיביות אז עלי לערב את המשטרה. אחרי שהוא קיבל את הטלפון מהסוכן שאמר לו שהוא חוזר לרוסיה, הוא פשוט הפך לאדם שאני לא מכירה, היה מאוד אגרסיבי. פחדתי על עצמי אבל בעיקר פחדתי עליו. אז התקשרתי למשטרה והם באו והרגו לי את הילד. הם הרגו את הילד שלי. הם ניסו להגיד לי שהוא ירה בעצמו, אבל גם כשהוא היה בדיכאון הוא הבטיח לי שלעולם לא יפגע בעצמו כי הוא יודע שזה יפגע בי. הוא הבטיח לי את זה".

"תבטיחי לי שתדאגי לי"

חששה של ליסה התגבר ערב לפני האירוע. "ביקשתי ממנו שילך לטיפול כלשהו כי הוא התחיל להגיד כל מיני דברים לא הגיוניים, למלמל דברים, והבנתי שהוא נמצא בסוג של קריסה נפשית. הוא היה מאוד מבולבל ולא נתן לי ללכת, אז התקשרתי למשטרה כי אמרו לי בעבר שהם יכולים לעזור בסיטואציות כאלה. הוא ידע שמשהו לא בסדר איתו אבל הוא לא הבין מה. בלילה לפני שכל זה קרה הוא ביקש ממני להיות לצידו במיטה, החזיק ביד שלי, ואמר לי 'אמא, תבטיחי שתדאגי לי'. ואני הבטחתי לו שאני אדאג לו. כשהשוטרים הגיעו הוא נלחץ עוד יותר. הוא לא ירה לעברם, הוא רק ירה באוויר דרך החלון, בכלל לא לכיוון שלהם, וזה כי הוא היה בפאניקה והוא פחד מאוד".

כל העת, ליסה שהתה מחוץ לביתו של האניקאט וכעת היא חושפת מה קרה באותם רגעים: "זה לא היה מקרה של ניסיון להרגיע את המצב. המשטרה הזניקה לשם 30 ניידות והעלתה 3 מסוקים לאוויר, הכל נגד ילד אחד מפוחד. הם דחפו אותו לקצה. התחננתי אליהם שילבישו אותו באפוד מגן ושאני אלך לדבר איתו, הם לא הסכימו ולקחו לי את הטלפון כדי שלא אתקשר איתו. כל הזמן הזה הוא התכתב עם השוטרים בהודעות SMS. הוא אמר להם, תגידו לאמא שלי שהכל בסדר, אני אצא החוצה. אבל השוטרים לא נתנו לי להתקרב, לא נתנו לי לראות אותו".

אמו של האניקאט משוכנעת שהוא לא שם קץ לחייו ומסבירה: "זה בית די גדול, ואחרי שהכל נגמר ראיתי דם לכל אורך המסדרון, מרוח על הקירות, ועקבות של דם עד לארון בחדר השינה שלו. זה היה נראה כאילו הוא ניסה לשרוד, וזה לא הגיוני שהוא ירה בעצמו, כי אם אתה יורה בעצמך אתה בדרך כלל מת במקום. אתה לא עובר מחדר לחדר בצורה כזו. וגם אם הוא ירה בעצמו, השוטרים פשוט גידרו את הבית למשך שעות, ונכנסו לבית אחרי כל כך הרבה זמן. הם היו יכולים להציל אותו! אני רק מתארת לעצמי שהוא סבל לקראת הסוף. אני מאמינה שאחד השוטרים ירה בו דרך אחד החלונות".

לטענתה, "כשהוציאו את הגופה שלו החוצה התחננתי אליהם לתת לי לראות אותו, אבל הם אמרו לי 'גבירתי, את לא רוצה לראות אותו ככה'. אז אני אפילו לא יודעת באיזה חלק של הגוף שלו הוא נורה. אני מאמינה שירו בו דרך החלון באזור המסדרון, והוא זחל עד לארון בחדר השינה בניסיון להגן על עצמו, ושם הוא דימם למוות. הוא הספיק לקחת את כל הריהוט שהיה באזור ולהצמיד אותו לדלת, כדי להגן על עצמו. הוא נורה, הוא לא התאבד, אני מאמינה בזה בכל ליבי. עכשיו הם אומרים לי שייקח להם עד עשרה חודשים להשלים את החקירה. מחר יבצעו ניתוח שלאחר המוות, אבל עם כל ענייני הגזע בארה"ב והשוטרים, איך אני יכולה לסמוך עליהם שיגידו את האמת?"

על סף חזרה למכבי

כשליסה מדברת על ישראל, קולה משתנה מבכי בלתי פוסק לטון של געגוע. אחרי האירוע, היא סיפרה עד כמה היה קרוב בנה לחזור לישראל, הפעם למכבי ת"א. "אחד הדברים האחרונים שהוא אמר לי היה 'אני רוצה לחזור לישראל, אני מרגיש שארץ הקודש קוראת לי הביתה'. הוא אהב את ישראל, היה מאוהב בנס ציונה, הוא רצה לחזור. נוסף להצעה מחימקי, הייתה לו הצעה ממכבי, מפנאתיניאקוס ומאנאדולו אפס. מכל ההצעות האלה חימקי הציעה הכי הרבה כסף, אבל הוא לא רצה לחזור לרוסיה, אז כשהוא ביקש ממכבי לשפר את ההצעה שלהם, מכבי ביטלה את ההצעה לחלוטין. הוא חשב על זה קצת, ואחרי כמה ימים, כשהוא הבין שהוא לא רוצה לחזור לרוסיה, הסוכן שלו חזר למכבי ואמר להם 'אם אתם מחזירים את ההצעה המקורית טיילר יחתום אצלכם'. הוא ידע שהוא יהיה מאושר בישראל, הוא התכוון לחתום במכבי. ואז כל זה קרה".

ליסה מספרת כי האניקאט ציפה לעתיד משותף עם בת זוגו. "הוא תמיד אמר לי שהוא רוצה להיות אדם יותר טוב. רק לפני שלושה ימים הוא הציע נישואין לחברה שלו, היו לו תוכניות לחיים. היו לו כל כך הרבה חברים בישראל. קורי קאר, טל דן. הוא כל כך ציפה לחזור. בבקשה, תכתוב כמה נפלא הבן שלי היה. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים אבל עכשיו לא אראה אותו לעולם. החיים שלי לא יחזרו להיות מה שהיו, אני אהיה לבד עכשיו. הוא הבן היחיד שלי ועכשיו לעולם לא יהיו לי נכדים. הוא גרם לאנשים לצחוק, היה לי חיוך מתוק, ואני אתגעגע אליו כל כך".

הכתבה פורסמה לראשונה ב- 08.07.18