הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"אבא שלי צוחק מזה": הסוד של ה"דרים טים"?

בנו של קלייד דרקסלר לערוץ הספורט: "האימון המפורסם של מייקל ג'ורדן היה רגיל לחלוטין"

יואב מודעי
יואב מודעי  05.08.22 - 17:38

"הדבר הקשה ביותר בספורט הוא להתעלות על ההייפ שלך", נאמר בתקשורת האמריקנית בסרט דוקומנטרי על ה"דרים טים" של אולימפיאדת ברצלונה 1992, "אבל הם הצליחו להגיע לרמה שבכלל לא ידענו שקיימת". הנבחרת שכבשה את העולם לפני 30 שנה בדיוק הגדירה מחדש את המושג "כוכבים" וסיפקה שלל סיפורים מיוחדים, ביניהם ה-אימון המפורסם במונטה קרלו.

האגדה מספרת, או יותר נכון האגדות מספרות, שבאותו אימון מייקל ג'ורדן לקח את הלפיד וגרם למג'יק ג'ונסון להבין שיש שריף חדש בעיירה, כפי שהעיד בעצמו. ימים ספורים לפני האולימפיאדה הדרים טים ערכה משחק אימון פנימי, לו ג'ורדן קרא "המשחק הכי גדול ששיחקתי בו". הסופרסטאר של שיקגו לא פספס את ההזדמנות לזרוח מעל כל השמות הנוצצים, הוא לקח את המשחק "ללב" והוכיח שהוא הטוב מכולם.

האם ייתכן כי למרות הכל הסיפורים/סרטים/ציטוטים שהתמקדו באותו משחק אימון במונטה קרלו קצת יצאו מפרופורציות? אם תשאלו את אחד מכוכבי הדרים טים, קלייד דרקסלר, התשובה היא כן. בראיון לערוץ הספורט, בנו של קלייד דרקסלר, אדם, חשף את הסוד של אביו מהחוויה ההיסטורית הזו שנקראת נבחרת החלומות.

"אבא שלי תמיד צוחק ומגלגל את העיניים שלו כשהוא שומע את הסיפורים ממשחק האימון במונטה קרלו", סיפר אדם דרקסלר. "כמו המון אנשים, גם אני חשבתי שהאימון הזה היה נקודת המפנה של הדרים טים, אבל אבא שלי אומר שזה היה אימון רגיל לחלוטין. אני מניח שזה ה'סיפור שלא סופר' הכי גדול של הדרים טים, אבל בתוך תוכי אני עדיין מעדיף להאמין לגרסה המפורסמת מסרטי הדוקו. כשאני חושב על הדרים טים, הסיפור הזה הוא הדבר הראשון שעולה לי לראש".

בנו של דרקסלר שיתף גם מתי שמע לראשונה על הדרים טים, וכן איך הנבחרת הזו פוגשת אותו בחיי היום-יום: "כשהייתי בתיכון התחלתי לשחק ולהתעניין ברצינות בכדורסל, וצפיתי בסרטונים של אבא שלי. ראיתי אותו משחק ליד שאר הכוכבים הגדולים של ה-NBA ומשם התעמקתי במה שקרה בקיץ 1992. מפעם לפעם אבא שלי מדבר על הדרים טים ואומר שזאת הייתה הזכות לשרת את ארצות הברית ולשחק לצד כמה מהשחקנים הטובים אי פעם. הוא תמיד מחמיא לחבריו בנבחרת ומספר כמה כיף היה להיות איתם ביחד על הבמה הבינלאומית".

דרקסלר שיתף פעולה עם הצמד המפורסם של שיקגו, ג'ורדן ופיפן, להם הפסיד 4:2 בגמר ה-NBA כחודשיים קודם לכן. הכוכב של פורטלנד דאז וחבר היכל התהילה העמיד ממוצע של כ-25 נקודות למשחק באותו גמר (שני בסדרה ל-MJ) ובאולימפיאדה היה הקלע החמישי בטיבו של הדרים טים (10.5 נקודות למשחק) אחרי צ'ארלס בארקלי, ג'ורדן, קארל מלון וכריס מאלין.

אז למי צריך להאמין אתם שואלים? לג'ורדן (ששוב הוכיח כי הוא חי בעולם תחרותי יותר מכולם) או לדרקסלר? כנראה שהתשובה הנכונה ביותר היא למי שבא לכם. כמו בכל סיפור גם הפעם יש לנו יותר מצד אחד, יותר מזווית אחת והזמן באופן טבעי מעצים את העלילה. ואפילו אם הסיפור המקורי הפך לגדול ונוצץ יותר, זה בסדר. הרי זאת המהות של הדרים טים.